מחלת ריאות חסימתית כרונית – COPD – המאופיינת בהתקפי קוצר נשימה ושיעול כרוני עמוק, היא אחת ממחלות הריאה שנקשרות באופן מובהק ביותר לעישון סיגריות בהווה או בעבר.

אולם למרות שהרוב המכריע של החולים עישנו סיגריות בשלב כלשהו בחייהם, ההערכות כי בקרב מעל למחצית מהלוקים בה, ניתן לייחס את המחלה לגורמים נוספים. מחקר מהולנד שפורסם במארס 2016 בכתב העת European Journal of Epidemiology מצביע על כך שמעל לרבע מהחולות (27.2%) הן נשים שלא עישנו בהווה או בעבר, וכך גם 7.3% מהגברים שמאובחנים במחלה.

עתה מדווחים חוקרים קנדיים כי זיהו מספר גורמי סיכון להתפתחות COPD בקרב לא מעשנים, ונמצא כי באוכלוסייה זו הסיכון למחלה גבוה יותר אצל נשים, אוכלוסיות מיעוטים וכן אנשים עם קומה נמוכה, מיעוט שנות השכלה והכנסה משפחתית נמוכה.

סיכון מוגבר לבודדים

המחקר שנערך במסגרת אוניברסיטת טורונטו שבקנדה, מבוסס על ממצאי נתונים שנאספו ממאגר BRFSS של המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (ה-CDC) על 129,535 נבדקים שמעולם לא עישנו סיגריות בגילי 50 ומעלה. 4.4% מהנבדקים אובחנו עם COPD - דהיינו 6,146 נבדקים, ואלו השוו עם 123,389 הנותרים.

בעבודה תועד שיעור ה-COPD הגבוה ביותר בקרב נשים ממוצא אפרו-אמריקאי (7%) ואחריו בקרב נשים לבנות (5.2%), גברים לבנים (2.9%) וגברים אפרו-אמריקאים (2.4%). ככל שרמת ההשכלה הייתה נמוכה יותר וההכנסה הממוצעת למשפחה ירדה – כך גדל הסיכון לפתח COPD בקרב משתתפי המדגם שכאמור אינם מעשנים.

חולים עם COPD היו נמוכים יותר באופן מובהק סטטיסטית (1.65 מטר בממוצע) בהשוואה לקבוצת הביקורת שמנתה נבדקים שאינם חולים (1.69 מטר בממוצע). כמו כן, סיכון מוגבר ל-COPD זוהה בקרב אנשים שהתגוררו לבדם ואלו שמחזיקים בביטוח רפואי פרטי בארה"ב.

עיבוד סטטיסטי של הממצאים העלה כי המצב הסוציו אקונומי יכול להסביר את השוני בשכיחות COPD באוכלוסיות ממוצא שונה. הסיכון לפתח COPD היה גבוה פי 2.51 בקרב נשים אפרו-אמריקאיות וגבוה ב-70% בקרב נשים לבנות, בהשוואה לגברים לבנים. גם לאחר תקנון למשתנים מתערבים, כמו גובה, השכלה, הכנסה ונגישות לשירותי בריאות, הסיכון ל-COPD בקרב נשים לבנות היה עדיין גבוה ב-50% מהסיכון בקרב גברים לבנים.

החוקרים מסכמים כי למרות גורמים ביולוגיים המשפיעים על הסיכון ל-COPD בקרב לא מעשנים, כמו מין וגובה, גם לגורמים סביבתיים כמו מצב סוציו אקונומי יש השפעה, ויש להוסיף ולחקור אותה ולבחון את משמעויותיה. הממצאים מדווחים בגיליון דצמבר 2016 של כתב העת International Journal of Chronic Diseases.

הבדלים אנטומיים

COPD היא אחת המחלות הקטלניות ביותר, ומהווה בארה"ב את סיבת המוות השלישית לאחר סרטן ומחלות לב וכלי דם.

החוקרים מציינים כי לממצאי המחקר חשיבות בייחוד בעידן שבו חלה ירידה בשיעור המעשנים במדינות המערב, וגובר הצורך לזהות קבוצות שונות בקרב לא מעשנים שנמצאות בסיכון מוגבר ל-COPD, ולכוון עבורן תכניות מניעה ייעודיות.

השכיחות המוגברת של COPD בקרב נשים בהשוואה לגברים נצפתה בעבר בעבודות רבות, ונקשרה הן לעישון כבד – שהיה בעבר נפוץ יותר בקרב נשים והוביל כעבור מספר שנים להתפתחות המחלה, והן לסיבות ביולוגיות, לרבות מבנה בית חזה צר יותר וייתכן כי אף מבנה אנטומי המוביל לחדירה של חלקיקים מזהמים שבעשן הסיגריות עמוק יותר לתוך הריאות, ביחס לגברים.

ממצאים ממחקרים בקרב מתבגרים כבר העלו בעבר פגיעות נרחבות יותר בריאות של נערות שנחשפו לעשן הסיגריות, בהשוואה לנערים. כמו כן, השילוב בין הרעלים שמכילה הסיגריה לבין הפעילות ההורמונאלית הנשית נחשב למסוכן יותר מהשילוב עם ההורמונים המופרשים בקרב גברים.

הקשר בין קומה נמוכה לעלייה בסיכון ל-COPD בקרב מעשנים מוסבר במחקר הנוכחי בעלייה אפשרית בריכוז עשן הסיגריות בריאותיהם של נמוכי קומה בהשוואה לגבוהים. גם העלייה בסיכון למחלה בקרב אוכלוסיית האפרו-אמריקאים, כפי שנצפתה במחקר, עשויה לטענת החוקרים להיות מוסברת בכך שאוכלוסייה זו מאופיינת בגובה נמוך יותר בישיבה, וכשאדם אפרו-אמריקאי מעשן בעודו יושב – העשן עשוי לחדור לריאות בסבירות גבוהה יותר. מעבר לכך, אוכלוסיה זו גם מאופיינת בהבדל במטבוליזם של עשן הסיגריות, בהשוואה ללבנים.

International Journal of Chronic Diseases, doi: 10.1155/2016/5862026