מחקרים חדשים שנערכו בארץ זיהו כי מושתלי איברים רבים שקיבלו שתי מנות מהחיסון לקורונה של חברות פייזר ו-BioNTech אשר ניתן במסגרת מבצע החיסונים הלאומי "לתת כתף" – לא פיתחו נוגדנים כנגד קורונה, וחלקם נדבקו בנגיף לאחר שחוסנו, כשמספר מושתלים אף אושפזו במצב קשה ונפטרו.

החיסון לקורונה של פייזר ו-BioNTech, ולצידו גם החיסון של חברת מודרנה שנרכש בישראל ונעשה בו שימוש בצה"ל, מיוצרים בטכנולוגיה חדשנית ברפואה גנטית בשיטת mRNA, כשהם מכילים למעשה תעתיק גנטי זמני של נגיף הקורונה שמתפוגג מהגוף תוך מספר ימים, באופן שאמור לעודד את המערכת החיסונית לפתח נוגדנים נגד קורונה.

ואולם מחקרים שבוצעו בישראל במרכזים הרפואיים בילינסון ושיבא זיהו בשבועות האחרונים כי מושתלי איברים שקיבלו שתי מנות חיסון של פייזר כנדרש – לא פיתחו נוגדנים כפי שהיה מצופה.

לפי נתוני מחקר שנערך ראשון בבילינסון, שהקיף מדגם של כ-300 מתוך כ-3,000 מושתלי כליה שמטופלים במרפאת המעקב למושתלים במרכז הרפואי, 75% מהמושתלים שחוסנו כמומלץ בשתי מנות החיסון דרך קופות החולים – לא פיתחו בתגובה לחיסון נוגדנים ברמה חיובית ומשמעותית מבחינה רפואית, וזאת במסגרת בדיקות שנעשו שבועיים עד חודש לאחר קבלת מנת החיסון השנייה, כך מוסרת ד"ר רותי רחמימוב, מנהלת השירות למושתלי כליה בבילינסון ומנהלת קהילת מושתלים ב'כמוני'.

בבדיקה מקבילה שנעשתה בקרב כ-200 מושתלי ריאה המטופלים בבילינסון, שקיבלו את שתי מנות החיסון, נמצא כשבועיים לאחר החיסון השני כי 82% לא פיתחו נוגדנים ברמה מספקת. בעקבות הדברים אמר מנהל המערך למחלות ריאה בבילינסון פרופ' מרדכי קרמר כי "אנו מזהירים את המושתלים עדיין להתנהג כאילו אנחנו באמצע מגפת הקורונה, לרבות שימוש במסכות וריחוק חברתי".

מאחר והמושתלים חשבו שחוסנו, חלקם יצאו מבידוד, והיו שנדבקו בנגיף הקורונה, כאשר ככל הידוע עד כה כ-15 מושתלי איברים נדבקו בנגיף, ומתוכם שמונה אושפזו במצב קשה בבית חולים ושלושה שנפטרו מהמחלה.

במחקר נוסף שמבוצע במרכז הרפואי שיבא התגלו תוצאות דומות באשר להעדר רמה מספקת של נוגדנים לקורונה בקרב מושתלי איברים שחוסנו כנגד הנגיף.

החוקרים אינם יודעים בוודאות מה גורם לכך שמושתלי איברים אינם מפתחים נוגדנים לחיסון לקורונה, ולפי ההערכות הסיבה נעוצה בטיפול בתרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים שניתנות למושתלים למניעת דחיית השתל. לדברי ד"ר רחמימוב, "התרופות מיועדות להחליש את המערכת החיסונית של המושתל כדי שלא תתקוף את האיבר החדש בגופו, וייתכן שכתוצאה מכך – המערכת החיסונית חלשה מדי מכדי לפתח נוגדנים לקורונה בתגובה לחיסון". יש לציין כי במתן חיסונים שמכילים נגיפים מוחלשים למושתלי איברים, למשל החיסון המשולש לחצבת, חזרת ואדמת - לא נצפית מגמה דומה של העדר התפתחות נוגדנים בתגובה לחיסון.

בעקבות ממצאי המחקרים החדשים פנו חוקרים ורופאים מתחום ההשתלות למשרד הבריאות בבקשה לאפשר מתן מנה שלישית מהחיסון לקורונה למושתלי איברים כדי לעורר יצירת נוגדנים לקורונה בגופם, ובימים האחרונים ניתן לכך אישור במסגרת מחקרית.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "נכון לעכשיו, מתן מנות נוספות למדוכאי חיסון כולל מושתלי אברים אינו בגדר המלצה גורפת, ומבוצע במסגרת מחקרית. משרד הבריאות מוביל מהלך לאומי לבחינה של הנושא במדינה, ויעדכן את הציבור ככל שתהיינה הנחיות בהתאם לממצאים".

