אחרי שהסברנו לאיזה חולים המריחואנה הרפואית יכולה לסייע, צריך גם לדעת איך ניתן לפנות לקבל אישור להשתמש בחומר. 

על פי החוק, אישור לעישון מריחואנה יינתן על ידי מנכ"ל משרד הבריאות. זה האציל את סמכויותיו וכעת ההחלטה היא של איש אחד- ד"ר ברוך. כשהוא נתקל בסוגיה ייחודית, הוא נעזר בוועדה מייעצת.

חולה שמבקש להשתמש במריחואנה, צריך שרופא מומחה בתחום הרלוונטי יעביר בקשה לד"ר ברוך. הרופא חייב להיות מומחה בתחומו (לדוגמא רק מומחה גסטרו יכול לבקש אישור לחולה קרוהן). בבקשה הרופא צריך להסביר את הצורך ואת הסיבות לכך שהחומר יועיל למטופל ולציין מדדים להצלחת הטיפול. הטיפול במריחואנה צריך להינתן רק אחרי שמוצו הטיפולים המקובלים, ואלה לא עזרו לחולה. חייב להיות ביסוס מחקרי על השימוש בסם למחלה. אם מדובר במחלה לה כבר ניתן אישור כוללני, אין צורך בהצגת מאמרים בנושא, אבל אם מדובר בהתוויה חדשה, הרופא צריך לבסס את זה במאמרים שפורסמו בכתבי העת המקובלים.

הרופא שממליץ על הטיפול במריחואנה אמור להכיר את החולה. המלצה כזו לא אמורה להיות מבוססת על מפגש אחד אלא על כברת דרך משותפת.

את המריחואנה ניתן לגדל, או לקבל ממגדלים מורשים, חלקם נתנו את החומר עד היום בחינם. כיום, רובם מתחילים לגבות מחיר שמגיע לכ- 360 שקלים בחודש. העלות אינה קשורה לכמות, אלא כביכול התשלום הוא על שינוע החומר.

הבעיות היום ומבט לעתיד-

אחת הבעיות שעלו בכנס היא שיש רופאים החוששים לרכוש לעצמם שם של "רופא מריחואנה" ולכן מעדיפים להימנע משליחת המלצות לאישור. חלק מהרופאים צריכים להתמודד עם חולים שלוחצים עליהם להגיש בקשה. יש גם רופאים שלא יודעים איך ובאיזה מקרים לפנות לקבלת אישור, אבל בהסתדרות הרפואית מתכננים לנסח קווים מנחים בנושא.

בעיה נוספת היא המתנה של כ- 4- 8 שבועות לאישור מרגע הגשת הבקשה. גם הנגישות מהווה מכשול. בגלל שהחומר לא עבר ניסויים מבוקרים כמו תרופות, ניסיון להכניס אותו לבתי מרקחת בישראל נכשל. כיום, לרוב החולה צריך לאסוף את החומר מאחת מ 4 – 5 נקודות בארץ. חלק מהמקומות לא נעימים, ויש חולים שתיארו אותם כ"מאורות סמים".

בנוסף, אין הגדרות סטנדרטיות למינון, התוויה או תופעות לוואי. חולים לא יודעים איך וכמה לקחת והם לא מקבלים הדרכה מספקת.

המוצר לא עובר ביקורת ולכן איכות החומר לא אחידה ולפעמים ירודה, והיו אף תלונות על עובש.
בעיה נוספת היא שמטופל או מגדל עלולים למכור או לחלק את החומר, מה שקורה כבר היום. אבל חשש גדול מכך הוא מחדירת ארגוני פשע לתחום.

כדי לפתור חלק מהבעיות ד"ר ברוך ועמיתיו מבקשים להקים מלכ"ר שיאסוף את הכסף מהחולים, ידאג לייצור החומר מול המגדלים, להעבירו בדיקות מעבדה לבקרת איכות, ולדאוג שתהיה אחידות למוצר. הם מתכננים לספק שינוע של החומר עד בית החולה, ולהדריכו שם לגבי אופן השימוש. במקביל, תינתן הסברה לאנשי רפואה ועידוד מחקרים בתחום. אפילו שוקלים להכניס בעתיד את כיסוי עלות החומר לביטוחים המשלימים. התפתחות נוספת היא שמנהלי מחלקות בבתי חולים יוכלו בקרוב לאשר את החומר לחולים, מה שעתיד לקצר את תקופת ההמתנה.

למידע נוסף על שימוש בקנביס רפואי

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה