מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותנוגדי דיכאון עוזרים בהתאוששות לאחר פגיעה בחוט השדרה

נוגדי דיכאון עוזרים בהתאוששות לאחר פגיעה בחוט השדרה

נוגדי דיכאון נפוצים בשילוב עם תוכנית אימונים אינטנסיבית על treadmill עוזרים לאנשים עם פגיעה חלקית בחוט השדרה להשיג הליכה טובה ומהירה יותר


עוד סיבה מדוע כדאי לקחת נוגדי דיכאון (צילום:PantherMedia(
עוד סיבה מדוע כדאי לקחת נוגדי דיכאון (צילום:PantherMedia(

תרופות, אשר משפיעות על החומר הכימי במוח בשם סרוטונין, עוזרות לחזק חיבורי העצבים שלא נפגעו לאורך חוט השדרה ולאפשר לחולים עם פגיעה חלקית בחוט השדרה יכולת טובה יותר לשליטה בשרירים במהלך אימון.

 

"התרופה מגבירה את השפעת הטיפול," אמר ג 'ורג' הורנבי, חוקר במכון השיקום של שיקגו. "התרופה בעצמה היא לא תרופת פלא. מה שאתה צריך זה את התרופה בתוספת אימונים", מוסיף הורנבי.

 

מדובר במחקר ראשון בבני אדם, שמתבסס על מחקרים בבעלי חיים שמצאו כי מתן תרופות דמויות סרוטונין לאחר פגיעות בחוט השדרה יכול לקדם את יכולת ההליכה בשילוב עם תוכנית אימונים אינטנסיבית.

 

לצורך המחקר הנוכחי בדקו הורנבי וחבריו את ההשפעות של תרופות נוגדות דיכאון אצל 50 אנשים עם יכולת הליכה חלקית שנה לאחר הפגיעה. 34 חולים יכלו ללכת בכוחות עצמם, בקצב איטי. כל 50 עברו תוכנית אימונים אינטנסיבית על טריידמיל treadmill, בסיוע רובוט או פיזיותרפיסט כאשר עד 40% ממשקל גופם נתמך ברתמה. חמש שעות לפני האימון, משתתפי המחקר קיבלו 10 מ"ג של Lexapro (הידועה לרובינו בשם ציפרלקס Cipralex) או פלצבו (תרופת דמה). בעוד ששתי הקבוצות השתפרו תיפקודית, אלה שלקחו Lexapro הראו מגמת שיפור טובה יותר והיו מסוגלים ללכת הרבה יותר מהר.

 

הורנבי מציין כי התרופה פועלת על ידי הגברת התכווצויות שרירים, עובדה שרוב הרופאים מחשיבים כתופעת לוואי שלילית בסוגים אלה של פציעות. התכווצויות שרירים מייצגות רפלקסים, אשר ניתן לאמן. "מטופלים עם פגיעה בחוט השדרה מסתמכים על רפלקסים אלה כדי ללכת," מוסיף הורנבי. המתנדבים קיבלו את התרופה רק ביום האימון אבל תוצאותיה נמשכו גם אחרי שהחומר הפעיל יצא מהגוף. הסברה היא שהתרופה מחזקת את הקשרים בין המוח לחוט השדרה.

 

החוקרים מתכננים לבצע מחקרים נוספים באמצעות תרופות נוגדות דיכאון שונות כדי לראות איזו מהן עובדת הכי טוב.

 

מתוך-Reuters

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן