אתמול (ג') דווח על גבר בן 41 שעבר לפני 3 שבועות ניתוח בריאטרי ונפטר בעקבות סיבוך של הניתוח. הדיווחים התייחסו גם למקרה מוות נוסף של גבר שעבר ניתוח בריאטרי לפני שישה שבועות.

ביקשנו מד"ר גיא להט וד"ר שי מרון אלדר, מנתחים בכירים בצוות הבריאטרי במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) לעשות בשבילנו סדר.

מה התרחש במקרה האחרון?

המטופל שנפטר היה גבר בן 41. הוא סבל מהשמנת יתר תחלואית חמורה (BMI 48) שלוותה בסינדרום מטאבולי כולל סוכרת לא מאוזנת ויתר לחץ דם. הוא עבר ניתוח מסוג "שרוול" קיבה במרכז הרפואי תל-אביב. יש לציין כי בניגוד למה שפורסם בחלק מאמצעי התקשורת, לא מדובר בניתוח רביעי לקיצור קיבה שהמטופל עבר, אלא בניתוח ראשון – שסיבוכיו הובילו לניתוחים נוספים.

"הוא עבר את הניתוח ללא אירועים חריגים, אך פיתח דימום ולכן הוחזר לחדר ניתוח יום למחרת" מספר ד"ר אלדר, שלא היה מעורב בניתוח אך מכיר את פרטי המקרה היטב. "הדימום נשלט בחדר ניתוח אך סביב האירוע המטופל פיתח אי-ספיקה נשימתית קשה ולכן אחרי הניתוח השני הושאר מורדם ומונשם. כשבוע אחרי זה התפתח דלף מקו הסיכות בשרוול ואבצס בסמוך, והמטופל נותח בפעם השלישית לניקוז האבצס ושליטה בדלף. למרות שהדימום פסק והדלף נשלט ונוקז, אי-הספיקה הנשימתית הלכה והחמירה, כולל דלקת ריאות קשה עם חיידק עמיד לטיפול אנטיביוטי, ובסופו של דבר הכריעה את המטופל".

מה התרחש במקרה השני שדווח?

המטופל שנפטר היה גבר בשנות ה-50 לחייו עם מחלות רקע רבות כולל מחלת לב, שעבר ניתוח בריאטרי במרכז הרפואי תל-אביב. בניגוד למה שפורסם באמצעי התקשורת, ד"ר אלדר מבהיר כי הניתוח לא היה מסוג שרוול קיבה, אלא מסוג מעקף קיבה. "הסיבוך שהוביל למותו היה אוטם בשריר הלב שאירע יום למחרת הניתוח ולא סיבוך ישיר של הניתוח" הוא מוסיף.

שני מקרי מוות תוך חודשיים. האם מדובר במשהו חריג?

"בארץ מבוצעים כיום כ-10,000 ניתוחים בריאטריים בשנה" מסביר ד"ר אלדר "שיעורי התמותה המקובלים בספרות הם 2.5 מקרים מתוך 1,000, לכן התמותה הצפויה היא 25 חולים בשנה בישראל. אלה מספרים מהמקומות המובילים בעולם. אנחנו - בארץ בכלל ובאיכילוב בפרט - עומדים בסטטיסטיקה".

"כמובן שכל מקרה כזה מצער עד מאוד וזוכה לעיתים להד תקשורתי רב" מוסיף ד"ר אלדר "לרוב מדובר במנותחים צעירים שכביכול נכנסו לניתוח אלקטיבי מתוך "בריאות שלמה". אך חשוב לזכור שהשמנת יתר היא מחלה קשה, לרוב עם תחלואה נלווית משמעותית, והיכולת של מנותחים אלה להתמודד עם סיבוכים מוגבלת. מה גם שבניגוד לתחושה בציבור, אין מדובר בניתוח "קוסמטי" פשוט, ולכן כחלק מתהליך ההכנה לניתוח המועמדים מקבלים הדרכה ושומעים על הסיבוכים והסיכונים כולל סיכויי התמותה".

מהו ניתוח שרוול?

ד"ר להט מסביר מהו בעצם ניתוח "שרוול", אותו עבר הגבר בן ה-41 שנפטר. "אנחנו מפרידים את הקיבה בווילון של שומן שמחובר אליה שנקרא אומנטום ואחרי זה משתמשים בשדכנים אוטומטיים ששמים סיכות וחותכים וכך יוצרים בעצם שרוול קיבה שהוא המשכי לוושט וצר. באופן זה אנחנו מסלקים 70-75 אחוז מהקיבה. על ידי הניתוח אנחנו גורמים לירידה משמעותית בקיבולת של הקיבה ואצל חלק לא מבוטל מהחולים פוגעים במנגנון הרעב".

"יש פרסומים שמראים שהאפקטיביות של ניתוח שרוול דומה מאוד לאפקטיביות של ניתוח מעקף קיבה – שהוא ניתוח מורכב יותר" מוסיף ד"ר להט.

ד"ר להט מבהיר כי חשוב לתאם ציפיות עם המטופלים לגבי תוצאות הניתוח. "לא מאבדים 100 אחוז מהמשקל העודף. הממוצע הוא איבוד של 70 אחוז" הוא מסביר, "אפשר לאבד 100% אבל זה דורש עבודה קשה יותר" .

מה הסיכונים בניתוח?

"ניתוח שרוול קיבה – הניתוח הבריאטרי הכי נפוץ כיום – הוא לרוב ניתוח שאינו מורכב או ממושך מידי" אומר ד"ר להט "97-98 אחוז מהחולים עוברים מהלך חלק והולכים הביתה אחרי שלושה ימים. אבל זה מותיר 2-3 אחוז מהמקרים שיכולים להסתבך. הסיבוכים העיקריים הם דימום ודלף מקו הסיכות של השרוול שהוא ארוך. הסיבוכים האלה יכולים לקרות בידיים הטובות והמנוסות ביותר. כשאנחנו מסיימים את הניתוח מבחינתנו התוצאה מושלמת – השרוול נותר אטום וקו הסיכות לא מדמם. אבל בהמשך תהליך הריפוי עלול להיווצר דמם - הסיבוך שהכי מסכן את החולה. קיימים גם סיכונים כמו זיהום פצע ובקע, אבל אלה הרבה יותר נדירים".

חשוב לציין כי השונות בסיכונים גדולה מאוד בין המטופלים. "יש שתי קבוצות ברורות של מטופלים" אומר ד"ר להט "הקבוצה הראשונה היא של האנשים הצעירים שיש להם השמנה יתר תחלואית (BMI מעל 40), שעדיין לא פיתחו מחלות של התסמונת המטבולית. מטרת הניתוח היא למנוע את ההתפתחות של המחלות האלה. הקבוצה השנייה הם חולים בעשורים החמישי, השישי והשביעי של החיים ואנשים עם השמנת יתר תחלואית עם מחלות משמעותיות מאוד. אנחנו רואים יותר ויותר אנשים מקבוצה זו בבתי החולים הציבוריים. יש עליה במודעות והרופאים מפנים אותם לניתוחים כדי לשפר את סיכויי ההישרדות שלהם".

"העיקרון שחשוב להבהיר הוא שככל שאתה מבוגר יותר וחולה יותר, הסיכון שלך להסתבך כהוגן – ניתוחים חוזרים, אשפוז ממושך טיפול נמרץ ומוות – גדול יותר" אומר ד"ר להט "זה לא אומר שמישהו צעיר לא יכול להיכנס לניתוח ולמות, אבל ככל שאתה צעיר יותר סיכויי התמותה והסיבוכים נמוכים יותר".

"החולה שמת לפני 6 שבועות שייך לקבוצת המטופלים החולים. הוא מת מהתקף לב. לעומת זאת, לפני חודשיים ניתחנו מועמד להשתלת לב. הוא יצא מזה מורווח בענק, אבל זה חולה שהיה עם סכנה גבוהה מאוד למות בניתוח" אומר ד"ר להט. "הניתוח עצמו מייצר סטרס על הלב שעלול לסכן כל חולה מבוגר עם רקע של מחלת לב איסכמית. כשאתה צעיר ובריא – הסיכוי שיתרחש אוטם בשריר הלב קלוש ביותר".

כמה זמן אחרי הניתוח קיים סיכון לסיבוכים?

"במרבית המקרים אנחנו מזהים סיבוך משמעותי תוך שבוע עד עשרה ימים. אם עוברים אותם חלק הסיכון שיתפתח משהו משמעותי בהמשך הוא נמוך מאוד" מסביר ד"ר אלדר.

האם הניתוח מצדיק את הסיכון?

כמובן שצריך לשקול כל מקרה לגופו, אך באופן עקרוני צריך לזכור גם את הסיכונים שבהשמנה. "אני אומר למטופלים שאם זה היה ניתוח קוסמטי, זה לא היה שווה את הסיכון, אבל מכיוון שהמטרה היא בסופו של דבר למנוע תחלואה ולהאריך חיים, אז בסך הכל הכף נוטה כן לבצע את הניתוח הזה" אומר ד"ר להט.

 מה צפוי לכם לאחר ניתוח בריאטרי? 

בואו לדבר על זה בקבוצת הניתוחים הבריאטריים