מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותמצותתים לשיחות של חיידקים

מצותתים לשיחות של חיידקים

הקשבה ל"שיח חיידקי" עשויה להיות הפתרון לריפוי פצעים כרוניים קשיי ריפוי


חיידקים
חיידקים

הממצאים מהמחקר האחרון בנושא ריפוי פצעים כרוניים פורסמו לאחרונה ב-Journal of Applied Microbiology. המחקר בוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת בימנגטון, ניו-יורק.

 

"חיידקים, שנראים לעתים קרובות כיצורים פשטניים, הם למעשה יחידה מאוד חברותית", אומר אלכס ריקרד, מומחה לביולוגיה ואחד החוקרים הראשיים של המחקר."הם יכולים לעשות אינטראקציה פיזית וכימית זה עם זה והם די סלקטיביים עם מי לבלות. אם זאת, צורת התקשרות החיידקים בפצעים כרוניים היתה די מסתורית עד לאחרונה".

 

לאחרונה הצליחו החוקרים לזהות סוגים ספציפיים של חיידקים בפצע כרוני ולבחון את היכולת שלהם ליצור מולקולות איתות בין תאים. סידור חלקי של הגנים איפשר לחוקרים לזהות 46 סוגי פצעים כרוניים השייכים ל-9 סוגי חיידקים. מסקנות ממחקר נוסף היו כי קרוב ל -70 אחוזים של זנים אלה של פצע כרוני מייצרים סוג מסוים של מולקולת תקשורת autoinducer-2, AL2 . קרוב ל-20 אחוז הנותרים מייצרים מולקולת תקשורת אחרת בשם acyl-homoserine-lactones,AHLs.

 

"על בסיס הממצאים שלנו, אנו סבורים כי המינים "הטובים" של חיידקים שחיים עלינו ולא גורמים למחלה- מייצרים  AI-2 ואילו זנים פתוגניים מייצרים בדרך כלל  AHLs. לא משנה על איזה סוג של פצע כרוני הסתכלנו - כיבים סוכרת, כיבים כלי הדם או פצעים כרוניים שנגרמו מהסביבה, דוגמת פצע לחץ, כולם הצביעו על נוכחות של AHLs  או AI-2S. בדרך כלל החיידקים "הטובים" מתקשרים בשפה אחת ואילו החיידקים הפתוגניים-בשפה אחרת. השאלה הגדולה כעת היא האם מישהו מהם הוא דו לשוני ויכול להאזין לשיחות של הקבוצה השנייה. היכולת לפרש או אולי אפילו להדריך את אותות התא עשויה להיות מרכיב חשוב כיצד ניתן להשפיע על התפתחות הפצע. האם אנו יכולים לנווט את החיידקים הפתוגניים ולמנוע ביניהם תקשורת או או שאנחנו יכולים להגיד להם לעשות דבר אחד כאשר למעשה הם צריכים לעשות משהו אחר לגמרי?"

 

ביצוע מניפולציה על איתות תאים יכול להוות אסטרטגיה יעילה לפצעים קשיי ריפוי אשר מכילים בדרך כלל חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. חיידקים אופיינים של פצע כרוני כגון Aeruginosa Pseudomonas נוטים להיות בעלי רפרטואר שלם של טקטיקה תוקפנית שמאפשרת להם לשמור על נוכחות חזקה פצעים כרוניים. כתוצאה מכך, הם מסוגלים להתרבות במהירות ולפגוע בריפוי הפצע. האזנה לאותות החיידקים עשויה לעזור לאבחן את מצב הפצע.

 

"המטרה שלנו היא לכלול מגוון רחב יותר של סוגי הפצע ולהשוות את סוגי האותות. בכך אנו מקווים לפתח שיטות לפיקוח על ריפוי פצעים ולמנוע היווצרות פצעים כרוניים",אומר לסיכום אלכס ריקרד.

 

מתוך- ScienceDaily

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן