המשמש (Apricot) הוא פרי עץ המשמש השייך לעצי הפרונוס – משפחה שכוללת גם את משפחת השזיפיים, ובהם האפרסק והשזיף. פירות עצי הפרונוס מחורצים בצידם, ובתוכם גלעין קשה ועגול. מדובר גם בפרי ממשפחת הוורדיים הגדולה, אשר כוללת את האפרסק, השזיף והדובדבן. בהרכב הגנטי, יש קשר חזק בין משמשים לשזיפים.

פרי המשמש, שטעמו מתוק-חמצמץ, נקטף לרוב מסוף מאי ועד סוף יולי. משמשים הם פירות קיץ עשירים במרכיבים תזונתיים בריאים, ובעיקר ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.

לדברי פרופ' ניבה שפירא, מרצה וחוקרת בחוג למדעי התזונה במכללה האקדמית אשקלון, "יש המלצה כללית מוכרת בקרב תזונאים להקפיד לאכול פירות בעונתם, ומשמש הוא דוגמה טובה לכך. משמש הוא פרי קיץ שחשוף לקרני השמש, והן אלו שמקנות לו את הצבעים הכתומים שמאפיינים נוגדי חמצון קרוטנואידים – אלו שמגנים על העור והעיניים מפני נזקי השמש. נוגדי החמצון הללו עולים ברמה שלהם ככל שהמשמש מבשיל".

ערכים תזונתיים של משמשים

משמשים מכילים כמות גדולה של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, וכן סיבים תזונתיים בכמות מכובדת, ועשירים בעיקר באשלגן ובקרוטנואידים שהופכים בגוף לוויטמין A והוכחו בהשפעתם המיטיבה על בריאות העין והעור.

קלוריות: במשמשים כמות נמוכה יחסית של קלוריות, ולפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי (USDA), במשמשים 48 קלוריות למאה גרם. במשמש אחד כ-17 קלוריות בממוצע.

פחמימות: משמש אמנם פרי מתוק, אך כמות הפחמימות המצויות בו נחשבת לסבירה, והוא מכיל 11.1 גרם פחמימות למאה גרם פרי. ביחס לפירות, האינדקס הגליקמי של משמש הוא בינוני, ולכן גם סוכרתיים יכולים לאכול אותו בכמות סבירה. למשמש ערך אינדקס גליקמי של 46 יחידות, כלומר שהוא מעלה את רמות הסוכר בדם בקצב איטי בכ-50% בהשוואה לסוכר פשוט (גלוקוז). משמש משומר המצוי בנוזל שימור נמדד כצפוי עם ערך אינדקס גליקמי גבוה יותר של כ-64 יחידות. לריבת משמש דלת סוכר אינדקס גליקמי של 55 יחידות.

שומנים: משמש דל בשומנים, ואינו מכיל כולסטרול. במשמש 0.274 גרם שומנים צמחיים לכל מאה גרם – כמות שנחשבת לזניחה.

חלבונים: משמש אינו מהווה מקור טוב לחלבון מהצומח, אם כי הוא מכיל חלבונים בכמות גבוהה יחסית לפירות אחרים – 1.4 גרם חלבון לכל מאה גרם פרי.

סיבים תזונתיים: משמש עשיר בסיבים תזונתיים שתורמים לתנועתיות תקינה של מערכת העיכול. במאה גרם משמש כ-2 גרם סיבים תזונתיים, כמחציתם סיבים מסיסים. לדברי פרופ' שפירא, "הסיבים תורמים לבשרניות של המשמש וגם סופחים מים ומייצרים תחושת שובע, ומסדירים את פעילות מערכת העיכול וסילוק גורמים לא רצויים מהגוף".

ויטמינים: משמש מכיל כמות מכובדת של ויטמינים שתורמים לסגולותיו הבריאותיות. משמש ידוע בעיקר כעשיר בוויטמין A שמקורו בנודי חמצון קרוטנואידים ומיוחסות לו תכונות של שיפור הראייה. משמש מכיל גם ויטמין C וויטמין E בכמות הולמת, וכן מכיל ויטמין B9 – חומצה פולית, שידועה בהשפעתה המגנה על המטען הגנטי של תאי הגוף. משמש אחד מספק 13% מהתצרוכת היומית המומלצת לוויטמין A ו-4% מהתצרוכת היומית של ויטמין C.

לדברי פרופ' שפירא, "יש במשמש 'אפקט סינרגטי משולב' של ויטמין C שהוא מסיס במים וויטמין E שהוא מסיס בשמן. שני הוויטמינים האלה הם גם נוגדי חמצון ובפעולתם משלימים אחד את השני, ומספקים למעשה הגנה משולבת גם בחלקים המיימיים בתאי הגוף וגם בחלקים השומניים".

מינרלים: במשמש מגוון מינרלים, ובין השאר אשלגן (259 מ"ג למאה גרם), זרחן (23 מ"ג למאה גרם) סידן (13 מ"ג למאה גרם) ומגנזיום (10 מ"ג למאה גרם), ומינרלים נוספים בכמות נמוכה יותר. במאה גרם משמשים 6% מצריכת האשלגן היומית המומלצת. לדברי פרופ' שפירא, "אשלגן הוא מינרל חיוני לשמירה על לחץ דם מאוזן, לפעילות החשמלית של התאים ולבריאות הלב".

נוגדי חמצון: במשמש שורה ארוכה של נוגדי חמצון. בין השאר מכיל משמש נוגדי חמצון פוליפנולים – ובעיקר פלבנואידים, אך נוגדי החמצון המרכזיים בו הם מקבוצת הקרוטנואידים שמעניקים למשמשים את צבעם הכתום האופייני והוכחו בהשפעתם המיטיבה על בריאות העור והעין. לפי מחקר מהודו שפורסם ביוני 2021 בכתב העת Foods, בטא קרוטן הוא נוגד החמצון שמהווה 33% עד 84% מסך הקרוטנואידים במשמש. בין התועלות הבריאותיות של בטא קרוטן, מחקרים מצאו כי צריכה גבוהה ממנו מפחיתה עד 40% מהסיכון לפתח קטרקט (עכירות בעדשה).

לפי מחקר מרומניה, שפורסם ביוני 2018, תכולת נוגדי החמצון במשמש עולה משמעותית במהלך הבשלת הפרי.

תועלות בריאותיות של משמשים

למשמשים מיוחסות תועלות בריאותיות רבות, אם כי מספר המחקרים שבחנו את השפעות המשמש על הבריאות מצומצם, ורובם בוצעו בתאי מעבדה או על חיות, ונדרשות עבודות מחקר נוספות כדי לבסס את התועלות שנצפו בהם.

בריאות העיניים

מספר מחקרים מדגימים את יתרונותיהם של משמשים לבריאות העיניים – בעיקר הודות לתכולה גבוהה של נוגדי חמצון קרוטנואידים. שני נוגדי חמצון מקבוצת הקרוטנואידים המצויים גם במשמשים – לוטאין וזאקסנטין – למעשה נכללים בתוסף תזונה שמעכב את הידרדרות הראייה במצבים של ניוון מקולרי גילי. 

מחקר מתורכיה שפורסם במאי 2013 בכתב העת Food and Chemical Toxicology מצא בחולדות כי אכילת משמשים מיובשים מסייעת לשיפור במצבים של קטרקט – עכירות העדשה.

בריאות העור

תכולת הקרוטנואידים הגבוהה במשמשים גם תורמת לשמירה על בריאות העור – ובעיקר להגנה על העור מפני קרני השמש.

בריאות הלב

מספר מחקרים רומזים להשפעות מיטיבות של משמשים גם על בריאות הלב, אשר מיוחסות בעיקר לנוגדי חמצון פוליפנולים ולמינרל האשלגן, ואולי אף תכולת הסיבים התזונתיים משפיעה לטובה על הלב.

כך, במחקר מאוסטרליה שהתמקד ב-46 נבדקים עם רמות גבוהות של כולסטרול בדם (היפרכולסטרולמיה), שממצאיו פורסמו בינואר 2002 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, נמצא כי צריכת פירות וירקות עשירים בקרוטניאידים, ובהם המשמש – מלווה בירידה של עד 9.5% ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם.

מניעת סרטן

מחקרים רבים מזהים יתרונות באכילת פירות למניעת סרטן, ובכלל אלו נמנים גם משמשים. השפעה זו מיוחסת בעיקר לנוגדי החמצון המצויים בפרי.

במחקר מאוניברסיטת הרווארד, שהתבסס על נתוני "מחקר האחיות" ופורסם באפריל 2006 בכתב העת Cancer Research, נמצא כי בקרב נשים – צריכה של חמש מנות פירות ליום, ובהם גם משמשים, מובילה לירידה של 40% בסיכון לסרטן המעי הגס מסוג אדנומה.

