פוליפים באף (Nasal Polyps), 'נזאל פוליפוזיס' או 'פוליפוזיס אפי' הם גושים של רקמה רירית משגשגת שצומחים בסינוסים או במעברי האף, כשהפוליפ תלוי מהרירית שמצפה את דופן חלל האף בצורת אשכול ענבים.

פוליפים קטנים באף עשויים שלא לגרום לתסמינים, ואולם פוליפים גדולים או כאלו שמתפתחים במקבצים עלולים לחסום את מעברי האף ולגרום לתסמינים, לרבות הפרעות נשימה אפית, פגיעה בחוש הריח וזיהומים.

פוליפים באף לרוב מהווים ביטוי לסינוסיטיס כרונית – דלקת כרונית בסינוסים, ומצב זה מכונה 'סינוסיטיס כרונית עם פוליפים'. סינוסיטיס כרונית עם פוליפים מהווה חלק מקבוצה של מחלות המכונות 'דלקת סוג 2' (Type 2 Inflammation) – מחלות שבהן מתועדת פעילות יתר של תאי T מסייעים מסוג 2 של המערכת החיסונית.

מחלות אחרות בקבוצת 'דלקת סוג 2' - כגון אסתמה, אטופיק דרמטיטיס, נזלת אלרגית ומחלות מעי אאזינופיליות - שכיחות יותר בקרב אנשים עם סינוסיטיס כרונית עם פוליפים.  

יש לציין כי סינוסיטיס עשויה להתפתח גם ללא פוליפים באף, ופוליפים באף בחלק מהמקרים עשויים להיווצר גם ללא קשר לסינוסיטיס.

טיפול תרופתי עשוי לתרום לכיווץ של פוליפים, אך בחלק מהמקרים יש צורך בניתוח להסרתם. גם לאחר הניתוח הפוליפים עלולים לצמוח מחדש ולכן חשוב מאוד לאבחן את סוג הדלקת שבבסיס המחלה ולהתאים את הטיפול הנכון.

התסמינים של נזאל פוליפוזיס

פוליפים עשויים להתפתח בצד אחד של האף או בשני הצדדים. אם הפוליפים מתבטאים בשני צדי האף ומערבים את כל הסינוסים או רובם, זה מהווה ביטוי לתהליך דלקתי לכל אורך האף והסינוסים. במקרים בהם מדובר במחלה חד צדדית, הדבר מעלה חשש למחלות אחרות, לרבות גידולים שפירים או ממאירים.

פוליפים באף מבטאים פעילות דלקתית מוגברת של ריריות האף, ועשויים להתבטא בגירוי ובנפיחות באזור מעברי האף והסינוסים, ואף מהווים סיבה שכיחה לתחושות של גודש, אטימות באף וקושי בנשימה דרך האף.

לפוליפים מבנה רך, ולכן כשהם קטנים – הם לרוב אינם כרוכים בתסמינים כלשהם, אך הפוליפים עשויים לגדול בהדרגה עד לכדי הפרעה במעבר אויר דרך הנחיריים.

"יש הרבה חולים שרק בדיעבד לאחר שהם מאובחנים עם פוליפים – הם מבינים שכבר שנים לא נשמו טוב דרך האף ולא הריחו, ולא חשבו על בעיה בכיוון הזה" אומר ד"ר ארקדי יקירביץ, מנהל היחידה לניתוחי סינוסים ובסיס הגולגולת במרכז הרפואי שיבא ומנהל בקהילת נזאל פוליפוזיס באתר ׳כמוני׳.

תסמינים אופייניים של סינוסיטיס כרונית עם וללא פוליפים באף כוללים:

