מדענים גילו תגלית בעכברים אשר הבחינה כי כאשר בעלי חיים עם גן קרוהן בפרט נחשפים לנגיף מסוים הם מפתחים תכונות דומות לאלו של חולי קרוהן. לראשונה מדענים הבחינו בהצטלבות בין גנים לסביבה במחלת קרוהן. המדענים משערים כי תגלית זו היא תחילת הבנת השילוב של גנים וסביבה בייצור מחלות כרוניות.

בבית הספר לרפואה בוושינגטון הועברו עכברי המעבדה לשם שימור מפני חשיפה לוירוסים. צמד החוקרים עבדו עם עכברים שנשאו גן הנקרא ATG16L1, אשר ידוע כמעלה הסיכון לחלות במחלת קרוהן אצל בני אדם. כאשר העכברים הועברו, לא נראו חריגות בתאי המעי שלהם. "ישנו מעורר סביבתי במתקן אחד אך לא בשני" חשב אחד החוקרים.

החוקרים מיד התבייתו על "חשוד": 7 שנים קודם לכן גילה אחד החוקרים נגיף הנקרא "מורין נורווירוס" השכיח אצל בני אדם ומשפיע על מערכת העיכול. במשך שנים, גסטרואנטרואולוגים שמו לב כי מטופלים שאובחנו כחולים במחלת קרוהן סבלו לעתים קרובות מווירוס בטן.

כדי לבדוק את השערתם בדקו החוקרים את העברים "הנקיים" ללא מורין הנורווירוס אל מול עכברים הנושאים את הגן ATG16L1 ואת מורין נורווירוס. לאחר 7 ימים, בעכברי נושאי הגן הופיעה על גבי תאי המעי דלקת אשר הייתה דומה מאוד לדלקת הנראית בקרב מטופלים עם מחלת קרוהן. המדענים האמינו כי בנוסף לחשיפת גן ויראלית, מחלת קרוהן מונעת בחלקה על ידי איזון של חריגת חיידקים במעיים.

מחקר זה יכול לעזור להסביר מדוע רוב האנשים שיש להם גנים למחלת קרוהן לא פיתחו את המחלה. ניתן לראות כי שילובם של גורמים רבים נדרשים כדי לגרום למחלת קרוהן.

לחוקרים מצפה עבודה רבה לבדוק כיצד עובד הדבר בקרב בני אדם. בנוסף עליהם לבדוק האם וירוסים אחרים בנוכחות הגן ATG16L1, עלולים לקבל את אותו אפקט והאם גנים אחרים לקרוהן בשילוב עם נורווירוס גם פועלים כך.  התעלומה הגדולה היא הבנת מנגנון הפעולה המשלב את הווירוס עם הגן המסוים.

http://news.sciencemag.org/sciencenow/2010/06/recipe-for-disease-a-gene-and-a-.html?etoc

תרגום ועריכה על ידי: אתי חסקלוביץ'