משרד הבריאות הישראלי נתן לראשונה בעולם אישור רגולטורי לבשר מתורבת שמקורו בבקר כמוצר מזון המאושר למכירה. האישור ניתן לסטייק בשר מתורבת המיוצר על ידי חברת "אלף פארמס" הישראלית מרחובות.

במשרד הבריאות הסבירו כי האישור התקבל במסגרת תוכנית פיילוט לבחינה של חלבון אלטרנטיבי במחלקה לניהול סיכונים במזון שבשירות המזון הארצי, וזאת "לנוכח הביקוש העולמי הגובר לחלבונים והחשיבות לייצור מוצרים שמקורם אינו בחי".

בשר מתורבת המכונה גם "בשר סינתטי" (Cultivated Meat או Cultured Meat) הוא בשר המיוצר בתנאי מעבדה מחלבונים שמקורם בבשר. במשרד הבריאות מסבירים כי תהליך אישור המוצר מורכב, וכל מוצר בשר מתורבת נבחן לגופו, "כיוון שלכל חברה טכנולוגיה, תהליכי ייצור ומוצר שונים". במשרד הבריאות מדווחים כי "צוות המחלקה לניהול סיכונים במזון שעמל על הפיילוט, ביצע הערכה יסודית של היבטי הבטיחות הקשורים לצריכת המזון החדש בהתאם לכלל המידע שהועבר על ידי החברה לבחינת בטיחות המוצר. לאחר שעבר את כלל ההערכות, ניתן האישור לשיווק המוצר לכלל הציבור בישראל".

לדברי ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון במשרד הבריאות, "האישור שניתן הופך את ישראל למדינה הראשונה בעולם שמאשרת תרבית תאי בקר כמזון ומובילה עולמית בתחום תוך שמירה על בריאות הציבור. האישור מגיע לאחר שנבחנו מגוון גורמים קריטיים, ביניהם טוקסיקולוגיה, אלרגניות, הרכב תזונתי, בטיחות מיקרוביולוגית וכימית של המזון החדש ותהליך הייצור שלו על כלל היבטיו, החל מבידוד התאים הראשוני וכלה בעיבוד ואריזת מוצר המזון המוגמר. שירות המזון הארצי במשרד הבריאות ממשיך לקיים שיח רחב עם חברות שונות בתחום החלבון האלטרנטיבי בישראל, על מנת לקדם את התחום ולוודא שהמוצרים שישווקו בישראל יהיו בטוחים לשימוש". בפרויקט פיתוח הבשר המתורבת שאושר תמכו רשות החדשנות ומשרד ראש הממשלה.

פיתוחים מהפכניים

מספר רב של חברות בעולם עמלות בשנים האחרונות על פיתוחים מהפכניים של מוצרי בשר מתורבת המבוססים על חלבונים שמקורם מהחי, כתחליף לאכילת בעלי חיים. מוצרים אלה שונים מתחליפי בשר שנמכרים בחנויות המזון המבוססים על חלבונים מהצומח, כמו סויה או חיטה. בין מוצרי הבשר המתורבת שמפותחים בשנים האחרונות נכללים מוצרים שמתבססים על חלבונים מבקר, טלה, עוף וחיות נוספות. פיתוחים אלה נתמכים על ידי מדינות שונות, בין השאר עקב הצורך בצמצום אכילת בעלי חיים על רקע מגמת ההתחממות הגלובלית שמחמירה בין השאר עקב עלייה בגידול בעלי חיים למאכל. מחקר מאוניבסיטת אוקספורד שפורסם בשנת 211 העריך כי מעבר למוצרי בשר מתורבת צפוי להוביל לירידה של עד 96% בפליטות של גזי חממה. ישראל נחשבת למובילה בתחום הבשר המתורבת, ומספר חברות פועלות לפיתוח מוצרים אלה. בשנים האחרונות חלה ירידה בעלויות ייצור של בשר מתורבת בעולם, ההופכת אותו לנגיש למתחרה פוטנציאלי לשוק הבשר והעוף.

בשנת 2013 דווח בבריטניה על ההמבורגר המתורבת הראשון בהיסטוריה שיוצר מתרבית תאים שמקורם בבקר. בדצמבר 2020 סינגפור הייתה למדינה הראשונה בעולם שאישרה מכירה של בשר עוף מתורבת במסגרת אישור שניתן למוצרי חברת "Eat Just". בנובמבר 2022 מינהל המזון והתרופות האמריקאי_(ה-FDA) אישר לשיווק לראשונה בארה"ב מוצרי בשר עוף מתורבת של חברת "אפסייד" מסינגפור. במסגרת האישור נקבע כי המוצר שאושר אינו מסווכן יותר מבשר עוף רגיל, מאחר והוא אינו שונה מעוף ברמה התאית.

חברת "אלף פארמס" (Aleph Farms) הישראלית מגדלת סטייקים מתורבתים מתאי פרה, ללא שימוש בטכנולוגיות הנדסה גנטית. החברה שמפעילה מתקן ייצור ברחובות הודיעה במארס 2023 על הרחבת פעילותה, תוך רכישת מתקן ייצור במודיעין והקמת מפעל בסינגפור. בינואר 2023 דווח כי הרב הראשי לישראל , דוד לאו, קבע בפסק הלכה כי מוצר הבשר המתורבת של החברה הוא כשר פרווה, ככל שהוא מופק מתאי גזע, ומסומן באופן שונה מבשר שנשחט.

לצד אישור מוצרי בשר מתורבת, יש מדינות שפועלות לאחרונה גם כנגד מגמה זו. באיטליה אושר בנובמבר 2023 חוק האוסר שימוש בבשר שיוצר במעבדה, וזאת כדי להגן על חקלאים ועל תעשיית הבשר במדינה.

חברת אלף פארמס. אישור ראשון למכירת בדשר בקר מתורבת. (צילום: Shutterstock)

פחות שומן רווי וללא אנטיביוטיקה

בהיבט הבריאותי, מדענים שמסייעים בפיתוח מוצרי בשר מתורבת טוענים כי לטכנולוגיה יש פוטנציאל לייצור בשר בריא יותר עם תכולה נמוכה יותר של שומן רווי ומלח. כך, בשר מתורבת עשוי להפחית תחלואה, על רקע מחקרים שקושרים בין אכילת בשר בקר למחלות, בהן מחלות לב וכלי דם וסרטן. כך, באוקטובר 2015 רבע ארגון הבריאות העולמי כי בשר בקר מעובד הוא מסרטן וודאי בבני אדם והבשר אדום הוא מסרטן אפשרי.

יש מדענים המפתחים מוצרי בשר מתורבת שמוספים להם חומצות שומן בלתי רוויות בריאות כגון אומגה 3. כמו כן, יש הטוענים כי תהליך הייצור של בשר בתאי מעבדה גם צפוי להפחית את הסיכון לחשיפה לזיהומים מבעלי חיים. מאחר ולא נעשה שימוש באנטיביוטיקה בתהליך הייצור של בשר מתורבת, מוצרים אלה גם לא צפויים להחמיר את תופעת העמידות לאנטיביוטיקה שמתפתחת בשנים האחרונות בין השאר על רקע שימוש נרחב בתרופות אנטיביוטיות בגידול בעלי חיים המשמשים למאכל.

עם זאת, ההשפעות של בשר מתורבת המבוסס על תאים שמקורם בבקר או בעוף על הבריאות עדיין אינן ידועות לאשורן, וצפויות להתברר בשנים הקרובות עם תחילת ההפצה של מוצרים אלה בעולם. אחד החששות הוא מהורמונים מסוימים המשמשים בתהליך הייצור של בשר מתורבת, אולם עד כה בבדיקות שבוצעו לא נצפתה השפעה בטיחותית לתהליכים אלה.