סרטן
מנהלי קהילה
נתונים חדשים מישראל: טלפונים סלולאריים לא מגדילים את הסיכון לסרטן המוח
נתונים שמתפרסמים לרגל יום הסרטן הבינלאומי שיצוין בשבוע הבא מעלים עוד כי בישראל מספר גבוה של חולי הסרטן חדשים לשנה ביחס למדינות המפותחות. החדשות הטובות: התמותה מסרטן בארץ מתחת לממוצע
ישראל מובילה בין המדינות המפותחות בעולם במספר המקרים החדשים של סרטן לשנה ביחס לאוכלוסייה – כך עולה מנתונים חדשים של משרד הבריאות בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן המתפרסמים היום לרגל יום הסרטן הבינלאומי שיצוין ב-4 בפברואר. הנתונים גם מצביעים על יציבות במספר החולים החדשים לשנה עם סרטן במוח ובמערכת העצבים המרכזית - באופן השולל קשר אפשרי בין הגידול בשימוש בטלפונים סלולאריים לסרטן המוח.
בישראל, מספר חולי הסרטן החדשים בשנת 2015 עמד על 236.1 לכל מאה אלף גברים יהודים, 263.6 לכל מאה אלף נשים יהודיות, 197.7 לכל מאה אלף גברים ערבים ו-194.7 לכל מאה אלף נשים ערביות.
יותר חולים, פחות מתים
בקרב גברים יהודים בישראל נצפתה בין השנים 1990 עד 2007 עלייה של 0.9% לשנה במספר חולי הסרטן החדשים, אולם בעשור האחרון שבו הוצגו נתונים, בין 2007 ל-2015 – חלה ירידה של 3.3% לשנה במספר חולי הסרטן החדשים. בשנת 2015, מכלל מקרי הסרטן, הגידולים השכיחים ביותר בקרב גברים יהודים היו סרטן הערמונית (17.7%), סרטן המעי הגס (12.3%), סרטן הריאה (12.1%), סרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין (6.2%) וסרטן שלפוחית השתן (5.6%).
אצל נשים יהודיות נרשמה יציבות בתחלואה בסרטן לאורך השנים 1990 עד 2015. בשנת 2015, מכלל מקרי הסרטן, הגידולים השכיחים ביותר בקרב נשים יהודיות היו סרטן השד (34.1%), סרטן המעי הגס (10.6%), סרטן הריאה (6.7%), סרטן בלוטת התריס (5.2%) וסרטן הרחם (5.1%).
אצל גברים ערבים, בין השנים 1990 עד 2005 נצפתה עלייה של 3.8% לשנה במספר חולי הסרטן החדשים, ובהמשך נרשמה ירידה עד שנת 2015 בשיעור שנתי של 2.2%. בשנת 2015, מכלל מקרי הסרטן, הגידולים השכיחים ביותר בקרב גברים ערבים היו סרטן הריאה (20.1%), סרטן המעי הגס (12.9%), סרטן הערמונית (10.4%), סרטן שלפוחית השתן (6.2^) וסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין (6.1%).
אצל נשים ערביות נרשמה עלייה של 4.3% במספר מקרי הסרטן החדשים בין השנים 1990 עד 2005, ובהמשך שיעורי התחלואה נותרו יציבים עד שנת 2015. בשנת 2015, מכלל מקרי הסרטן, הגידולים השכיחים ביותר בקרב נשים ערביות היו סרטן השד (34.7%), סרטן המעי הגס (10.4%), סרטן בלוטת התריס (7.8%), סרטן הרחם (6.4%), וסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין (5.3%).
בתום 2015 חיו בישראל 90,000 חולי סרטן שאובחנו עם גידולים סרטניים בין השנים 2011 עד 2015.
בהשוואה בינלאומית ביחס למדינות המפותחות (OECD) שנערכה על סמך נתוני שנת 2012, ישראל מוצבת במקום ה-18 מתוך 34 מדינות בשיעור החולים החדשים לשנה לכל מאה אלף תושבים, מתחת לדנמרק המחזיקה בשיא (338.1 חולים חדשים למאה אלף תושבים), ארה"ב (318 למאה אלף) וצרפת (303.5 למאה אלף), בדומה לגרמניה (282 למאה אלף), ומעל לבריטניה (272.9 למאה אלף), ספרד (249 למאה אלף), פולין (229.6 למאה אלף), יפן (217 למאה אלף), יון (162 למאה אלף) ומקסיקו שבתחתית (131.5 למאה אלף).
בבחינת התמותה מסרטן, 11,000 חולי סרטן מתו בשנת 2015, כשהגידול הקטלני ביותר בקרב גברים יהודים וערבים היה סרטן הריאה, ואילו בקרב נשים יהודיות וערביות הגידול הקטלני ביותר היה סרטן השד. שיעורי התמותה בישראל היו נמוכים בהשוואה למדינות המפותחות, במקום ה-28 מתוך 34 מדינות. לדברי מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן, "הדבר נובע ככל הנראה מהעובדה שהחולים בישראל מאובחנים בשלב מוקדם במחלות הסרטן השכיחות, בזכות תוכניות סריקה לאומיות שיזמה האגודה, ובמקביל זוכים לטיפול מיטבי ברמה גבוהה, כך ששיעורי ההישרדות והריפוי גבוהים וכתוצאה מכך שיעורי התמותה נמוכים יחסית".
אין קשר בין הסלולארי לסרטן המוח
בדיקה שנערכה בחודשים האחרונים באגף הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות מזהה יציבות בשיעור הגידולים הממאירים במוח ובמערכת העצבים המרכזית בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל בשני העשורים האחרונים – ממצא השולל ראיות כי שימוש נרחב בטלפונים סלולאריים מהווה גורם סיכון לגידולים סרטניים במוח ובמערכת העצבים המרכזית. בניתוח נכללו גידולים ראשוניים במוח מסוג גליובלסטומה, אסטרוציטומה, גליומות אחרות במוח, נוירומה אקוסטית המהווה גידול סרטני בעצב השמע, אדנומה של בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה), גידול של קרומי המוח מסוג מנינגיומה וגידולים בכלי הדם במוח. ככלל, מדובר בגידולים נדירים יחסית בישראל, ובין 1990 ל-2014 אובחנו 9,608 ישראלים עם גידולים מסוגים אלה, קרוב למחציתם (41%) עם סרטן מוח מסוג גליובלסטומה.
הניתוח העלה כי שיעורי ההיארעות בגידולים אלה (כלומר חולים חדשים לשנה) היו יציבים לכל אורך התקופה הנבדקת, הן בקרב יהודים והן באוכלוסייה הערבית. בבדיקה פרטנית לגידולים מסוג סרטן המוח בלבד (גליומות) זוהתה יציבות ברוב הקבוצות שנבדקו, אולם עלייה באוכלוסיה הערבית של 8.1% לשנה בין השנים 1990 עד 2001, אם כי בהמשך השיעורים התייצבו גם באוכלוסייה זו, וזאת חרף העלייה המשמעותית בשימוש בסלולארי במדינה מאז שנת 2000.
בישראל מוערך כי השימוש בטלפונים סלולאריים האמיר מ-5,000 מכשירים בלבד בשנת 1998 ל-4 מיליון מכשירים בשנת 2001 ו-10 מיליון מכשירים בשנת 2016.
בדו"ח נכתב כי "ב-25 השנים האחרונות – בין 1990 ל-2014 – אין עדות לעלייה בהיארעות של גידולי מח ממאירים. למרות שלא נראה כי מגמות תחלואה אלה משקפות את מידת השימוש בטלפונים ניידים בישראל, עדיין יש צורך בהמשך מחקר ומעקב, וחשוב ליישם את כללי הזהירות המונעת".
הממצא הנוכחי מתיישב עם מחקר ישראלי מפברואר 2011, שהתבסס על נתוני רישום הסרטן הלאומי, והצביע על ירידה בשיעור גידולי המוח בישראל לאורך שלושה העשורים.
עם זאת, הממצא סותר עדויות בספרות הרפואית המצביעות על סיכון מוגבר לגידולים סרטניים במוח מסוג גליומות בשנים האחרונות על רקע השימוש הנרחב בטלפונים סלולאריים. הממצאים המפתיעים ביותר בתחום ממחקר האינטרפון הבינלאומי שנערך בחסות ארגון הבריאות העולמי עוררו סערה בעולם במאי 2010, העלו כי שימוש מרובה בטלפונים סלולאריים מעלה את הסיכון לגידולים סרטניים במוח. במחקר אמנם לא נמצא קשר כולל בין שימוש בסלולארי להתפתחות גידולים במוח, אולם נבדקים ששוחחו בממוצע חצי שעה ביום ומעלה בטלפונים סלולאריים נמצאו בסיכון גבוה ב-40% לפתח גידולים סרטניים במוח מסוג גליומה ובסיכון גבוה ב-15% לפתח גידולים שפירים במוח מסוג מנינגיומה. פרסום הממצאים שנאספו בישראל עוד קודם לכן, בדצמבר 2007, חולל סערה במדינה, כשנמצא כי אצל משתמשים שנהגו לבצע את השיחות בטלפון הנייד באוזן קבועה, אלו שביצעו כמות שיחות גבוהה במיוחד (לפחות 450 שיחות טלפון מדי חודש) היו בסיכון גבוה של 5% לפתח גידולים במוח.
בעקבות הממצאים מהמחקר העולמי, במאי 2011 דרגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי (IARC) שדות קרינה אלקטרומגנטיים מטלפונים סלולריים כ"מסרטנים אפשריים בבני אדם" (קבוצה2B ). ארגונים וחוקרים שונים, לרבות משרד הבריאות בישראל, יצאו עקב כך בהמלצה להגביל את השימוש בסלולר, בעיקר בקרב ילדים.
