אחד מתחומי החיים הבולטים שנפגעים בעקבות טרשת נפוצה זו התעסוקה. באוכלוסיה הכללית תעסוקה מעניקה עצמאות כלכלית, תחושת זהות וערך עצמי. לאנשים רבים זו גם הדרך העיקרית ליצירת קשרים חברתיים. הישארות בעבודה תחת תנאים מתאימים מקטינה את הסיכון בקרב אנשים בריאים לפתח בעיות בריאותיות מגבילות, ואבטלה נמצא כמשתנה חברתי משמעותי שמביא לדיכאון. אבטלה קשורה גם לבריאות נפשית בקרב אנשים עם נכויות. אנשים חולים העוזבים את העבודה בשל דיכאון או חרדה, הם בעלי הקשיים הרבים ביותר והסיכויים הנמוכים ביותר לחזור לעבודה בעתיד. בהינתן נתונים אלו לגבי האוכלוסייה הכללית, אנשים עם טרשת נפוצה, אשר צריכים להסתגל במהירות לעתיד עם חוסר ודאות בתחומים רבים, צריכים, אם הדבר אפשרי, לשמור על מקום העבודה. מחקרים רבים הראו, שלמרות הצורך בשמירה על מעורבות חברתית, אנשים עם טרשת נפוצה הם בעלי אחוזי אבטלה גבוהים, לרוב למעלה מ- 50%, מצב זה לא השתנה בעשורים האחרונים. מחקר שפורסם ב- 2010 הראה שגברים נוטים יותר לאבד את עבודתם בעקבות טרשת נפוצה בהשוואה לנשים. ישנה ביקורת על מוסדות השיקום השונים, אשר משקיעים משאבים ומתרכזים באנשים שאיבדו את עבודתם ומנסים לשקמם ולהכניסם מחדש למעגל העבודה, בעוד שהתחזוקה של העבודה הקיימת – משימה קלה בהרבה – צריכה להיות המטרה העיקרית בה צריך להתמקד.

במחקרים בהם ערכו ראיונות עם אנשים עם טרשת נפוצה עלה שאיבוד מקום העבודה נבע בשל העייפות, קשיי ניידות ובעיות קוגניטיביות, אלו היו הסיבות הנפוצות ביותר להפסקת העבודה, כפי שדיווחו המטופלים.

העייפות הינה הסימפטום המדווח ביותר בטרשת נפוצה, כנראה יותר מבעיות ניידות, אשר משפיע על האינטראקציות החברתיות והתעסוקה של אנשים עם טרשת נפוצה. באופן הפוך, אבטלה הינה מנבא לעייפות בטרשת נפוצה.

מסקנת החוקרים הייתה שניהול יעיל של סימפטומי הטרשת הנפוצה במקום העבודה הוא נושא המפתח – מכיוון שהוא משפיע וממקסם את איכות החיים באופן כללי. חלק מן ההתייחסות לבעיה יכולה לכלול מידע לגבי בעיות התעסוקה שייתכן ויהיו. ההכרה בנושא יכולה להוביל ל "שיחה פתוחה" עם המעסיק לגבי האבחנה, מתוך גישה שיתופית בכדי להבטיח שהאדם עם טרשת נפוצה יקבל את השינויים שאולי יצטרכו להתבצע בעתיד במקום העבודה.

מתוך ה- Nature Reviews Neurology

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.