במקביל נשקלת גם האפשרות למתן חיסונים לקורונה למושתלים בטכנולוגיה אחרת מטכנולוגית ה-mRNA, למשל באמצעות חיסונים המכילים נגיפי קורונה מומתים כמו חלק מהחיסונים המיוצרים בסין והחיסון של חברת GSK הבריטית או באמצעות טכנולוגיות הכוללות חיסון תאי שעשויות להוביל לייצור נוגדנים לקורונה. יש לציין כי בשבועות האחרונים דווח כי מספר מדינות באירופה עצרו את מתן החיסון לקורונה שפותח באוניברסיטת אוקספורד וחברת התרופות אסטרה זנקה בעקבות דיווחים על מתחסנים בו שפיתחו קרישי דם שחלקם אף נפטרו. בחיסון זה המבוסס על שיטת הווקטור מוזרק לגוף נגיף מסוג אדנו-וירוס שאינו מזיק שעבר מניפולציה גנטית המאפיינת את נגיף הקורונה, וזאת באופן שמלמד את המערכת החיסונית לייצר נוגדנים לקורונה.

מושתלים מבוגרים – בסיכון גבוה יותר

הממצאים שנאספים בישראל דומים לאלו שמצטברים בשבועות האחרונים במדינות נוספות בעולם שבהן מתקדם מבצע החיסונים. בחודש שעבר פורסמו בכתב העת הרפואי JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית ממצאי מחקר שנערך במרכז הרפואי ג'ונס הופקינס שבמדינת מרילנד, שכלל 436 מושתלי איברים שחוסנו במנת חיסון ראשונה נגד קורונה מדצמבר עד פברואר האחרון, בחיסון שניתן בטכנולוגיית mRNA, של החברות פייזר-BioNTech או מודרנה. 20 יום לאחר קבלת מנת החיסון, נמצא כי רק 17% מהמושתלים פיתחו נוגדנים ברמה מספקת להגנה מפני הידבקות בנגיף הקורונה. ככלל, מקרב מושתלי האיברים שמטופלים בקביעות בתרופות אימונוסופרסנטיות לדיכוי המערכת החיסונית, 63% לא פיתחו כלל נוגדנים לקורונה בעקבות מנת החיסון הבודדת, בהשוואה ל-37% מהמושתלים שאינם מטופלים בקביעות בתרופות אלה. למושתלי איברים מבוגרים מעל גיל 60 היו סיכויים נמוכים ב-17% לפתח נוגדנים לחיסון לקורונה. מבין מושתלי הכליה שקיבלו מנת חיסון בודדת לקורונה – 41% פיתחו נוגדנים לנגיף, וכך גם 37% ממושתלי הכבד, 12% ממושתלי הלב ו5% ממושתלי הריאה. עוד התברר במחקר כי מושתלים שקיבלו מנה ראשונה מהחיסון של מודרנה היו בסיכוי גבוה פי 2.15 לפתח נוגדנים לנגיף הקורונה בהשוואה למושתלים שקיבלו מנה ראשונה מהחיסון של פייזר. בהודעה לעיתונות שפורסמה בעקבות ממצאי המחקר בתקשורת האמריקאית אמר החוקר הבכיר פרופ' דורי שגב, כי "לפי הממצאים, אנו מאמינים שהמרכז הלאומי לבקרת מחלות בארה"ב צריך לעדכן את המלצותיו ולהזהיר מטופלים בתרופות שמדכאות את המערכת החיסונית כי הם נמצאים בסיכון להידבקות בנגיף הקורונה גם לאחר קבלת החיסון".

בתחילת מבצע החיסונים לקורונה התכנס בישראל צוות רופאים מומחים להשתלות שהמליץ על סמך הראיות לקרוא לכלל מושתלי האיברים בישראל להתחסן נגד קורונה בשתי מנות, בדומה להמלצה שניתנה לאוכלוסייה הכללית מגיל 16 ומעלה, וזאת מאחר ומושתלי איברים מהווים קבוצת סיכון לתחלואה קשה ולתמותה בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה. לפי ההמלצות שניתנו בישראל למושתלים, גם לאחר החיסון יש להמשיך לשמור על כללי הזהירות למניעת הידבקות בנגיף, לרבות עטיית מסכות, שמירת מרחק וחיטוי ידיים.