עם העלייה במודעות לחשיבותם של אורח חיים בריא ופעילות גופנית סדירה, גוברת לאחרונה הפופולאריות של תוספי התזונה המשווקים עבור ספורטאים, שמבטיחים לסייע בשיפור הישגים ספורטיביים ובחיטוב גוף חזק ושרירי. ובעוד כמות התוספים על המדף הולכת גדלה, מתעצם גם הבלבול בקרב צרכנים ואנשי המקצוע.

מחקר ישראלי מדווח לאחרונה על פערי ידע משמעותיים אצל מאמני כושר בארץ אודות תוספי התזונה לספורטאים, הגורמים לכך שמידע אודות הסיכונים הטמונים בתוספים לא מועבר למתאמנים עצמם, ובמקביל על גישה חשדנית במיוחד כלפי התוספים בקרב דיאטנים.

מאמנים מזלזלים בסיכוני התוספים

תוספי תזונה לספורטאים נמכרים כיום במקומות רבים, לרבות מכוני כושר, בתי מרקחת וחנויות לציוד ספורט, והשימוש בהם מצד מתאמנים בחדרי כושר הולך ועולה. המדובר בין השאר באבקות למשקה/חטיפים המכילים חלבונים לבניית שרירים, אבקות למשקה/חטיפים המכילים חלבונים ופחמימות לעלייה במסת הגוף וכן בתוספים המכילים מינרלים שונים שמוצהר כי ביכולתם לשפר הישגים ספורטיביים, למשל קריאטין.

צוות חוקרות מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה והמכללה לחינוך גופני וספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט ביקשו לבחון את העמדות של מתאמנים בחדרי כושר ואנשי מקצוע הבאים במגע עם מתאמנים בחדרי כושר אודות התוספים, לרבות מאמני כושר ודיאטנים.  

המחקר שבוצע בשיטה איכותנית כלל 34 ראיונות עומק, בהם 20 ראיונות עם מתאמנים בחדרי כושר ממרכז הארץ בגילי 18 עד 50 הנוטלים תוספי תזונה לספורטאים ו-14 עם אנשי מקצוע – מאמנים ודיאטנים העובדים במכוני כושר שונים ברחבי הארץ . בין השאר כלל המחקר מבין המתאמנים בן 40 המשמש פרופ' לאימונולוגיה המתאמן מדי שבוע, בן 27 שעבד כסוחר ניירות ערך (ברוקר), רואה חשבון בן 50, מאבטח בן 29, מציל בן 21, מספר סטודנטים, חיילת בת 20, פסיכולוגית קלינית בת 34, עובדת בנק בת 43 ועובדת הייטק בת 32.

תוספי תזונה לחיטוב ולשיפור הישגים ספורטיביים נמצאו במחקרים שונים ככאלו העשויים להוביל לתופעות לוואי, לרבות תוספים המכילים קפאין שעלולים לגרום לחרדה, הפרעות שינה וסיבוכי לב וכלי דם כגון לחץ דם גבוה, תוספים אחרים עלולים להכיל אלרגנים, מאחר והם מיוצרים ללא פיקוח הדוק, וכמו כן – חלק מהתוספים זוהו עם רכיבי הורמונים כגון אסטרוגן שעשויים להוביל לתופעות שונות. רכיב נוסף בחלק מהתוספים – DMAA – מעלה את הסיכון להאצת קצב הלב ואף לדום לב פתאומי וסיבוכים בתפקוד הכבד עד כדי אי ספיקת כבד. בנוסף, רכיב בשם מלמין  המצוי בחלק מהתוספים עלול לגרום להיווצרות אבנים בכליות.

הראיונות העלו כי קיים פער לגבי תפיסת הסיכון של תוספי התזונה בין המתאמנים עצמם לבין אנשי המקצוע. בקרב המתאמנים זוהתה הערכת חסר של הסיכונים הטמונים בתוספים, ממצא שלטענת החוקרות הופיע מאחר ומאמני הכושר מאמינים ביכולות התוספים, שלתפיסתם עולים על חסרונותיהם, ולכן אינם מעבירים מידע על הסיכונים למתאמנים שפוקדים את מכוני הכושר. כך, למשל, מתאמנת שרואיינה במחקר אמרה כי "אני יודעת שתוספי חלבונים עלולים לגרום לכאבי בטן וגזים, ושמעתי אולי שקרריאטין עלול לגרום למשהו, אך אינני זוכרת מה". מאמן כושר שהשתתף במחקר העיד כי תופעות לוואי "מסוכנות רק בשימוש מוגזם בתוספים, אבל אין משהו ספציפי שאפשר לומר. כל דבר שעושים באופן מוגזם הוא מסוכן, אני מניח, אבל לא נתקלתי באופן אישי במישהו שניזוק מהתוספים האלה".