• נזלת וגודש מתמשך באף. נזלת אחורית עלולה לגרום גם לשיעול, כאבים באוזניים או לחץ/ גודש באוזניים.  
• גודש ואטימות באף.
• לעתים רחוקות מאוד עשויים להתפתח דימומים תכופים מהאף.
• כאבי ראש ותחושות לחץ וכאבים בפנים ובלסת. לרוב כאב הראש ממוקם באזור הלחיים והמצח או מעל לגשר האף.
• ריח רע מהפה (הליטוזיס).
• כאבים בשיניים – בייחוד בחלק העליון של הלסת.
• נחירות בלילה והפרעות שינה.
• הפרעות קוגניטיביות (קשיי שינה וכאב כרוני עלולים לגרום לחרדה קושי בריכוז דכאון ועוד) 
• בדרך כלל כאשר מתפתחים פוליפים נזאליים המטופלים מתלוננים גם על פגיעה בחוש הריח עד אובדן מוחלט של חוש הריח ועל פגיעה נלווית בחוש הטעם - זאת מאחר וכ-80% מתחושת הטעם מבוססת על "מידע" שמתקבל מחוש הריח.
• במקרים חמורים פוליפים עלולים להוביל להרחבה של מבנה האף ולשינוי אנטומי במבנה הפנים ואף עשויים למלא את כל חלל האף עד לנחיריים.

דרגות חומרה של נזאל פוליפוזיס

דרגה  0 – אין פוליפים.

דרגה 1 – הפוליפים מוגבלים לאזור מעבר האוויר האמצעי באף - מחלה קלה שבמקרים רבים אינה מלווה בתסמינים.

דרגה 2 – הפוליפים יוצאים מאזור מעבר האוויר האמצעי באף אך אינם מובילים עדיין לחסימה מוחלטת של האף.

דרגה 3 – הפוליפים חוסמים באופן מוחלט את האף.

דרגה  4 – הפוליפים מפושטים במיוחד ומגיעים לאזור פתחי הנחיריים.

גורמי סיכון להיווצרות סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף

נזאל פוליפוזיס עשויה להתפתח בכל גיל, אך שכיחה בעיקר בקרב בוגרים צעירים ובגיל העמידה. בחלק מהמחקרים נמצא כי קיימת שכיחות מעט מוגברת של פוליפים בקרב גברים.

מחלות דלקת סוג 2 אחרות כגון אסתמה ונזלת אלרגית

אסתמה ונזלת אלרגית כמחלות המלוות בפעילות דלקתית מוגברת והיצרות של דרכי הנשימה, מהוות גורם סיכון מוביל לסינוסיטיס כרונית ופוליפים באף. לפי מחקרים מסוימים, מעל ל-70% מהחולים עם פוליפים באף סובלים גם מאסתמה ו/או נזלת אלרגית.

רגישות לאספירין

בחלק מהמטופלים עם פוליפים באף קיים גם מצב רפואי הקרוי Aspirin-exacerbated respiratory disease או בקיצור AERD - שמשמעו כי בסמוך (תוך שעות ספורות) לצריכת אספירין או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS) המטופלים מפתחים תסמינים כגון החרפה פתאומית של הנזלת והתקף של קוצר נשימה.

״כשעולה חשד זה חשוב לבצע תהליך רפואי שקרוי ׳תגר אספירין׳ שמבוצע בהשגחה בבית חולים במרפאות האלרגיה״ מסבירה ד"ר רמית מעוז-סגל, רופאה בכירה ביחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה במכון האוטואימוני, במרכז הרפואי שיבא ומנהלת קהילת נזאל פוליפוזיס באתר ׳כמוני׳. במהלך תגר אספירין המטופל מקבל אספירין במינונים עולים תוך מעקב קליני ותפקודי ריאות בין שלב לשלב. ״מבחן זה חשוב לצורך מתן הנחיות למטופל - למשל שעליו להימנע מנטילת תרופות ממשפחה זו במידה ומבחן התגר חיובי, ובעיקר לצורך אבחון התהליך הדלקתי והסיכון להישנות פוליפים נזאליים לאחר ניתוח. מחקרים הדגימו כי מעל 90% מהחולים עם תגר אספירין חיובי יצמחו פוליפים מחדש תוך 18-12 חודשים מהניתוח״ אומרת ד״ר מעוז-סגל.  

סיבוכים ומחלות נלוות של נזאל פוליפוזיס

פוליפים באף גורמים לגירוי ודלקתיות מתמשכת, ועשויים לגדול ולחסום את דרכי האוויר ואת ניקוז הנוזלים התקין במעלה האף. מחלת סינוסים קשה עלולה לגרום לסיבוכים קשים הן כתוצאה מהחסימה בדרכי האוויר העליונות (פגיעה מכאנית) והן כתוצאה מהתהליך הדלקתי שבבסיסה של המחלה:

התלקחויות של אסתמה

במטופלים עם אסתמה ופוליפים באף – שילוב נפוץ כאמור – מחלת האסתמה תהיה קשה יותר לטיפול, כזו שמצריכה יותר טיפול בסטרואידים סיסטמיים וכרוכה ביותר התלקחויות.

זיהומים בסינוסים

גם החסימה המכאנית של הפוליפים וגם התהליך הדלקתי ש"מפריע" למערכת החיסון לפעול נגד מזהמים - מעלים את הסיכון לזיהומים חוזרים בסינוסים.

דום נשימה בשינה

כשהפוליפים בדרגה 3 ואילך יש חסימה של נתיבי האוויר באף – ועלול להיגרם מצב של ריבוי הפסקות נשימה בלילה - תופעה שקרויה תסמונת דום נשימה בשינה - מחלה המחייבת טיפול, לרוב באמצעות מכשיר CPAP שפותח את דרכי האוויר בלילה, מאחר והיא קשורה בסיבוכים רפואיים שונים. חוקרים מברזיל דיווחו בשנת 2019 כי מצאו שמטופלים עם פוליפים באף ודום נשימה בשינה שטופלו ב-CPAP הציגו התכווצות משמעותית של הפוליפים בעקבות הטיפול.

לדברי ד"ר יקירביץ, "חשוב להדגיש כי יש הרבה שמאובחנים עם דום נשימה בשינה ללא פוליפים באף, וכן רבים שמאובחנים עם פוליפים באף ללא דום נשימה בשינה. בחלק מהמקרים קיים קשר בין שתי המחלות. בביטחון רב יותר ניתן לומר כי חסימה של האף עשויה להחמיר תסמונת של דום נשימה בשינה".

שכיחות סינוסיטיס כרונית - עם וללא נזאל פוליפוזיס

סינוסיטיס כרונית היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם, ולפי הערכות סובלים ממנה אחד לכל שבעה בוגרים במדינות המערב. רק בחלק מחולי הסינוסיטיס הכרונית יש גם פוליפים באף - עם שכיחות מדווחת של עד 4% מהאוכלוסייה הכללית.  

בישראל, במחקר שנסמך על נתוני קופת חולים מכבי, שממצאיו פורסמו במאי 2021 בכנס של החברה לכלכלה רפואית, נמצא כי אובחנו 1.15% ממבוטחי הקופה עם פוליפים באף, מרביתם (60.7%) גברים. גיל האבחון הממוצע עמד על 46.5 שנים. נמצא כי כרבע מהמאובחנים עם פוליפים באף היו גם מאובחנים עם אסתמה (28.8%) – ומבין אלה הרוב סבלו גם ממחלות נלוות מקבוצת 'דלקת סוג 2' (88.1%), כרבע עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) (26.7%) וכחמישית עם אטופיק דרמטיטיס (18.2%).

איך מזהים פוליפים באף?

הרופאים שמאבחנים ומטפלים בסינוסיטיס כרונית ופוליפים באף הם לרוב רופאי אף-אוזן-גרון (אא"ג) ורופאים אימונולוגים/ אלרגולוגים. הזיהוי של פוליפים עשוי להתבצע על ידי רופאי אא"ג בבדיקה שגרתית או בבדיקה אבחנתית שמבוצעת בהמשך לתלונות המטופל. זיהוי ראשוני של פוליפים עשוי להתבצע גם על ידי אימונולוגים המטפלים בחולים עם אסתמה ומחלות אלרגיות שיש להם נטייה גבוהה יותר לפתח פוליפים באף.

מטופל שלגביו מועלה חשד לנוכחות פוליפים באף כדאי להפנות למומחה אא"ג לצורך אבחון מדויק כולל דרוג חומרת הפוליפים (דרגה 4-1) באמצעות סיב אופטי שמחדירים דרך נחירי המטופל. הבדיקה נחשבת לשגרתית ומהירה ואינה כרוכה בהרדמה.

בכל מטופל שמאובחנים אצלו פוליפים באף מומלץ לבצע ברור של התהליך הדלקתי בבסיסה של המחלה ולוודא שאין מצבים רפואיים נלווים נוספים שתורמים לבעיה (כגון חסר חיסוני).

בשנים האחרונות פותחו תכשירים חדשים לטיפול בפוליפים נזאליים - בעיקר התרופות הביולוגיות. מדובר בתכשירים שמורכבים מנוגדנים חד שבטיים שביכולתם לפעול כנגד אלמנט ספציפי בלבד מבלי לפגוע האלמנטים נוספים. תכשירים שאושרו בשנים האחרונות לשימוש בחולי נזאל פוליפוזיס מכוונים כנגד אלמנטים פעילים בדלקת סוג 2 שבבסיס המחלה. על רקע דור מתקדם זה של תרופות, פותחו לאחרונה על ידי אימונולוגים שיטות שמאפשרות להעריך בטרם הניתוח האם הפוליפים בסיכון גבוה להישנות אחרי הניתוח.

לדברי ד"ר מעוז-סגל, "ההתפתחות המדעית בתחום דלקת סוג 2 וכניסתן של התרופות הביולוגיות כאפשרות יעילה לטיפול בפוליפים באף מחייבת כיום שיתוף פעולה מקצועי בין רופאים מומחים לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה לבין מומחים ברפואת אף-אוזן-גרון לצורך אפיון הדלקת והחלטה על הטיפול הטוב ביותר עבור כל מטופל ספציפי, במטרה לקטוע את מעגל הקסמים של ניתוחים חוזרים".

הברור האימונולוגי נועד להעריך את סוג הדלקת וכמובן לאמוד את הסיכויים להישנות הפוליפים לאחר ניתוח והוא כולל:

בדיקה קלינית: האבחון מתבסס לרוב על הסיפור הקליני של המטופל – לרבות סיפור משפחתי של מחלות דלקת סוג 2 כגון אסתמה, אטופיק דרמטיטיס או אלרגיה, וגם תלונות נוספות שיש למטופל שעשויות להעלות חשד למחלות כגון אסתמה וכדומה.

בדיקות דם: ספירת דם לרמות האאוזינופילים (EOS) – שבדרך כלל מוגברים בקרב חולי נזאל פוליפוזיס. בדיקות הדם כוללות לרוב גם נוגדנים מסוימים מסוג IgE כדי לבחון את האפשרות לקיומן של אלרגיות שונות ונוגדנים מסוג ANCA שעשויים להעיד על מחלות אימוניות רב מערכתיות שנקשרו עם פוליפים באף.

בדיקות תפקוד ריאתי המשמשות לאבחון אסתמה.

תבחיני עור: המטופל יופנה לעתים לבדיקות תבחיני עור במטרה לזהות אטופיה - תגובה אלרגית לאלרגנים נשאפים - על מנת לאבחן נזלת אלרגית. ״בהרבה מהמטופלים קיימת נזלת אלרגית עשרות שנים עוד לפני התפתחות הפוליפים״ מסבירה ד"ר מעוז-סגל. בבדיקות אלה מטפטף הרופא בעדינות טיפות של חומרים מעוררי אלרגיות על העור ובוחן שינויים עוריים שעשויים להצביע על תגובה אלרגית.

מבחן תגר לרגישות לאספירין: בדיקה זו חיונית למאובחנים עם פוליפים באף, מאחר ונמצא כי בקרב אנשים שרגישים לאספירין יש סיכויים גבוהים במיוחד להישנות של פוליפים לאחר ניתוח. האבחון מבוצע על פני יום אחד עד יומיים, במהלכם המטופל מקבל אספירין במינונים הולכים ועולים תחת השגחה רפואית קפדנית. במהלך הטיפול מנטר הצוות את תפקודי הריאות באמצעות בדיקת ספירומטריה. למטופלים שמגיבים למבחן תגר (בתסמינים כגון נזלת, שיעול, קוצר נשימה וירידה מוכחת בתפקודי הריאות) ניתן להציע טיפול באמצעות 'דה-סנסטזציה לאספירין'.

בדיקה לשלילת סיסטיק פיברוזיס: במקרה של ילדים שמפתחים פוליפים באף – יומלץ לעתים על בדיקה לאבחון סיסטיק פיברוזיס, וזאת באמצעות 'מבחן זיעה' - בדיקה במסגרתה משתמשים במכשיר מייצר זיעה אשר נספגת לתוך פד הנשלח למעבדה.

ביופסיה: בחלק מהמקרים תידרש ביופסיה מרקמת הפוליפים על מנת להשלים את הברור.