כיום ממליץ משרד הבריאות הישראלי על שיטות לצמצום החשיפה לקרינה ממכשירי הסלולארי, וזאת באמצעות הרחקת המכשיר מהגוף באמצעות דיבורית אישית או אוזניה שאינה אלחוטית, המנעות משימוש במכשיר באזורים עם קליטה חלשה א ממוסכת והקפדה על כללי הרחקת המכשיר בייחוד בקרב ילדים ובני נוער שמוגדרים כקבוצת סיכון לסכנות בחשיפה לקרינה מטלפונים סלולאריים.
יצוין כי בשנים האחרונות פורסמו מחקרים נוספים שקשרו בין הקרינה המייננת הנפלטת ממכשירים סלולאריים לבין סוגים שונים של גידולים סרטניים, בהם כאלה גידולים שלא נכללו בניתוח הנוכחי. באפריל 2010 פורסם בכתב העת Journal of Oral Pathology & Medicine מחקר ישראלי שנסמך על נתוני רישום הסרטן הלאומי שהצביע על עלייה בשכיחות סרטן בבלוטות הרוק לאורך 36 שנים- החל מ-1970 ועד שנת 2006, כשההערכה היא שחלק מהעלייה עשויה להיות מוסברת בעלייה בשימוש בטלפונים סלולאריים.
דיקור ורפלקסולוגיה עם כימותרפיה
מחקר ישראלי חדש שנערך במימון האגודה למלחמה בסרטן ומתפרסם היום מצביע על יעילותן של שיטות ברופאה משלימה לטיפול בנוירופתיה הנגרמת כתופעת לוואי של טיפולי כימותרפיה ופוגעת באיכות חייהם של חולי סרטן רבים.
נוירופתיה פריפרית כתוצאה מכימותרפיה, המאופיינת בכאבים ממקור עצבי, ירידה בתחושה ונימול, פוגעת בעשרות אחוזים מחולי הסרטן, לרבות 30% עד 40% מהחולות בסרטן השד המטופלות בתרופות הידועות כעלולות לגרום לפגיעה עצבית.
במחקר שנערך במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) נמצא כי דיקור ורפלקסולוגיה מהווים פוטנציאל טיפולי ניכר לנוירופתיה פריפרית. התיקים הרפואיים של 28 מטופלות עם סרטן שד שטופלו בכימותרפיה ופיתחו תלונות המבטאות נוירופתיה המתבטאת בתחושה (20 מטופלות), בתנועה (7 מטופלות) ובשילוב של השניים (מטופלת נוספת) טופלו בטיפולים המקובלים בתרופות להורדת התסמינים בשילוב שיטות של דיקור סיני ורפלקסולוגיה במרכז לרפואה משלימה המיועד לחולי סרטן. בתום 5 עד 10 שבועות מעקב, כמעט כל המטופלות (26 מתוך 27) היו משוחררות מתסמינים של נוירופתיה.
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים משולב מהמערך האונקולוגי בראשותו של פרופ' עידו וולף, שכלל את ד"ר עידן בן-חור, ד"ר לריסה ריבו, פרופ' משה ענבר, ד"ר רוית גבע, ד"ר פרץ קהאן וד"ר שחר לב-ארי, והוצג בכנס ISCORT 2018 של האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה שנערך לפני שבועיים באילת.
שירות סיוע חדש למיצוי זכויות
לרגל יום הסרטן הבינלאומי משיקה האגודה למלחמה בסרטן שירות ארצי חדש לחולי סרטן לסיוע במימוש זכאות במערכת הבריאות.
השירות יפעל כמוקד סיוע טלפוני המאויש 24 שעות ביממה ויטפל עבור חולי הסרטן בישראל בנושאים כמו מימוש זכאויות מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, סל השירותים של הקופות, הביטוחים המשלימים (שב"ן) וכדומה. צוות המוקד יבצע עבור החולים מכל הארץ בדיקת זכאות והחזרים מול קופות החולים, בדיקה והכוונה בנושא אישורי תרופות וכן יעניק ייעוץ וסיוע בהתמודדות מול הבירוקרטיה של מערכת הבריאות.
לפניות למוקד יש להתקשר לטלפון שמספרו 1-800-599-995.
יום הסרטן מצוין בחסות ארגון הבריאות העולמי במטרה להפחית את נטל הסרטן ואת התמותה העולמית מסרטן ב25% בשנים הקרובות, וזאת תוך העלאת המודעות למחלת הסרטן ולגורמי הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים. לפי נתוני ארגון הסרטן הבינלאומי ה-UICC כיום ישנם מדי שנה 8.8 מיליון מקרי מוות מסרטן בעולם.
amicar
יש קרינה רבה,אולי אינה מסרטנת,אבל היא קיימת. לא ניתן לקבוע אם אינה מסרטנת בזמן כה קצר אך ניתן למנוע אותה.פרטים במייל [email protected]