״רחפנים הניחו דפיברילטור אוטומטי ליד דלתות של בתים – שם מתרחשים רוב המקרים של דום לב, ועשו זאת בדקות הראשונות של דום הלב. כאשר רחפן הגיע לפני אמבולנס, הוא היה זריז יותר בכמעט שתי דקות. עם שיפור בטכנולוגיה של רחפנים ניתן יהיה להעלות את מספר המטופלים ואת היתרונות בזמן ההגעה״, כך מסכמת ד״ר סופיה שיירבק ממכון קרולינסקה בשוודיה את המחקר החדש בו רחפנים נשלחו להציל אנשים עם דום לב.

דום לב מהווה הפרעת קצב לב מסוכנת, שבמהלכה חל שיבוש פתאומי בפעילות הלב, עם הפסקה בנשימה ובזרימת הדם למוח. דום לב מתרחש תמיד בפתאומיות, כאירוע דרמטי ובלתי צפוי. לרוב בדום לב, בעקבות הפסקת זרימת הדם למוח, תוך כ-20 שניות המטופל מאבד את ההכרה, וללא טיפול תוך דקות בודדות – המוח עלול להינזק באופן בלתי הפיך. עם זאת, טיפול רפואי מיידי באמצעות דפיברילטור עשוי להציל חיים.

דפיברילטור הוא מכשיר החייאה המיועד למתן שוק חשמלי להשבת הפעילות החשמלית הלבבית במקרים של דום לב. דפיברילטורים הוכנסו בשנים האחרונות לשימוש נרחב בקהילה, ובישראל תקנות שנכנסו לתוקף משנת 2014 מחייבות כיום החזקת דפיברילטור בכל מקום ציבורי שעשוי להכיל 500 אנשים ומעלה, לרבות שדות תעופה, תחנות רכבת, בריכות שחייה, קניונים, אצטדיונים, גני אירועים וכן בתי ספר שמונים מעל ל-500 תלמידים. באמצעות קמפיין מימון המונים – פרויקט שהחל על רקע מותו בינואר 2019 מדום לב של ד"ר אורן זוסמן, רופא מהמערך בקרדיולוגי בבית החולים בילינסון, כשהוא בן 37 בלבד – מוצבים דפיברילטורים במרחב הציבורי, למשל בגינות.  

הפרוצדורה הרגילה במצבים של חשד לדום לב מחוץ לבית החולים, היא שעד למקרה מתקשר למוקד החירום ושם מזעיקים אמבולנס שנוסע במהירות האפשרית לזירה.

במחקר החדש שנערך בעיר גטבורג בשוודיה והוצג בכנס החברה האירופית לקרדיולוגיה, כרכיב נוסף למקרים של דום לב, מעבר לאמבולנס, שלושה רחפנים הוצבו בשלושה מיקומים שונים, לכל אחד טווח טיסה שמגיע עד לרדיוס של 5 ק״מ.

כאשר התרחש מקרה שעלול להיות דום לב באחד משלושת האזורים האלה, המוקד שלח גם הודעה למרכז בקרה שם הטיסו את הרחפנים – אם התקבל אישור לכך ממגדל הפיקוח של שדה התעופה הסמוך. בהגיעו לכתובת הרחפן הנמיך גובה ושחרר את הדפיברילטור האוטומטי. המכשיר ששוחרר צפצף במטרה למשוך את תשומת הלב של האנשים בסביבה, כדי שאלה יוכלו למצוא אותו בקלות ולטפל בקורבן.

בין יוני לספטמבר 2020, אירעו 14 מקרים של דום לב שניתן היה להכליל במחקר. רחפן המריא ב-12 מהמקרים וב-11 מהמקרים (92%) דפיברילטור אוטומטי התקבל בהצלחה בזירה. הרחפן הגיע לפני האמבולנס ב-64% מהמקרים עם יתרון בזמנים של 01:52 דקות.

תרופות למבודדים ואיברים להשתלה

סך הכל 39 מקרים לא ניתן היה לכלול במחקר בשל גורמים כגון גשם או רוח, בניינים גבוהים או אזורים בהם אסור לטוס. לדברי ד״ר שיירבק ״עד 2022 אמורים להיות לנו רחפנים שיש להם את היכולת לטוס בחושך ובגשם מתון. חיי בטרייה ארוכים יותר יכולים להעלות את טווח הטיסה ואת מספר התושבים שרחפן אחד יכול לכסות״.

בשנים האחרונות נחקרים שימושים שונים של רחפנים בשירות הרפואה וגם של מזל״טים – מטוסים זעירים ללא טייס. באפריל 2019 פורסמו תוצאות של ניסוי מוצלח שערכו חוקרים מאוניברסיטת מרילנד שמדגים את הפוטנציאל הגלום במזל״טים למשלוחי איברים להשתלה - שבמקרים רבים יכולים להיות מהירים יותר, בטוחים יותר וזמינים יותר משיטות מסורתיות להעברת איברים להשתלה. 

בנוסף, בשנה שעברה בכנס החברה הבינלאומית לאנדוקרינולוגיה, הוצג תיעוד רפואי של אספקת תרופות באמצעות מזל"ט למטופל סוכרתי מאירלנד שמתגורר בסביבה נידחת. בשנים האחרונות אירעו באירלנד סופות עזות ששיבשו את הנגישות לשירותים רפואיים באזורי כפר. על רקע סופות אלה, צוות החוקרים ביקש לבחון דרכים כיצד לסייע לתושבים שמתגוררים באזורים מרוחקים לקבל נגישות לטיפולים תרופתיים בעתות משבר. בפרויקט שכונה 'משימת המזל"ט לסוכרת' גויס מזל"ט לצורך העברה של מנות אינסולין וערכת גלוקגון המשמשת לטיפול חירום במצבי היפוגליקמיה קיצוניים. הטיסה נערכה מגאלווי – העיר השלישית בגודלה באירלנד לתושב איי אראן שממוקמים כ-20 ק"מ מחופה המערבי של המדינה. בטיסה חזרה הועמסה על המזל"ט בדיקת דם שסיפק מהמטופל כדי לאמוד את רמות הסוכר הממוצעות בדמו באמצעות בדיקת המוגלובין מסוכרר (HbA1c) – כדי לבחון האם הסוכרת אצלו מאוזנת דיה.

מקור: החברה האירופית לקרדיולוגיה