"כללית, מצב רוח חיובי נמצא כמקדם יצירתיות בפיתרון בעיות וחשיבה גמישה אך אחראית" אומרת רובי נאדלר תלמידה באוניברסיטת אונטריו. היא וחבריה רחל ראבי וג'ון מינדה ערכו לאחרונה מחקר שפורסם במדע הפסיכולוגיה, עיתון האגודה למדע הפסיכולוגיה.

לצורך מחקר זה התבוננו החוקרים בסוג מסויים של למידה המשתפר על ידי חשיבה יצירתית.
סטודנטים שהשתתפו במחקר הוכנסו למצבי רוח שונים ואז ניתנה משימת למידה (הם למדו לסווג קבוצת תמונות עם תבניות ויזואליות מורכבות).
את מצב הרוח הם יצרו אצל המשתתפים ע"י קליפים מוזיקליים וחזותיים. בהתחלה הם הפעילו את הקליפים רק כדי לדעת מה גורם אושר ומה גורם עצב לאנשים.

הקטע המוזיקלי הכי משמח היה קטע של מוצארט והסרט המשמח ביותר היה של תינוק צוחק. המוזיקה שמעציבה ביותר הייתה המוזיקה מהסרט רשימת שינדלר והסירטון העצוב היה דיווח על רעידת אדמה. ולצידם קטע מוזיקלי וסירטון נייטרליים, לא משמחים ולא מעציבים.
המשתתפים שמעו מוזיקה וראו סירטון (בהתאם לקבוצה לה השתייכו) והיה עליהם לבצע את מטלת הלמידה של זיהוי תבניות.

מתנדבים שמחים למדו טוב יותר מהקבוצה העצובה או הקבוצה הנייטרלית (לא עצוב לא שמח).
"אם מוטל עליך לבצע מטלה יצירתית כדאי שתהיה במצב רוח טוב." אומרת נאדלר. ומוזיקה זו דרך קלה להיכנס למצב רוח טוב. לדעתה לכל אחד יש את המוזיקה שעושה לו טוב ושמח. לא חייבים דווקא מוצארט.

זו אולי הסיבה לכך שאנשים אוהבים לראות סרטונים מצחיקים בזמן העבודה. נראה לה כי באופן לא מודע אנשים מנסים לשפר את עבודתם בכך.
 

Psychological Science, 2010, 21(12), 1770-1776

תרגום ועריכה: יעקב ברמץ