כאב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
למה כאבי פנים וראש נוטים להיות קשים יותר מכאבים אחרים?
חוקרים אמריקאים מתארים מסלול מוחי שמעצים את התחושות של כאבים באזור הפנים והראש וגורם לכאבים להיתפס כעוצמתיים ומפחידים יותר
כאבים באזור הראש והפנים מורגשים לרוב חזקים יותר ואף מפחידים ומאיימים יותר ומתישים יותר רגשית בהשוואה לכאבים באזורים אחרים בגוף, אך הבסיס הביולוגי לתחושות עוצמתיות של כאבי פנים וראש היה עד עתה לאחת מתעלומות המדע.
כאב חד נוצר בגוף במנגנון של המערכת הנוציספטיבית- מערכת ביולוגית של סיבי כאב שמעבירה מידע למוח על נזקים שנגרמו לגוף ומשדרת למוח סימנים המעובדים בהמשך לכדי אותות כאב.
בתוך אותה מערכת, נראה שבכאבי פנים וראש מעורב מסלול מעט שונה לעומת כאבים בגוף. חוקרים אמריקאים מדווחים בכתב העת Nature Neuroscience על מסלול מוחי שמעצים את תחושות הכאב שמועברות למוח מאזור הפנים והראש, כך לפי מחקר שבוצע בעכברים.
במסגרת המחקר החדש, החוקרים מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי ומאוניברסיטת דיוק בעיר דורהם שבצפון קרוליינה בחנו מסלולים מוחיים הקשורים בעיבוד כאב בקרב עכברי מעבדה, תוך התמקדות בשוני בתגובה לגירוי כואב שניתן לפנים, בהשוואה לגירוי שניתן לכף היד.
לחוקרים כבר היה ידוע מעבודות קודמות כי גירויים כואבים בפנים מועברים לשני צידי המוח לאזור הקרוי הקרוי גרעין PBL (קיצור של Parabrachial Lateral Nucleus). בהמשך אותות עוברים מגרעין זה לאזורי מוח הקשורים בעיבוד של רגשות ותחושות אינסטינקטיביות.
החוקרים השתמשו במערכת טכנולוגית ייחודית שפותחה במעבדתם – הקרויה CANE, שמאפשרת לסרוק ולבחון את פעילותם של תאי ה-PBL. במחקר החדש התברר כי התאים בגרעין ה-PBL גם קולטים במקביל אותות מאזורים הקשורים בעיבוד רגשות במוח באמצעות מערכת חבויה שלא נצפתה עד כה, וכך תחושות הכאב שהועברו מאזור הפנים מועצמות.
בהבדל מכך, נמצא כי גירוי כואב לכף היד עובר דרך חוט השדרה כלפי מעלה לאזורים אחרים בגרעין ה-PBL רק בצד אחד של המוח – הצד ההפוך לצד של כף היד שבה ניתן הגירוי. כמו כן, תאים אלה לא מקבלים במקביל אותות מאזורים הקשורים בעיבוד רגשות מוחיים, אלא רק מעבירים אותות אליהם.
החוקרים מסבירים כי כאב, ובייחוד כאב כרוני, אינו רק הפרעה תחושתית, אלא גם הפרעה רגשית, וכך כשכאבי ראש ופנים הופכים לכרוניים, יש להם השפעה קבועה על הסבל הרגשי של המטופל. לכן קובעים החוקרים כי יש לתת טיפול לא רק להשפעה הפיזיולוגית של הכאב על הגוף, אלא להתייחס גם להיבט הרגשי של הסבל כתוצאה מהכאב, בייחוד כשמדובר בכאבי ראש ופנים.
סיבות אבולוציוניות
לאור פרסום הממצאים הועלו בקהילה המדעית השערות בדבר הצורך בקיומו של מסלול מוחי ייחודי לכאבי ראש ופנים, ככל הנראה מסיבות אבולוציוניות על רקע החשיבות הרבה של אזור הראש והפנים להישרדות, בהשוואה לאזורים אחרים בגוף.
מחקרים שונים הצביעו לאורך השנים על תחושות מועצמות של כאבים בפנים ובראש ביחס לאזורים אחרים בגוף, בתגובה לגירוי בעוצמה זהה. שני הכאבים העוצמתיים ביותר על פי מחקרים המודדים עוצמות כאב בגוף הם כאב ראש מקבצי (Cluster headaches) וכאב הנובע מהעצב המשולש הקרוי גם 'טריגמינל נאורלגיה' (Trigeminal neuralgia) – שהוא כאב פנים שמתפתח מסיבה לא ידועה במהלך החיים, לרוב בגלל לחץ של כלי דם על העצב המשולש שאחראי על תחושות הפנים, באופן המוביל לכאב עוצמתי וחזק ביותר בתגובה לגירויים קלים כמו משב רוח ובקושי לפתוח את הפה. כאב זה גם עלול להתפתח בקרב אנשים עם טרשת נפוצה כתוצאה משחיקת שכבת המיאלין המגנה על העצב המשולש וכן בעקבות ניתוחים או גידולים בפנים.
חוקרים מגרמניה דיווחו באוגוסט 2015 בכתב העת Journal of Pain כי במחקר שבוצע בהשתתפות 36 נבדקים בריאים, גירוי חם שניתן לפנים הורגש בעוצמה חזקה יותר בהשוואה לאותו גירוי שניתן לגפיים. צוות נוסף של חוקרים מגרמניה דיווח ביולי 2016 בכתב העת Neuroimage כי במחקר בקרב 23 נבדקים בריאים, גירוי שניתן לפנים זוהה כהרבה יותר מאיים בהשוואה לאותה עוצמת גירוי שניתנה לאזורי גוף פריפריים. עוד במאי 2007 הוכיחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הארוורד בכתב העת Neuroimage על סמך הדמיות מסוג FMRI (בדיקת MRI פונקציונאלי של מוח) כי גירוי כואב לפנים גורם להפעלה מוגברת יותר של אזור האמיגדלה במוח, בהשוואה לאותה עוצמת גירוי שניתנת ליד.
הקשר בין כאבי ראש למצוקה נפשית, שהמסלול הפיזיולוגי המתואר במחקר עשוי להסביר חלק ממנו, תועד בעבר במחקרים רבים. ברמה הביולוגית, דיכאון וחרדה וכאב חולקים אזורים משותפים המוח ופעילות משותפת במערכת העצבים המרכזית של כימיקלים שונים לרבות סרוטונין ונוראדרנלין. באפריל 2015 דיווחו חוקרים ישראלים כי מחצית מהאנשים עם כאב כרוני המטופלים במרפאות כאב – סובלים במקביל גם ממצוקה נפשית, וכי רמות גבוהות של דיכאון וחרדה עלולות להחריף כאבים כרוניים ואת הנכות התפקודית הנלווית להם. מחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2012 זיהה קשר ביולוגי נוסף בין כאב כרוני לחרדה, דיכאון וירידה בזיכרון הנעוץ בפעילות משובשת באזור ההיפוקמפוס שבמוח.