מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותמשחקי מחשב- רק בשביל ההנאה

משחקי מחשב- רק בשביל ההנאה

מחקר: משחקי מחשב אינם משפרים את היכולת הקוגניטיבית


המשחקים לא יותר יעילים מגלישה באינטרנט (צילום: אתר סטוק פוטוז)
המשחקים לא יותר יעילים מגלישה באינטרנט (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 

בשנים האחרונות מיוצרים יותר ויותר משחקי מחשב שמטרתם לשפר את היכולות הקוגניטיביות וכביכול "לאמן" את המוח. כעת, המחקר הגדול ביותר שנערך בנושא מראה כי המשחקים הייעודיים כנראה לא יעילים למטרות אלה. 

 

המחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature עקב אחר 11,430 נבדקים לאורך 6 שבועות בכדי לראות מהו האפקט, אם בכלל קיים, שנוצר בעקבות משחק בתרגילי מחשב המכוונים לאמן את המוח.


בעוד שהנבדקים השתפרו עם הזמן בביצוע התרגילים הממוחשבים, ההישגים לא עברו הלאה, לבדיקות מעבר לאותו תרגיל ממוחשב. הנבדקים לא השיגו דבר במושגים של יכולת הסקת מסקנות, זיכרון, תכנון או תפיסה ויזואלית מרחבית.


החוקרים טוענים כי נחוצה עבודה נוספת בכדי לראות האם האימונים הקוגניטיבים עוזרים למוח "לשמור על כושר"  עם ההזדקנות.


חברת נינטנדו המוציאה לאור משחק מחשב ידוע לאימון קוגניטיבי אמרה בתגובה כי מעולם לא טענה שהוכח באופן מדעי כי המשחק אכן משפר יכולות קוגניטיביות. המשחק דורש מן המשתתפים לעבור "אתגרים מהנים" המערבים יכולות חישוביות, זיכרון וקריאה. "בדרך זו, המשחק מדמה אתגר מחשבתי למוח, כאשר המאמץ הקוגניטיבי עוזר לגרות את מוחו של המשתתף" אמר נציג החברה.


בואו ונבדוק את הנתונים


כל מתנדבי המחקר היו צופים של ה- BBC. המשחקים הממוחשבים שנבחנו תוכננו על ידי מדענים מהאגודה הרפואית ומאגודת האלצהיימר.


בכדי לבדוק את משחקי המחשב, הנבדקים התבקשו לתרגל לפחות 10 דקות ביום, שלוש פעמים בשבוע, למשך לפחות שישה שבועות.


הנבדקים חולקו לאחת משלושת קבוצות: הקבוצה הראשונה קיבלה תרגילים שכוונו לשפר את יכולות ההיגיון, התכנון ופתרון הבעיות. הקבוצה השנייה קיבלה תרגילים שכוונו לשפר את הזיכרון לטווח קצר, הקשב, יכולות מתמטיות ותפיסה ויזואלית מרחבית. הקבוצה האחרונה קיבלה הנחיה לגלוש ברשת ללא כוונה לשפר יכולת קוגניטיבית כלשהי.


מבחנים שבוצעו לפני אחרי התרגולים הראו שאף אחת מן ההתערבויות לא שיפרה את היכולות הקוגניטיביות של האנשים, למרות שהנחקרים כן הלכו והשתפרו במשחק הספציפי עליו התאמנו וכן השתפרו ביכולת הקוגניטיבית הספציפית עליה התאמנו.


ד"ר אדריאן אוון, חוקר ונוירולוג אמר: "התוצאות הן ברורות. באופן סטטיסטי, לא נראה הבדל משמעותי בשיפור בקרב המשתתפים ששיחקו באימון הקוגניטיבי במחשב, לבין אלו שפשוט גלשו באינטרנט למשך אותו זמן".


כליב באלרד, מאגודת האלצהיימר, אמר: "העדויות הללו יכולות לשנות את הדרך בה אנו רואים את משחקי האימון הקוגניטיבי. אני חושב שלהישאר אקטיבי, ולצאת להליכה לדוגמא, זו דרך טובה יותר לנצל את הזמן היקר שלנו".


מתוך ה- BBC NEWS


תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.

 

אנה-רייזמן
23/04/10 17:53

גם השיפור בכושר הפיזי הוא לא כצפוי בעקבות מחשקים מסוג זה. למרות מה שרובינו חושבים שמחשקי מחשב מסוג Wii תורמים לפעילות גופנית שאנו עושים ומשפרים כך את היכולת הפיזית, לא נמצאה הוכחה לכך במחקרים. כמו בדברים רבים בחיים, גם כאן קיימת ההתלהבות הראשונית שעוברת מהר מאוד (תוך שבוע-שבועיים) לכן לא מדובר על תקופה ממושכת שיכולה לתרום לכושר הגופני שלנו.

ערן-ברקוביץ
23/04/10 13:06

מחקר זה עורר סערה וביקורות רבות נמתחו על האופן בו נערך ועל כמה התוצאות הללו באמת תקפות ומשקפות את המציאות. בכדי לקרוא ביקורת שפורסמה על המחקר לחצו כאן (באנגלית).
גם כאן באתר ישנם מחקרים רבים אחרים שפורסמו ונבדקו והוכיחו אחרת.
כמו כל תחום מדעי חדש יחסית, ישנם מחלוקות ועל כל אחד להפעיל את ההגיון הבריא ולבדוק מה עוזר ומה תורם, אם בכלל, בשבילו.