הממצאים מהמחקר האחרון בנושא ריפוי פצעים כרוניים פורסמו לאחרונה ב-Journal of Applied Microbiology. המחקר בוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת בימנגטון, ניו-יורק.

"חיידקים, שנראים לעתים קרובות כיצורים פשטניים, הם למעשה יחידה מאוד חברותית", אומר אלכס ריקרד, מומחה לביולוגיה ואחד החוקרים הראשיים של המחקר."הם יכולים לעשות אינטראקציה פיזית וכימית זה עם זה והם די סלקטיביים עם מי לבלות. אם זאת, צורת התקשרות החיידקים בפצעים כרוניים היתה די מסתורית עד לאחרונה".

לאחרונה הצליחו החוקרים לזהות סוגים ספציפיים של חיידקים בפצע כרוני ולבחון את היכולת שלהם ליצור מולקולות איתות בין תאים. סידור חלקי של הגנים איפשר לחוקרים לזהות 46 סוגי פצעים כרוניים השייכים ל-9 סוגי חיידקים. מסקנות ממחקר נוסף היו כי קרוב ל -70 אחוזים של זנים אלה של פצע כרוני מייצרים סוג מסוים של מולקולת תקשורת autoinducer-2, AL2 . קרוב ל-20 אחוז הנותרים מייצרים מולקולת תקשורת אחרת בשם acyl-homoserine-lactones,AHLs.

"על בסיס הממצאים שלנו, אנו סבורים כי המינים "הטובים" של חיידקים שחיים עלינו ולא גורמים למחלה- מייצרים  AI-2 ואילו זנים פתוגניים מייצרים בדרך כלל  AHLs. לא משנה על איזה סוג של פצע כרוני הסתכלנו - כיבים סוכרת, כיבים כלי הדם או פצעים כרוניים שנגרמו מהסביבה, דוגמת פצע לחץ, כולם הצביעו על נוכחות של AHLs  או AI-2S. בדרך כלל החיידקים "הטובים" מתקשרים בשפה אחת ואילו החיידקים הפתוגניים-בשפה אחרת. השאלה הגדולה כעת היא האם מישהו מהם הוא דו לשוני ויכול להאזין לשיחות של הקבוצה השנייה. היכולת לפרש או אולי אפילו להדריך את אותות התא עשויה להיות מרכיב חשוב כיצד ניתן להשפיע על התפתחות הפצע. האם אנו יכולים לנווט את החיידקים הפתוגניים ולמנוע ביניהם תקשורת או או שאנחנו יכולים להגיד להם לעשות דבר אחד כאשר למעשה הם צריכים לעשות משהו אחר לגמרי?"

ביצוע מניפולציה על איתות תאים יכול להוות אסטרטגיה יעילה לפצעים קשיי ריפוי אשר מכילים בדרך כלל חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. חיידקים אופיינים של פצע כרוני כגון Aeruginosa Pseudomonas נוטים להיות בעלי רפרטואר שלם של טקטיקה תוקפנית שמאפשרת להם לשמור על נוכחות חזקה פצעים כרוניים. כתוצאה מכך, הם מסוגלים להתרבות במהירות ולפגוע בריפוי הפצע. האזנה לאותות החיידקים עשויה לעזור לאבחן את מצב הפצע.

"המטרה שלנו היא לכלול מגוון רחב יותר של סוגי הפצע ולהשוות את סוגי האותות. בכך אנו מקווים לפתח שיטות לפיקוח על ריפוי פצעים ולמנוע היווצרות פצעים כרוניים",אומר לסיכום אלכס ריקרד.

מתוך- ScienceDaily

תרגום ועריכה: אנה רייזמן