נוגדי קרישה הם תרופות שמצויות בשימוש נרחב ברפואה – בעיקר למניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם אצל נפגעי התקפי לב ושבץ מוחי. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש נוגדי קרישה חדשים המכונים 'אנטיקואגולנטים' (NOACs) – המשווקים בישראל בתרופות פרדקסה, אליקוויס וקסרלטו – ומשמשים למניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם בעיקר בקרב מטופלים עם הפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים. 

לפי מחקר אמריקאי חדש, רבים מהמשתמשים בנוגדי הקרישה המתקדמים נוטלים ללא התייעצות כלשהי תרופות ללא מרשם שהשילוב ביניהן מגדיל את הסיכון לדימום פנימי.

במחקר נכללו 791 נבדקים שמטופלים בתרופה אליקוויס (אפיקסבן), בעיקר על רקע פרפור פרוזדורים – הפרעת קצב שמובילה לזרימה לא תקינה של הדם בלב ומעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם מסוכנים.

החוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת UCLA בקליפורניה, לצד חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ומאוניברסיטת שיקגו, בחנו את השימוש בתרופות שנמכרות ללא מרשם באמצעות שאלונים.

נמצא כי בתקופת המחקר, כמעט כל הנבדקים שצורכים את נוגדי הקרישה (97.5%) נטלו במקביל גם תרופות ללא מרשם. יתרה מכך, שליש מהנבדקים (33%) נטלו לפחות תרופה אחת ללא מרשם על בסיס יומיומי או ברוב ימות השבוע – באופן שעלול בשילוב עם אליקוויס לגרום לתופעות לוואי. קרוב ל-7% מהמטופלים (6.7%) אף נטלו על בסיס קבוע מספר תרופות ללא מרשם. 

לדוגמה, 28.5% מהנבדקים נהגו ליטול לעתים משככי כאבים מקבוצת NSAIDs המכילים את החומרים הפעילים איבופרופן ונפרוקסן, ו-1.8% אף העידו כי הם נוטלים משככי כאבים אלה על בסיס יומיומי/ בתדירות גבוהה. תרופות אלה אף הן עלולות להגביר את השפעת נוגדי הקרישה ובשילוב עמם מעלות את הסיכון לדימומים. החוקרים מצאו כי שני שליש מהנבדקים (66%) לא ידעו על הסיכון בשילוב זה או שלא היו בטוחים לגביו.

כחמישית מהנבדקים (20.2%) – נטלו בתדירות גבוהה או מדי יום גם תוספי תזונה למיניהם, מסוגים שעלולים ליצור שילובים מסוכנים עם נוגדי הקרישה החדשים. 

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2019 של כתב העת JAGS של החברה האמריקאית לגריאטריה (AGS).

השילובים הבעיתיים  

מחקרים מצביעים באופן מפורש על סיכון מוגבר לדימום משילוב של נוגדי קרישה עם תרופות מקבוצת NSAIDs. שילוב נוסף בעייתי שעשוי להוביל לירידה ביעילותם של נוגדי הקרישה הוא עם היפריקום (סנט ג'ון וורט). 

כמו כן, בספרות הרפואית הצטברו עבודות שמצביעות על שילובים בעייתיים בין נוגדי הקרישה החדשים לבין תרופות מרשם לרבות קלופידוגרל/ פלביקס המשמש אף הוא כנוגד קרישה, מיפפריסטון (מיפג'ין) להפסקת היריון, נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI ו-SNRI, פרסוגרל (אפיאנט) המעכב צימות טסיות דם וטיפול הורמונאלי באסטרוגן/ פרוגסטרון. 

תרופות שמשפיעות על האנזים CYP3A4 המפרק תרופות בכבד, וכן אשכוליות/ מיץ אשכוליות – עלולות בחלקן בשילוב עם נוגדי הקרישה החדשים לעכב את פירוקם בכבד ולהעלות את הסיכון לדימומים, ובחלקן עשויות דווקא להוביל להתפרקות מואצת של נוגדי הקרישה בכבד ולירידה בהשפעתם.

נוסף על כך, מחקרים רומזים על סיכון מוגבר לדימום פנימי בשילוב של נוגדי קרישה עם צמחי מרפא ותוספי תזונה מסוימים. 

נוגדי הקרישה החדשים מהווים חלופה אטרקטיבית לטיפול בקומדין (וורפין). קומדין דורשת ניטור מדוקדק ותדיר של רמת דילול הדם (INR) ושינויים במינונים כדי למנוע דימומים. נדרש מאמץ לייצב את המצב כך שהדם יהיה מדולל דיו כדי שהאדם יהיה מוגן מפני קרישי דם ומצד שני לא לעבור את גבול הדילול כדי לא לסכן חולה בדמם. השימוש בקומדין מחייב התאמות רבות בחיי היום יום בגלל שהיא מתנגשת עם תרופות רבות אחרות ועם מזונות (בעיקר ירקות ירוקים). כתוצאה מהמגבלות הללו איכות החיים עשויה להיפגע, כמו גם ההתמדה בטיפול - שהיא כמובן קריטית לתוצאותיו. לעומת זאת, עם נוגדי הקרישה החדשים אין צורך בניטור, קיימות פחות תגובות בין תרופתיות וכמעט שלא קיימות תגובות עם אוכל, זמן מחצית החיים קצר יותר, והיחס יעילות-בטיחות גבוה יותר. עם זאת, למטופלים בנוגדי קרישה חשוב לבדוק עם הרופא או הרוקח לפני שהם נוטלים טיפול נוסף, כדי לוודא שהשילוב החדש בטיחותי עבורם. 

JAGS, doi: 10.1111/jgs.16193