מחקרים מזהים גם השפעות נוגדות סרטן של משמשים מיובשים. לפי מטה אנליזה מארה"ב, שפורסמה במארס 2020 בכתב העת Advances in Nutrition, צריכה של 5-3 מנות של פירות מיובשים מדי שבוע, ובהם גם משמשים מיובשים, מלווה בירידה של 65% בתמותה מסרטן הלבלב, ירידה של 49% בתחלואה בסרטן הערמונית אצל גברים וירידה של 24% בהתפתחות פוליפים ממאירים במעי הגס.

מספר מחקרים מדגימים השפעות ספציפיות של משמשים. מחקר מיפן שפורסם בחורף 2007 בכתב העת Breast Journal מצא כי למשמשים יש השפעה שבולמת שגשוג של תאי סרטן השד בתנאי מעבדה. בינואר 2019 דיווחו חוקרים מדרום אפריקה בכתב העת BMC Complementary and Alternative Medicine על השפעות דומות במשמשים גם כנגד התרבות של תאי סרטן המעי הגס במעבדה.

שיפור בריאות הכבד

מספר מחקרים רומזים להשפעות אפשריות של משמשים על שיפור במצב הכבד. במחקר מתורכיה שפורסם בדצמבר 2009 בכתב העת British Journal of Nutrition נמצא בחולדות כי למשמשים יש השפעה על צמצום היקפן של פגיעות כבדיות. מחקר מתורכיה שפורסם בפברואר 2011 בכתב העת Food and Chemical Toxicology מצא בחולדות השפעה נוגדת נזקים לכבד גם באכילה של משמשים מיובשים.

מחקרים מייחסים השפעות אלה לנוגדי חמצון המצויים במשמשים, ובעיקר בטא קרוטן וויטמין C אשר משמש אף הוא כנוגד חמצון.

השפעות נוגדות זיהומים ודלקתיות

הרכב נוגדי החמצון במשמשים תורם גם לתהליכים נוגדי תהליכים דלקתיים וזיהומים שונים. חוקרים מאיראן דיווחו בקיץ 2014 בכתב העת Research in Pharmaceutical Sciences, כי בחולדות היו לתמציות של משמשים השפעה מיטיבה על מהלך של קוליטיס כיבית.

בסקירה של חוקרים ממלזיה, שפורסמה באוגוסט 2022 בכתב העת Molecules, מדווחות עדויות על מחקרים בחיות מעבדה שמזהים השפעות מיטיבות של תמציות משמשים כנגד זיהומים בחיידק הליקובקטר פילורי הגורם לדלקת בקיבה, חיידקים הפעילים בחלל הפה כמו פורפירומונס ג'ינג'יוואליס וכן חיידקי סלמונלה וליסטריה שמקורם במזון מקולקל.

טיפים נוספים באכילת משמשים

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קליפורניה דיווחו ביוני 2018 בכתב העת Journal of Food Science כי מצאו שהקפאה או שימור בקופסת שימורים של משמשים, כדי להאריך את חיי המדף של הפרי – אינם גורמים לאובדן מרכיבים תזונתיים בריאים, וייתכן כי הם אפילו משפרים את ההרכב התזונתי של המשמש. במחקר נמצא כי בהשוואה למשמש טרי, משמש בשימורים מכיל כמות גבוהה ב-17% של בטא קרוטן וכמות גבוהה ב-48% בנוגדי חמצון פוליפנוליים, אם כי כמות הוויטמין C ירדה ב-37% במשמש המשומר.

גם לאחר אחסון בקירור לשלושה חודשים, רמות נוגדי החמצון היו גבוהות ב-47% בהשוואה למשמש טרי, למעט ירידה של 15% ברמות הבטא קרוטן, וללא שינוי ברמות וויטמין C.

לעומת זאת, יש לציין כי חוקרים מארה"ב ובריטניה דיווחו באוגוסט 1998 בכתב העת British Journal of Ophthalmology כי במדידות לרמות של לוטאין וזאקסנטין נמצא כי משמשים מיובשים כמעט ואינם מכילים נוגדי חמצון אלה.

באשר למשמשים מיובשים – כמו בכל הפירות המיובשים, מומלץ שלא לקנותם בתפזורת אלא כשהם ארוזים, ולדברי פרופ' שפירא, "כדאי לוודא בכיתוב על האריזה שהפירות עברו ייבוש טבעי בשמש ועם כמות קטנה ככל האפשר של חומרים משמרים ומייצבים".

פרופ' ניבה שפירא היא מרצה וחוקרת בחוג למדעי התזונה במכללה האקדמית אשקלון

עדכון אחרון: יולי 2023