מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמשתמשים בתוספי תזונה למניעת מחלות לב או סרטן? זה כנראה מיותר

משתמשים בתוספי תזונה למניעת מחלות לב או סרטן? זה כנראה מיותר

הנחיות חדשות שמתפרסמות בארה״ב קובעות כי אין הוכחות לכך שתוספי ויטמינים, מולטי-ויטמינים ומינרלים יגנו עליכם מפני מחלות לב, שבץ, סרטן או מוות מוקדם. באילו תוספים מומלץ לא להשתמש?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אין עדויות מספקות לכך שצריכת תוספי תזונה של ויטמינים ומינרלים תפחית את הסיכון למחלות לב, שבץ או סרטן. כך עולה מהנחיות מעודכנות שפרסם כוח משימה של השירותים המניעתיים בארה״ב (USPSTF) בכתב העת היוקרתי JAMA.

 

עם זאת, כיום קיימות מספיק עדויות כדי להמליץ כנגד נטילת שני תוספים: בטא קרוטן וויטמין E. תוסף בטא קרוטן - שהגוף הופך לוויטמין A – לפי מחקרים עשוי להיות קשור להתפתחות סרטן ריאות באנשים בסיכון למחלה כגון מעשנים או אנשים עם חשיפה תעסוקתית לחומרים מסרטנים כמו אזבסט. באשר לוויטמין E, העדויות המדעיות עקביות וניתן לפיהן לקבוע כי סביר להניח שאין לתוסף הטבות בהפחתת הסיכון למוות מוקדם, מחלות לב וכלי דם או סרטן.

 

כוח המשימה סקר 84 מחקרים שבחנו את ההשפעות של תוספים, בהם 78 מחקרים מבוקרים, שכללו יותר ממיליון מטופלים. ההמלצות החדשות נותרו דומות להנחיות הקודמות שפורסמו ב-2014, למרות שמאז פורסמו 52 מחקרים חדשים בנושא.

 

יש גם תוספים חשובים

 

בסקר בריאות ותזונה לאומי שנערך בקרב למעלה מ-11,000 אמריקאים בוגרים בשנים 2014-2011, 52% דיווחו על נטילה של לפחות תוסף תזונה אחד ב-30 הימים שקדמו לסקר ו-31% דיווחו שהם משתמשים בתוספי מולטי-ויטמינים ומינרלים. לפי דיווחי הנשאלים הסיבות הנפוצות ביותר לנטילת התוספים הן שמירה על הבריאות הכללית והשלמת פערים תזונתיים בדיאטה.

 

במאמר מערכת שפורסם לצד ההנחיות החדשות הדגיש ד״ר ג׳פרי לינדר, ראש רפואה פנימית כללית באוניברסיטת נורת'ווסטרן כי ״ייעוץ לאורח חיים למניעת מחלות כרוניות במטופלים צריך להמשיך להתמקד בגישות המבוססות על עדויות מדעיות, לרבות תזונה מאוזנת עשירה בפירות וירקות ופעילות גופנית״. תזונה בריאה יכולה להיות כזו המבוססת על עקרונות התזונה הים תיכונית או דיאטת דש שההטבות הבריאותיות שלהן הוכחו במחקרים רבים.

 

חשוב להבין כי ההנחיות החדשות מתרכזות בתוספים למניעת מחלות לב וכלי דם או סרטן במבוגרים בריאים שאינם בהיריון. קיימים עדיין תוספי תזונה שיעילותם הוכחה במצבים מסוימים וחלקם חשובים מאוד לשמירה על הבריאות, כמו חומצה פולית בגיל הפוריות ובמיוחד בהיריון – למניעת מומים בעובר, תוסף תזונה המכיל ויטמינים ונוגדי חמצון ספציפיים שהוכיחו יעילות להאטת התקדמות של ניוון מקולרי גילי בשלב היבש של המחלה, תוספים מומלצים לתינוקות כגון ברזל וויטמין D, תוספים המומלצים בגיל המבוגר לשמירה על בריאות העצם או במקרה של חוסרים תזונתיים.  

 

 

JAMA. 2022;327(23):2326-2333. doi:10.1001/jama.2022.8970