מחלות אחרות שעשויות לגרום לסינוסיטיס או פוליפים באף

כאמור, פוליפים באף מתפתחים לרוב על רקע דלקתיות שנובעת מפעילות יתר של תאים מסוימים של המערכת החיסונית - תאי T מסייעים מסוג 2. במקרים פחות שכיחים, פוליפים באף עשויים להתפתח על רקע מנגנונים דלקתיים אחרים, על רק גידולים או על רקע זיהומים חוזרים באף.

סינוסיטיס כרונית על רקע זיהומי

סינוסיטיס עלולה להיווצר גם על רקע זיהומים, לרבות חשיפה סביבתית - דרך סביבת מגורים או העבודה - לעובשים שעלולה להוביל לתופעה המכונה 'סינוסיטיס אלרגית פטרייתית' - כאשר פטרת באף מובילה להפרשה מוגברת של ריר מהסינוסים ולדלקתיות מוגברת ולסינוסיטיס כרונית. הטיפול בסינוסיטיס על רקע זה הוא טיפול אנטי-פטרייתי או אנטי-חיידקי.  

סיסטיק פיברוזיס

סיסטיק פיברוזיס היא תסמונת גנטית תורשתית שמתבטאת בהצטברות ריר צמיגי באזורי גוף שונים, לרבות באף ובקו הסינוסים, על רקע שיבוש בפעילותו של החלבון CFTR המצוי ברקמות גוף רבות. אצל החולים שסובלים מתפקודו הלקוי עלולה להתפתח הפרשה מוגברת של ריר צמיגי שחוסם את נתיבי האוויר באף ומוביל להתפתחות סינוסיטיס כרונית.  

מחלות סיסטמיות שעלולות לגרום לפוליפים באף  

פוליפים באף עלולים להיות חלק ממחלה סיסטמית רב מערכתית כגון EGPA. מדובר בקבוצת מחלות דלקתיות או אוטואימוניות בהן מערכת החיסון "תוקפת" את הגוף, שעלולות לגרום לפגיעה רב מערכתית באמצעות התהליך הדלקתי. בדרך כלל במטופלים עם רקע של מחלה סיסטמית רב מערכתית יופיעו גם תסמינים ומאפיינים אחרים מעבר לפוליפים באף.

״חיוני שמטופלים כאלה יעברו ברור מקיף על-ידי אימונולוג מומחה לצורך אבחון נכון והתאמת טיפול שיטיב עם הפגיעה הרב מערכתית״ אומרת ד"ר מעוז-סגל. 

מחלות הכרוכות בחסר חיסוני

מחלות הכרוכות בחסר חיסוני עלולות להתייצג בדלקת כרונית של הסינוסים שנובעת מבעיה מולדת או נרכשת במערכת החיסון.

תסמונות נדירות נוספות

קיימות תסמונות נדירות נוספות שעלולות להתייצג כסינוסיטיס כרונית כגון תסמונת קרטגנר (PCD) - מחלת ריאות וסינוסים תורשתית נדירה שגורמת לפגיעה במבנה או תנועתיות של הסיליה. סיליה הן השערות הזעירות באף ובדרכי האוויר הגדולות שלנו שתפקידן לסנן אוויר מזוהם, ופגיעה בסיליה גורמת לעלייה בשכיחות זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה. תסמונת נוספת כזו היא תסמונת יאנג (תסמונת סינוסיטיס וחוסר פוריות) שמתבטאת בהפרשה רירית מוגברת מהריאות, בהפרשה של חומר צמיגי שחוסם את מעבר נוזל הזרע בצינורות האשכים והתפתחות פוליפים באף.

הטיפולים בנזאל פוליפוזיס

הטיפול הראשוני כולל שטיפת האף במי מלח, תרסיסי סטרואידים לאף ובמקרי הצורך - סטרואידים סיסטמיים וגם אנטיביוטיקה – במצבים בהם מתגלה זיהום.

בנזאל פוליפוזיס דרגה 3 ואילך מקובל לשקול ׳ניתוח סינוסים אנדוסקופי פונקציונאלי' (FESS) להסרת פוליפים ולתיקון בעיות מבניות בסינוסים שהופכות אותם מועדים לדלקתיות ולהתפתחות של פוליפים וכדי שיהיו נגישים לטיפול מקומי בתרסיסי אף שלא הגיעו אליהם קודם לכן. הניתוח המבוצע על ידי רופאי אא"ג.

לאחרונה אישרו רשויות הבריאות תרופות ביולוגיות חדשות שפועלות כ"נוגדי דלקת סוג 2" שמיועדות לחולים עם מחלה קשה, בירור שמצביע על דלקת סוג 2 והערכה כי קיים סיכון גבוה להישנות הפוליפים לאחר ניתוח תוך זמן קצר (18-12 חודשים).

התרופות משפיעות על התהליך הדלקתי המוכר בשם 'דלקת סוג 2' במנגנונים שונים, והוכחו כתורמות לכיווץ הפוליפים ולהפחתה משמעותית בתסמינים.

התרופות הביולוגיות שמאושרות נכון לשנת 2021 לשימוש בהתוויה של פוליפים באף הנן: דופיקסנט, נוקלה וזולאייר. קיימות תרופות ביולוגיות נוספות שניתנות באסתמה סוג 2 ונמצאו במחקרים כעשויות לעזור במקרה של נזאל פוליפוזיס גם הן.

עוד על טיפולים בפוליפים באף

מניעת חזרה של פוליפים באף

מספר אמצעים עשויים להפחית את הסיכון לחזרתם של פוליפים באף לאחר ניתוח:

• שטיפת אף במי מלח - השיטה המומלצת ביותר. מומלץ להימנע משימוש בתרסיסי מי מלח שמתיזים לאף כמות נמוכה של מי מלח בלחץ גבוה ולהשתמש בבקבוק לחיץ כדי לשטוף את האף במי מלח בלחץ נמוך, באמצעות תערובות מלח או ערכות לשטיפת האף שנמכרות בבתי מרקחת. לכל המידע על שטיפת אף במי מלח
• טיפול הולם באסתמה ובמחלות אטופיות נוספות שיש למטופל.
• הימנעות מעישון.
• במקרה של אבחון רגישות לאספירין הוכח במחקרים שונים כי מתן יומיומי של אספירין במינון גבוה מונע את היווצרותם מחדש של הפוליפים.

החיים עם פוליפים באף

מטופלים רבים מעידים על פגיעה משמעותית באיכות החיים על רקע התסמינים האופייניים של נזאל פוליפוזיס, ובייחוד קוצר נשימה, כאבי ראש, אובדן חוש הריח, זיהומים חוזרים בסינוסים וגודש רב באף וטפטוף נזלת בלתי נשלט.

בין ההמלצות שעשויות לשפר את איכות חייהם של המטופלים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף:

היענות לטיפול התרופתי: דילוג על תרופות עשוי למנוע את השפעתן המיטיבה ואף להוביל לסיבוכים.

שמירה על לחות האוויר: לחות באוויר מסייעת לריכוך דרכי הנשימה ולזרימה תקינה של הריר שמופרש מהסינוסים ומונעת חסימות של תעלות האף ודלקתיות מוגברת. למתגוררים באזורים שמאופיינים באוויר יבש מומלץ שימוש במכשיר אדים קרים שמסייע להפוך את האוויר בבית ללח יותר.

לא להתעלם מהפרעות בנשימה: פוליפים באף עשויים לגדול עד כדי חסימת דרכי הנשימה העליונות וסיבוכים שונים. במקרה של קוצר נשימה, בעיקר בשעות הלילה – חשוב לפנות לרופא ולאבחן את התופעה כדי למנוע סיבוכים.

להימנע מחשיפה למזהמים באוויר: חשיפה לחלקיקי מזהמים וחומרים מעוררי אלרגיות באוויר עשויה להעלות את הסיכון לדלקתיות ונפיחות באזור הסינוסים ולהחמרה בהשלכות של פוליפים באף.

שטיפת האף: שטיפות באמצעות תרסיסי מי מלח לאף מסייעות להרחיק אלרגנים וחומרים נוספים מעוררי גירוי באף. 

ד"ר ארקדי יקירביץ הוא מנהל היחידה לניתוחי סינוסים ובסיס הגולגולת במרכז הרפואי שיבא

ד"ר רמית מעוז-סגל היא רופאה בכירה ביחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה, במכון האוטואימוני, במרכז הרפואי שיבא

עדכון אחרון: דצמבר 2021