מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותבינג׳ מסוכן: צפייה בטלוויזיה מעל 4 שעות ביום מעלה סיכון לקרישי דם

בינג׳ מסוכן: צפייה בטלוויזיה מעל 4 שעות ביום מעלה סיכון לקרישי דם

עוד נזק של הקורונה? סקירה חדשה מגלה כי צפייה ממושכת בטלוויזיה מעלה משמעותית את הסיכון להיווצרות קרישי דם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות, בעיקר על רקע הגידול בהיקפי ההשמנה באוכלוסייה, מושם דגש על נזקי הצפייה הממושכת במסכים אשר לרוב מלווה במיעוט תנועה ובאכילת מזונות לא בריאים, ועלולה להוביל לצבירת משקל עודף וסיבוכים נלווים. צפייה ממושכת במסכי המחשב, הטלוויזיה, אייפדים וסמארטפונים גם נמצאה מזיקה לבריאות העיניים, ועלולה לפגוע באיכות השינה.

 

התפרצות מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים והבידודים הובילו לאחרונה לעלייה משמעותית בצפייה במסכים, בין השאר גם בקרב ילדים ובני נוער – מגמה שהשפעותיה על הבריאות עשויות להתברר במלואן רק בשנים הבאות.

 

עתה מצאו צוות חוקרים במסגרת סקירה ומטה אנליזה כי צפייה ממושכת בטלוויזיה גם עשויה להעלות באופן ישיר את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ולא רק באמצעות השמנה: מתברר כי אלו שנוהגים לצפות בטלוויזיה ארבע שעות ביום ויותר נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות קרישי דם.

 

זרימת דם איטית ברגליים

 

החוקרים מבריטניה, גאנה ופינלנד ביקשו לבחון בסקירת מחקרים ומטה אנליזה את השפעות הצפייה בטלוויזיה על התפתחות קרישי דם – גורם סיכון למגוון סיבוכים קרדיו וסקולאריים שעלולים להיות קטלניים, לרבות טרשת עורקים והתקפי לב, פקקת ורידים וכן התפתחות תסחיף ריאתי ושבץ מוחי איסכמי.

 

הסקירה בחנה מחקרים שפורסמו בנושא עד תחילת יולי 2021, אשר בחנו את הקשר בין צפייה בטלוויזיה להתפתחות קרישי דם באוכלוסייה הבוגרת וכללו לפחות שנת מעקב אחת. הצוות זיהה 28 פרסומים, מתוכם כלל הניתוח שלושה מחקרי מעקב בלבד שנמצאו מתאימים לקריטריונים שהוגדרו, אשר בוצעו בארה"ב ויפן ופורסמו בין 2016 ל-2021 בהשתתפות 131,421 נבדקים, בהם 964 שפיתחו קרישי דם. המעקב במחקר נמשך בין 5 שנים לקרוב ל-20 שנים. בכל המחקרים הוערך זמן הצפייה בטלוויזיה באמצעות שאלונים, והממצאים תוקננו כדי לנטרל משתנים מתערבים נוספים שעשויים להשפיע על הסיכון לקרישי דם, לרבות גיל, מין, מדד השמנה BMI ופעילות גופנית.

 

הניתוח הסטטיסטי העלה כי הסיכון להתפתחות קרישי דם בצפייה ממושכת בטלוויזיה במשך ארבע שעות ומעלה היה גבוה ב-35% בהשוואה לסיכון בקרב מי שאינם נוהגים לצפות בטלוויזיה או שצופים בה פחות משעתיים וחצי ליום.

 

החוקרים לא בחנו את המנגנון הביולוגי באמצעותו צפייה בטלוויזיה משפיעה על היווצרות קרישי דם, אולם הדגישו כי מצאו בעבודה שפעילות גופנית כשלעצמה אינה מבטלת את ההשפעה השלילית של צפייה ממושכת בטלוויזיה על הסיכון לקרישי דם.

 

ההנחה כי מגוון סיבות עשויות להסביר את הממצא: צפייה ממושכת במרקע הטלוויזיה גוררת אי תזוזה וזרימת דם נמוכה בגפיים התחתונות – גורם סיכון לקרישי דם שעלולים להתפתח גם במהלך טיסות ממושכות ללא תזוזה. סיכון זה חמור במיוחד בקרב אנשים עם גורמי סיכון נוספים לקרישי דם, לרבות עישון סיגריות, עודף שומנים בדם, עודף משקל והשמנה ויתר לחץ דם. כמו כן, ייתכן כי צפייה בטלוויזיה מעודדת גם דלקתיות יתר, עקב העדר תזוזה ונטייה לאכול מזונות עתירי שומן רווי, אשר מצדה מעלה את הסיכון לקרישי דם. כך, צפייה בטלוויזיה גם עשויה להשפיע על פגיעה בצמיגיות כלי הדם ולעודד צימוד בין טסיות דם.

 

כמגבלה במחקר, החוקרים מציינים כי מאחר והממצאים נאספו בשאלונים, הממצאים לא מצביעים בהכרח על קשר סיבתי ישיר בין בהייה במסך הטלוויזיה לבין היווצרות קרישים, אלא רק על קשר בין שתי התופעות.

