מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותמקומה של תקווה במחלות כרוניות

מקומה של תקווה במחלות כרוניות

היאחזות בתקווה לא הופכת אדם החולה במחלה כרונית למאושר יותר


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

תקווה היא חלק חשוב באושר, אבל יש לה גם צד אפל. לעיתים, היאחזות מוגזמת גורמת לאנשים לעצור את החיים שלהם.

 

תוצאות המחקר שנעשה באוניברסיטת מישיגן הראו כי ברגע שאנשים חשבו שהמצב בו הם נמצאים הוא זמני ויחלוף, ההסתגלות שלהם הייתה פחות מוצלחת. במחקר נבדקה התנהגות של אנשים שזה עתה עברו קולוסטומיה (יצירת פתח קטן בדופן הבטן שדרכו מוצא המעי כדי לאפשר יציאת הצואה במקום פי הטבעת). לחלק מהמשתתפים נאמר כי המצב הפיך ובעוד מספר חודשים הם יעברו ניתוח לתיקון המעיים שלהם. לחלקה השני של קבוצת המשתתפים נאמר כי המצב הוא קבוע והם ישארו עם קלוסטומיה לכל משך חייהם. הקבוצה השניה עם קולוסטומיה הקבועה דיווחו על הסתגלות טובה יותר למצב הבריאותי החדש לעומת הקבוצה הראשונה עם קולוסטומיה זמנית. ההנחה היא שהם היו מאושרים יותר כיוון שהם השלימו עם המצב והמשיכו עם חייהם.

 

"האנשים הללו הבינו כי אלה הקלפים שהחיים חילקו להם ולא נותר להם, אלא לשחק עם הקלפים שקיבלו. קבוצת האנשים של קולוסטומיה זמנית נתקלו בניגוד בין החיים במציאות לבין החיים שקיוו ולכן לא הפיקו את המיטב מהחיים שלהם."

 

אל לנו, לאנשי מקצוע ומטופלים, להפסיק לקוות אך יש לשים לב שאנו לא צוברים את התקווה שב"מינונים  עודפים" עלולה להפריע בהתמודדות עם המצב החדש שנוצר.

 

Chronically ill might be happier if they gave up hope
 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן

הפילוסופיה הטיבטית אכן מדברת על לעזוב את ההילפתות בתקווה ולהיות כאן ועכשו כדרך לאושר. פמה צ'ודרון כתבה על זה ספר מדהים "כשהדברים מתפרקים" והנה סרטון נחמד איתה http://www.youtube.com/watch?v=buTrsK_ZkvA&feature=channel