לצד זאת, המחקר העלה כי בקרב דיאטנים קיימת דחייה מוחלטת של תוספי התזונה לשיפור הישגים ספורטיביים. דיאטנים אף פקפקו ביכולתם של מאמני כושר להעביר מידע תזונתי חיוני למתאמנים במכונים. כך, למשל, אחת הדיאטניות אמרה כי "יש לי דעה קשה מאוד על התוספים האלה. אני חושבת שאלו תוספים מצוינים – לאלו שמייצרים אותם, אבל בשבילנו הם פחות טובים. אני משתמשת בתוספים רק במקרים שהוכח שיש מחסור מסוים, ורק אז צריך לתת לגוף ספציפית את מה שהוא צריך. אני גם מעדיפה שרופא או רוקח יבדקו את המינון של התוספים, ולא מתייחסת להם בקלילות".

המחקר מצא כי רוב המתאמנים בחדרי הכושר אינם מתייעצים באנשי מקצוע לפני רכישת התוספים, אלא בעיקר נועצים במאמנים או במתאמנים אחרים, מה שהופך לטענת החוקרות את צריכת התוספים לבלתי מבוקרת.

ההמלצה: שילוב דיאטנים בחדרי הכושר

במחקר השתתפו ענבל דרוקר וד"ר ענת גסר-אדלסבורג, וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2017 של כתב העת של החברה הבינלאומית לתזונה בספורט (ISSN).

החוקרות מסכמות כי קיים היעדר מודעות בחדרי הכושר לגבי תוספי תזונה לספורטאים – הן בקרב מתאמנים והן אצל המאמנים, וכי נדרש לשפר את הידע המקצועי בנושא. החוקרות ממליצות שאנשי מקצוע – דיאטנים ופיזיולוגים – ישולבו בכל חדרי הכושר שמוכרים תוספי תזונה לספורטאים כדי שיוכלו להעביר מידע אמין בנושא לצרכנים.

מחקרים בשנים האחרונות כבר מתריעים על שימוש נרחב מדי בתוספים לשיפור הכושר הגופני, שביכולתם גם להזיק למשתמשים. כך, למשל, באוגוסט 2015 התריעו חוקרים אמריקאים כי דפוס השימוש בתוספי תזונה לחיטוב הגוף עלול להוביל להתפתחות הפרעת אכילה חדשה. מחקר זה כלל סקר אינטרנטי בקרב 195 גברים בוגרים בגיל 65-18 שצרכו תוספי תזונה חוקיים לחיטוב גוף בשלושים הימים האחרונים, ו-8%  מהנבדקים הודו כי רופאיהם המליצו להפחית את מינון התוספים הללו על רקע סיכון להשפעה מזיקה על הבריאות, וכן  3% העידו כי אושפזו בעקבות שימוש בתוספי התזונה לחיטוב, שהובילו לנזקים לכבד ולכליות. מחקר נוסף שפורסם במארס 2015 בכתב העת  British Journal of Cancer מצא כי שימוש קבוע בתוספי תזונה לחיטוב הגוף בקרב גברים מעלה ב-65% את הסיכון לסרטן האשכים, והסיכון גובר ככל שהשימוש מתחיל בגיל צעיר יותר ונמשך לתקופה ארוכה יותר.

פופולאריות גוברת לתוספים לחיטוב הגוף

מרבית המחקרים עד כה בתחום תוספי התזונה לספורטאים התמקדו בסיכונים הכרוכים בנטילת סטרואידים אנאבוליים, שאסורים לשימוש בספורט תחרותי. כך, למשל, מחקר שהוצג בנובמבר 2009 בכנס האיגוד העולמי לנפרולוגיה בארה"ב מצא כי בניית שרירים עם סטרואידים אנאבוליים עלולה לגרום למחלת כליות.

במערב נערכו מחקרים ספורים שאמדו את היקף השימוש בתוספי תזונה לשיפור הישגים ספורטיביים וחיטוב הגוף באוכלוסייה הרחבה. במחקר של חיל הים האמריקאי שפורסם במאי 2012 בכתב העת  Annals of Epidemiology, ונערך בקרב 106,698 חיילי סדיר ומילואים בחיל הים בין השנים 2008-2007, 46.7% דיווחו על שימוש בתוסף תזונה אחד לפחות לחיטוב הגוף, להוספת אנרגיה או להרזיה, ו-22% דיווחו על שימוש משולב במספר תוספים. גברים דיווחו יותר על תוספים לחיטוב הגוף, ונשים על תוספים להרזיה. השימוש בחטיפי אנרגיה היה רווח בעיקר בקרב נבדקים שדיווחו על פחות מחמש שעות שינה בלילה. בערב הסעודית מצא מחקר בנושא כי 37.8% מהמתאמנים בחדר כושר נוטלים תוספים, ובלבנון מצא מחקר נוסף בחדרי כושר 38% משתמשים.

JISSN, Journal of the International Society of Sports Nutrition, doi: 10.1186/s12970-017-0194-7