כמעט כל בני הנוער שיטופלו בשל דיכאון קליני יחלימו, אבל מחקר חדש מראה כי כמחציתם יחוו הישנות של הדיכאון תוך חמש שנים.

דיכאון הוא אחת מבעיות הבריאות הנפשית הנפוצות ביותר בקרב מתבגרים והוא משפיע על כ- 5.9 אחוז מהבנות ו- 4.6 אחוז מהבנים. הסימפטומים כוללים מצבי רוח מדוכאים, איבוד עניין בפעילויות יומיות, שינויים בהרגלי אכילה ושינה, הרגשה של חוסר תוחלת ומחשבות אובדניות.

במחקר החדש שפורסם ב- Archives of Adolescent Psychiatry, חוקרים מאוניברסיטת דיוק עקבו אחר 86 בנים ו- 110 בנות בגיל ההתבגרות שהשתתפו במחקר טיפול בדיכאון שנמשך 12 שבועות. 

במסגרת המחקר, המשתתפים חולקו למספר קבוצות: בקבוצה אחת קיבלו טיפול נוגד דיכאון תרופתי (פרוזק), בשנייה עברו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בשלישית קיבלו קומבינציה של שני הטיפולים, וברביעית קיבלו פלצבו. לאחר 12 שבועות של טיפול, המשתתפים היו במעקב במשך 5 שנים.

החוקרים מצאו כי 96% מבני הנוער המדוכאים החלימו בעזרת הטיפול, כאשר הטיפול האפקטיבי ביותר היה שילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. אבל, תוך חמש שנים, כמעט מחצית מבני הנוער חוו אפיזודה נוספת של דיכאון: מתוך 189 משתתפים שהחלימו מדיכאון, הייתה הישנות בקרב 88 מהם.

הסיכון להישנות הדיכאון גבוה יותר בקרב בנות מאשר בנים: 57% מהבנות סבלו מהישנות של דיכאון בהשוואה ל- 33% מהבנים.

בני נוער שסבלו גם מהפרעות חרדה היו בעלי סיכון גבוה יותר לדיכאון חוזר- 62% מאלה שהיו להם הפרעות חרדה סבלו מהישנות הדיכאון, בהשוואה ל- 42% מאלה שלא סבלו מהפרעות חרדה.

Curry, J. Archives of Adolescent Psychiatry, published online Nov. 1, 2010

עוד על דיכאון בגיל ההתבגרות