מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמריחואנה לא פוגעת בריאות

מריחואנה לא פוגעת בריאות

מחקר שנמשך 20 שנה מצא כי עישון מריחואנה מידי פעם לא פוגע בתפקודי הריאות בטווח הארוך


מריחואנה לא פוגעת בתפקודי הריאות (צילום: Shutterstock)
מריחואנה לא פוגעת בתפקודי הריאות (צילום: Shutterstock)

 

כמה שאיפות של מריחואנה פה ושם לא משפיעות לרעה על בריאות הריאות. כך לפחות עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Journal of the American Medical Association.

 

חוקרים מאוניברסיטת אלבאמה ואוניברסיטת קליפורניה מצאו שהמדדים של תפקוד הריאות אפילו השתפרו מעט באנשים צעירים שדיווחו על שימוש במריחואנה של עד כ- 2,500 ג'וינטים (סיגריות מריחואנה) במהלך החיים.

 

אין ספק שעישון מריחואנה מעודד שיעול, אבל לא ברור מה ההשפעה ארוכת הטווח של עישון הסם על תפקודי הריאות. מחקרים קודמים הגיעו לתוצאות סותרות – חלקם רמזו על עליה בשיעורי זרימת האוויר מהריאות ונפח הריאות עם השימוש במריחואנה, אך מחקרים אחרים לא מצאו עדויות לכך, חלקם אף מצאו רמזים לנזק לריאות.

 

המחקר החדש נערך בקרב יותר מ- 5,000 מבוגרים צעירים. בין השנים 1985 ועד 2006, המשתתפים התבקשו לדווח באופן קבוע על השימוש הנוכחי והיסטורית השימוש שלהם בסיגריות ובמריחואנה. במהלך התקופה הם גם עברו בדיקות שבחנו כמה אוויר הריאות שלהם יכולות להחזיק והכמות המקסימאלית של אוויר שהם יכולים לנשוף מהריאות בשניה אחת לאחר שלקחו שאיפה עמוקה. 

 

החוקרים לא הופתעו למצוא שככל שהמשתתפים עישנו יותר סיגריות, תפקודי הריאות שלהם היו גרועים יותר בשתי הבדיקות. אבל זה לא היה המקרה עם שימוש מתון במריחואנה – למעשה, המגמה הייתה הפוכה.

 

נפח הריאות ושיעורי זרימת האוויר עלו שניהם בכל "שנת עישון מריחואנה" – השוות ערך ל-365 ג'וינטים או קעריות מקטרת, עד לכ- 7 "שנות עישון מריחואנה" השוות ערך לכ- 2,555 ג'וינטים.

 

מדובר היה בשיפור קטן - לא יותר מ- 50 מ"ל במעשני מריחואנה בהשוואה ללא-מעשנים. לשם קבלת פרופורציה - הערך הממוצע לגבר בריא הוא 4 ליטר. השיפור עם עישון מריחואנה כנראה לא מורגש בקרב המעשנים.

 

הסבר אפשרי אחד לתוצאה הוא שהשאיפות והנשיפות העמוקות בעישון מריחואנה עשויות לאמן את המעשנים להצליח בבדיקות המערבות נשיפת אוויר במהירות. אבל זה לא אומר שהריאות שלהם יתפקדו טוב יותר בפעילות גופנית. גורם אפשרי נוסף, עשוי להיות הרכיב הפעיל במריחואנה – THC. 

 

ברמות הגבוהות ביותר של עישון מריחואנה – שימוש במריחואנה יותר מ- 20 פעם בחודש, או צבירת יותר מ- 10 "שנות עישון מריחואנה" – נראה כי תפקודי הריאות ירדו מעט שוב. יחד עם זאת, לא היו מספיק משתמשים כבדים כאלה בקבוצת המחקר כדי להגיע לתוצאות חד-משמעיות.

 

לדברי החוקרים, בעוד שעשן מריחואנה מכיל רבים מהרעלנים שמכיל עשן הסיגריות, אנשים המעשנים מריחואנה נוטים לעשן פחות ג'וינטים ביום מאשר כמות הסיגריות שהמעשנים שואפים לריאותיהם. זה, יחד עם שיטת השאיפה של מריחואנה, עשוי להביא לכך שהריאות לא נפגעות.

 

חשוב להבין כי המחקר החדש לא פוסל השלכות בריאותיות לטווח ארוך של שימוש במריחואנה. נדרשים מחקרים נוספים רבים לפני שניתן יהיה להגיע להצהרות חד-משמעיות על בטיחות השימוש בסם. מומחים מציינים כי החוקרים בדקו רק שני מדדים של תפקודי ריאה, שלא חושפים את התמונה המלאה של ההשפעות הפוטנציאליות של מריחואנה על ריאות. כך למשל, לא נבדק הקשר לסרטן.

 

תוצאות המחקר מתווספות למחקר שפורסם בשבוע שעבר, לפיו שימוש במריחואנה, שאינו שימוש כבד, לא מוביל לירידה מנטאלית בטווח הארוך. המחקרים אינם מהווים המלצה לעישון מריחואנה, אבל הם יכולים להרגיע אנשים שמעשנים מריחואנה מסיבות רפואית שהשימוש בסם לא פוגע במוח ובריאות שלהם.

 

 

Journal of the American Medical Association, online January 10, 2012