 

החוקרים מציינים כי ביצוע הפסקות קצרות במהלך ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה והקפדה על פעילות גופנית סדירה עשויים למתן את ההשפעה המזיקה בהעלאת הסיכון לקרישי דם, וכי נדרשים מחקרים נוספים לבחון את טיבו של הקשר שזוהה.

 

המחקר מומן על ידי קרנות שירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה (NHS) והמכון הלאומי הבריטי לחקר הבריאות (NIHR), וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2022 של כתב העת European Journal of Preventive Cardiology.

 

קורונה ומסכים

 

בהודעה לעיתונות הבהיר החוקר הראשי ד"ר סטור קונוטסור מאוניברסיטת בריסטול בבריטניה כי "הממצאים מצביעים כי יש להגביל את הזמן שאנו מבלים מול הטלוויזיה. בבינג' (צפייה בסדרות ברצף) מול הטלוויזיה חשוב לקחת הפסקות. ניתן לעמוד ולהתמתח כל חצי שעה או להשתמש במתקני אופניים בבית. יש גם להימנע מהשילוב של טלוויזיה עם זלילה לא בריאה. צפיייה לאורך זמן רב חייבת להיות מלווה בהפסקות לתנועה כדי להקפיד על זרימה תקינה של הדם. באופן כללי, אורח חיים שכולל ישיבה ממושכת לאורך היום, לרבות בעבודה שעות מול מחשב, מחייב לקום ולהתנועע מעת לעת".

 

מחקר זה מתווסף לשורת ראיות מדעיות מהשנים האחרונות על נזקי הצפייה הממושכת בטלוויזיה ובמסכים בכלל. כך, מחקר אמריקאי שפורסם בסוף 2011 מצא כי צפייה בטלוויזיה מזיקה לילדים בהעלאת הסיכון למחלות לב וכלי דם יותר משימוש במחשב. מחקר אמריקאי ממאי 2014 מצא כי ילדים ומתבגרים שיש בחדריהם טלוויזיה נוטים יותר לעלות במשקל. חוקרים אמריקאים מצאו באביב 2015 כי כל שעה נוספת של צפייה בטלוויזיה מעלה ב-3.4% את הסיכון לפתח סוכרת אצל אנשים בסיכון למחלה. חוקרים מפינלנד מצאו בספטמבר 2015 כי צפייה מעל לשלוש שעות בטלוויזיה ליום מגדילה פי 2.3 את הסיכון להתפתחות כבד שומני. מחקרים נוספים קושרים בין צפייה בטלוויזיה להתפתחות הפרעות אכילה ולהתפתחות דיכאון. חשיפה לתאורת מסכים עמומה מטלוויזיה ואמצעים אלקטרוניים נוספים נקשרה בעבודות גם לנטייה גבוהה יותר להפרעות קשב וריכוז ולהתפתחות הפרעות שינה בלילה.

 

בשנים האחרונות מדווח בספרות המקצועית על תיאורי מקרה של התפתחות קרישי דם בעקבות ישיבה ממושכת מול מסכים. מחקר מניו זילנד שפורסם בנובמבר 2010 בכתב העת JRSM של החברה המלכותית לרפואה במדינה מצא כי ישיבה ממושכת מול מחשב מעלה פי 2.8 את הסיכון לפתח קרישי דם.

 

בשנתיים האחרונות מדווחים בספרות המקצועית גם על התפתחות קרישי דם על רקע אורח חיים יושבני שהתפתח במדיניות הסגרים והבידודים שמאפיינת את מגפת הקורונה העולמית. כך, בחורף 2021 דיווחו חוקרים מגרמניה בכתב העת Interactive journal of Medical Research על בת 84 שהפחיתה לאור הקורונה את היציאות מהבית והפסיקה את חיי החברה, מה שהוביל אצלה להתפתחות פקקת ורידים עמוקה. חוקרים מתורכיה דיווחו בדצמבר 2020 כי למרות ירידה באשפוזים בבתי חולים מסיבות שאינן קשורות בקורונה, בתקופת המגפה גדל מספר המאושפזים עם פקקת ורידים. באוקטובר 2020 דווחו חוקרים אמריקאים מניו יורק בכתב העת Chest על בן 45 שאושפז בבית חולים לאחר שפיתח קריש דם ברגל ימין שהתבטא בכאבים עזים כתוצאה מישיבה ממושכת בתקופת הסגר בעיר.

 

יש לציין כי הקשר בין צפייה ממושכת בטלוויזיה וקרישי דם אינו חד משמעי, ועדיין מצוי במחלוקת בקרב חוקרים שונים. כך, למשל, במחקר אמריקאי שפורסם ביוני 2021 בכתב העת Journal of Thrombosis and Haemothasis נמצא על סמך מידע שנאסף בקרב 30,239 נבדקים, כי צפייה בטלוויזיה אינה קשורה בנטייה להתפתחות קרישי דם, בין אם לוקחים בחשבון את משתנה הפעילות הגופנית ובין אם לא.

 

European Journal of Preventive Cardiology, doi: 10.1093/eurjpc/zwab220