מדובר בתרופה ידועה בשם (Cipralex (Escitalopram. התרופה מיועדת לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה. היא שייכת למשפחת חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), ומעלה את כמות הסרוטונין במוח. סרוטונין מחזק את הקשר הנותר בין תאי העצב לאורך חוט השדרה הפגוע. הדבר מאפשר לאנשים עם פגיעה בחוט השדרה יותר יכולת בשליטה על השרירים בזמן אימון גופני.

לדברי ג'ורג' הרנבי, החוקר הראשי "לא מדובר בתרופת הפלא, אלא התרופה נועדה להגביר את השפעת האימון הגופני".

ממצאי המחקר הנוכחי הם ראשוניים בבני אדם והם מתבססים על ניסויים קודמים בבעלי חיים אשר הדגימו כי מתן תרופות המדמות את פעילות סרוטונין בגוף לאחר פגיעה בחוט השדרה יכול לקדם התאוששות ההליכה בשילוב עם אימון גופני.

המחקר הנוכחי בדק את יעילות מתן תרופה נוגדת דיכאון ל-50 נפגעי חוט שדרה כשנה לאחר הפגיעה. חשוב לציין כי לכל משתתפי המחקר הייתה יכולת הליכה מסוימת כיוון שמדובר היה בפגיעה בלתי שלמה בחוט השדרה.

כל משתתפי המחקר עברו תוכנית אימון על treadmill במהלך 8 שבועות. 5 שעות לפני האימון חלק מהמשתתפים קיבלו Cipralex10mg וחלק Placebo פלצבו. בסיום המחקר, 34 מהמשתתפים הצליחו ללכת באופן עצמאי בקצב איטי.
נראה היה כי התרופה פעלה על העלאת טונוס שרירים, עובדה שתרמה ליכולת ההליכה של משתתפי המחקר.

תוכניות לעתיד הוא לבדוק תרופות נוגדות דיכאון נוספות על מנת לראות איזו מהן משפיעה בצורה הטובה ביותר על ההליכה בפגיעות חוט שדרה בלתי שלמות.

Antidepressant improves recovery from spine injury

תרגום ועריכה: אנה רייזמן