בנות בוגרות שמטפלות בהורה המחלים משבץ נוטות לסבול מדיכאון יותר מאשר בנים. כך עולה ממחקר חדש שהוצג לאחרונה לקונגרס השבץ הקנדי.

טיפול בהורה שחווה שבץ מביא לשינוי דרמטי בקשר הרגיל של הורה- ילד. "שבץ עלול להיות מאתגר למשפחות במיוחד" מסבירים החוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה. "טיפול בהורה מבוגר עלול להציף את נקודות החולשה ונקודות החוזק של המשפחה".

המחקר מצא כי קשרים קרובים ובטוחים עם ההורים, ניבאו בריאות נפשית טובה יותר וסיפוק רב יותר בקרב ילדיהם הבוגרים המטפלים בהם. לעומת זאת, קשר מתוח לפני או בעקבות השבץ, העלה את שכיחות הדיכאון בבנות המטפלות. לדברי החוקרים, אם מערכת יחסים בין ההורה ובתו הבוגרת כבר מתוחים ממילא, שבץ עלול להחמיר את המצב. לאיכות הקשר, לפני ואחרי השבץ, הייתה חשיבות שווה בהשפעה על רווחת הבנות.

המחקר מצא כי הבנות הבוגרות ייחסו חשיבות רבה יותר ליחסים במשפחה מאשר הבנים, ולכן הן הושפעו באופן שלילי יותר מיחסים רעים עם הוריהן.

כאשר הורה עובר שבץ, הילדים הבוגרים לעיתים קרובות נהיים המטפלים העיקריים. 62% מהמטפלים בחולים שעברו שבץ הם ילדי החולים. למרות זאת, תוכניות התערבות למטפלים במחלימים משבץ לרוב מעוצבות לבני הזוג של חולים. החוקרים אמרו כי הבנים והבנות שמטפלים בהורה זקוקים לעזרה וכי יש לטפל בחוסר האיזון הזה ולתמוך יותר באוכלוסיית המטפלים שהולכת וגדלה.

בני משפחה מטפלים הם חיוניים להחלמה משבץ, אך זה עולה להם במחיר כבד. החוקרים ממליצים ליצור תוכנית כדי לעזור לבני המשפחה באיזון ובאיכות החיים. בין היתר הם מציעים ליצור סביבת עבודה שתומכת בבן משפחה שמטפל בניצול משבץ ושבתי החולים יכשירו את בני המשפחה לתפקיד המטפל.

http://www.physorg.com/news195105377.html

תרגום ועריכה: אלה הר-נוי 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה