מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותמשחזרים את תפקוד הידיים

משחזרים את תפקוד הידיים

שיטה חדשה מאפשרת לשחזר את תפקוד הידיים באנשים המשותקים בארבעת הגפיים בזמן קצר יותר


השיטה החדשה יכולה לחסוך למטופל לפחות שלושה חודשי שיקום (צילום: Shutterstock)
השיטה החדשה יכולה לחסוך למטופל לפחות שלושה חודשי שיקום (צילום: Shutterstock)

שיטה חדשה - במסגרתה מבוצעים מספר ניתוחים באופן סימולטאני - מאפשרת לאנשים הסובלים מטטראפלגיה (פגיעה גבוהה בחוט השדרה) תפקוד טוב יותר של ידיהם מבחינת יכולת האחיזה, יכולת הצביטה והיכולת לפתוח את היד.

 

לדברי החוקרים השוודים מאוניברסיטת גוטנבורג, השיטה החדשה מצמצמת את הזמן הדרוש לשיקום הידיים בשלושה חודשים לפחות.

 

בפגיעות גבוהות בחוט השדרה ישנו שיתוק של שרירי הידיים. אולם במקרים רבים, השיתוק אינו מלא – תפקוד מסוים של השרירים נותר. עובדה זו מאפשרת להעביר שרירים וגידים וכך לשקם את תפקוד הידיים של אותו אדם משותק.

 

בשביל המטופל, שיפור יכולת האחיזה משמעותה עצמאות גדולה יותר. עם יכולת אחיזה, אדם משותק יכול בין היתר להאכיל את עצמו, לדאוג להיגיינה האישית שלו ולהשתמש במחשב וטלפון נייד בקלות רבה יותר. עבור מטופלים רבים, שיפור יכולת האחיזה של היד משמעותה יכולת לחזור לעבוד.

 

בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בנושא טכניקות ניתוחיות. לדוגמה, שיטת חיבור הגידים עכשיו כל כך חזקה, שהחולה יכול להתחיל לתרגל את יכולת האחיזה של היד כבר ביום הראשון לאחר הניתוח.

 

בהשוואה לשיטה הקודמת - כאשר נדרשו לפחות שני ניתוחים שונים כדי להגיע לאותם תפקודים, השיטה החדשה - בה הניתוחים מבוצעים באופן סימולטאני, יכולה לקצר את תקופת הטיפול במחלקה ב-10 ימים בממוצע לכל יד, ולחסוך למטופל לפחות שלושה חודשי שיקום.

 

"בנוסף, התוצאות שלאחר הניתוח טובות יותר: האחיזה חזקה פי שניים והיכולת לפתוח את היד טובה יותר, מאשר בשיטה המסורתית של ניתוחים נפרדים" אומרת ד"ר קרינה ריינהולדט, מומחית בשיקום הידיים.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת גוטנבורג

 

אורי-סייג
06/07/13 10:50

אנה מאד מעניין אותי בתור טאטראפלג עם פגיעה בC3 קראתי את המאמר ואני שומע כל פעם עוד פרטים אשמח אם יהיה פה משהו קונקרטי

 

אנה-רייזמן
19/05/13 21:46

למיטב ידיעתי, גם בארץ מבוצעים ניתוחי העברת גידים בטטראפלגים ופראפלגים גבוהים. לא מכירה לעומק באיזו שיטה משתמשים ( האם בשיטות הישנות או שאולי גם בארץ ״קפצו״ מדרגה וחוסכים למטופלים זמן החלמה ושיקום)

BENO1952
19/05/13 20:14