אנשים שהיו מעשנים כבדים בתקופת גיל העמידה, הם בעלי סיכון יותר מכפול לפתח מחלת אלצהיימר או צורות אחרות של דמנציה, שני עשורים לאחר מכן. כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב- Archives of Internal Medicine.

חוקרים מפינלנד ניתחו מידע על 21,123 נבדקים שנסקרו בין השנים 1978 ל- 1985 כשהם היו בני 50 עד 60. הם עקבו אחר אבחנות של דמנציה ביניהן אלצהיימר ודמנציה וסקולארית (הנובעת מהיצרות או חסימה בכלי הדם במוח) בין 1994, כשהמשתתפים היו בגיל הממוצע של 71, עד אמצע שנת 2008.

כ- 25% מהמשתתפים אובחנו כסובלים מסוג מסוים של דמנציה במהלך התקופה. החוקרים מצאו שעישון של יותר משתי חפיסות סיגריות ביום בין הגילאים 50 ל- 60, העלה את הסיכון לדמנציה בכלל, וגם את הסיכון לכל אחד מסוגי הדמנציה בנפרד, בהשוואה ללא מעשנים.

אלה שצרכו יותר מ- 40 סיגריות ביום היו בעלי סיכון גבוה פי 2.57 לסבול מאלצהיימר מאשר לא-מעשנים. הם היו גם בעלי סיכון מוגבר פי 2.72 לדמנציה וסקולארית.

הקשר בין דמנציה ועישון כבד לא השתנה גם לאחר שהחוקרים נטרלו השפעתם של משתנים כמו גיל, לחץ דם או מחלות לב.

מצד שני, הנתונים לא הראו סיכון מוגבר לדמנציה בקרב מעשנים לשעבר או אנשים שעישנו פחות מחצי קופסא ביום.

החוקרים מסבירים כי עישון מוכר כגורם סיכון לשבץ ועלול לתרום דרך אותו מכניזם גם להתפתחות דמנציה וסקולארית. בנוסף, עישון מגביר את הלחץ החמצוני ואת הדלקתיות, שני גורמים שכיום מאמינים שהם משמעותיים בהתפתחות אלצהיימר.

Archives of Internal Medicine, published online Oct. 25, 2010

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה