מנגו הוא פרי טרופי שהפך עם השנים לפופולארי בישראל בעונתו – ומניב את פירותיו בחודשי הקיץ, לרוב מיולי ועד ספטמבר.

המנגו משתייך למשפחת האלתיים – משפחת עצים שפירותיהם מתאפיינים בגלעין יחיד וסביבו בשר הפרי וקליפה, משפחה לה שייכים גם הפיסטוק, הקשיו והאלה הארץ ישראלית. בעולם נמנים מעל ל-30 זנים של מנגו.

זרעי מנגו שמקורם עוד לפני כ-5,000 שנים נמצאו בחפירות בדרום מזרח אסיה, ובסביבות השנים 400-300 לספירה נדד הפרי למזרח התיכון ואירופה. תמציות שהופקו מעלי מנגו שימשו אלפי שנים כמרפא טבעי בשיטות טיפול של ה'איור ודה' בהודו וסין העתיקה. בישראל גדלים כיום מספר זנים של מנגו, בהם זן מאיה הפופולארי המוכר במתיקותו.

בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים בספרות הרפואית שמזהים יתרונות בריאותיים באכילת מנגו, החל מהפחתת גורמי סיכון למחלות לב ומניעת סרטן ועד לשיפור הראייה ומבנה העור והשיער. מחקר שפורסם בינואר 2022 בכתב העת Nutrients, המבוסס על ממצאי סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב (NHANES) לשנים 2018-2001, מצא כי ילדים ומתבגרים שאוכלים מנגו משפרים את בריאותם הכללית וצוברים פחות משקל עודף.

בעולם מעל לאלף זנים של מנגו שלכל אחד טקסטורה וטעם ייחודיים. כל זן מנגו מתאפיין בתכולה מעט שונה של מים וסוכרים.

"מנגו הוא פרי נהדר עשיר במרכיבים בריאים ובהם נוגד החמצון 'בטא קרוטן'', כשהוא נאכל בעונתו בחודשי הקיץ", אומרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית. "במנגו שנשמר בקירור ונמכר לאכילה בסתיו ובחורף כבר אובדות איכויות בריאותיות. בקיץ מומלץ במיוחד לאכול מנגו טרי מהעץ, או לחתוך מנגו טרי, להקפיא בקופסא ובהמשך לאכול כשייק או כקרטיב".

אורבך מדגישה כי "מכיוון שהמנגו הוא פרי גדול – חשוב להקפיד לאכול אותו במידה. מנגו הוא פרי משפחתי, כאשר פרי אחד יכול להספיק לשלושה אנשים". לדבריה, "למרות שגרעין המנגו גדול, אין לו משקל רב. המשקל במנגו ברובו מהפרי עצמו, כאשר בפרי שלם יש כמות קלוריות גבוהה, לכן חשוב לאכול ממנו במידה, למשל כוס של חתיכות מנגו. אני לא ממליצה להוסיף את המנגו כמנה אחרונה, כי ניתן להפוך את המנגו לארוחה עצמה, למשל כפרי שמחליף בטטה בסלט חסה, או כמנה עם יוגורט או בסלט קר עם שעועית שחורה ונבטים".

המרכיבים התזונתיים במנגו

המנגו נחשב לפרי טעים ובריא שמספק לגוף מרכיבים תזונתיים רבים שתרומתם לבריאות לא תסולא בפז, לרבות כמות ראויה של סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.

במנגו מספר רב של מרכיבים ביו-אקטיביים עם תרומה בריאותית, ובהם נוגד החמצון 'מנגיפרין', וכן מירסן, חומצה גאלית, גאלוטיאנינים, קוורצטינים, חומצה אלגית ובטא-גלוקוגלין.

קלוריות: לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי (USDA) מכיל 60 קלוריות למאה גרם, מעט יותר מפירות קיץ אחרים כמו שזיפים ואפרסקים המכילים כ-50 קלוריות למאה גרם. כאמור, מנגו שלם מכיל יותר ממאה גרם פרי, ולכן מומלץ לאכול אותו במידה. בכשלושת רבעי כוס של מנגו חתוך יש כ-70 קלוריות. 

פחמימות: מנגו הוא פרי מתוק, וכמות הפחמימות המצויה בו גבוהה יחסית – 15 גרם למאה גרם פרי, רובם המכריע הם סוכרים מסוגים שונים (כ-13.7 גרם למאה גרם פרי), ובעיקר מהסוגים סוכרוז, פרוקטוז וגלוקוז, בסדר יורד.

למנגו אינדקס גליקמי גבוה יחסית לפירות אחרים של 56-51 יחידות, בדומה לזה של מיץ תפוזים, כלומר שהוא משפיע יחסית מהר על עלייה ברמות הסוכר בדם, בסולם שבין 0 (מים) ל-100 (סוכר פשוט). עם זאת, לפי עמדות ארגונים מקצועיים בתחום כמו איגוד הסוכרת האמריקאי (ADA), ערך של אינדקס גליקמי הנמוך מ-60 יחידות נחשב לנמוך.

חלבונים: מנגו דל בחלבונים, ואינו מהווה מקור טוב לחלבון מן הצומח. במאה גרם מנגו ניתן למצוא 0.82 גרם חלבונים בלבד.

שומנים: מנגו הוא פרי דל שומן, ואינו מכיל כולסטרול, ומומלץ לשלב אותו גם בדיאטות מאוזנות להורדה במשקל. במאה גרם מנגו 0.38 גרם שומנים.

סיבים תזונתיים: המנגו מכיל סיבים תזונתיים בכמות נאה, 1.6 גרם סיבים במאה גרם, אף יותר מאשר בשזיפים (1.4 גרם) שנחשבים לעשירים בסיבים ומועילים להקלה בסיבוכים במערכת העיכול כמו עצירות. מנגו מהווה מקור טוב הן לסיבים לא מסיסים במים, שתורמים לתנועתיות תקינה של מערכת העיכול, והן לסיבים מסיסים במים, שסופחים נוזלים ומאטים את פעילות מערכת העיכול ומסייעים בהפחתת הסיכון למחלות לב.

ויטמינים: מנגו מכיל כמות גבוהה ועשירה של ויטמינים שמספקים לו יתרונות בריאותיים. במאה גרם מנגו יש 36.4 מיליגרם ויטמין C, 43 מיקרוגרם ויטמין B9 (חומצה פולית), וכן כמויות קטנות של ויטמינים מקבוצת B ושל ויטמיני A שנחשבים מועילים לבריאות העין. כוס אחת של חתיכות מנגו טרי, המכילה 165 גרם פרי, מספקת 67% מכמות הוויטמין C היומית המומלצת, 18% מהכמות היומית המומלצת של חומצה פולית, ו-10% מהכמויות המומלצות של ויטמין A וויטמין K.

"יש לציין כי במנגו כמות נמוכה יותר של ויטמין C ביחס לפירות אחרים, ולכן הוא פחות חמצמץ בטעם ביחס לפירות עם כמות גבוהה של הוויטמין – כמו תפוחים או פירות הדר", אומרת אורבך.

מינרלים: ליתרונותיו הבריאותיים של המנגו תורמים גם מינרלים בכמות גבוהה. במאה גרם מנגו ניתן למצוא כמות גבוהה במיוחד של 168 מ"ג אשלגן, שנחשב למועיל כנגד מחלות לב וכלי דם, וכן 14 מ"ג זרחן, 11 מ"ג סידן, 10 מ"ג מגנזיום, 1 מ"ג נתרן (מלח), וכן כמויות נמוכות של ניאצין, ברזל, אבץ, נחושת, מנגן וסלניום, בסדר יורד.

במנה של מנגו (כ-165 גרם פרי) ניתן למצוא 20% מהכמות היומית המומלצת של נחושת, 7% מהכמות המומלצת ליום של ניאצין, ו-6% מהכמות המומלצת של אשלגן ליום.

נוגדי חמצון: פרי המנגו עשיר בנוגדי חימצון שמספקים לו יתרונות בריאותיים מגוונים, ובעיקר מכיל קרוטנואידים המקנים לפרי את צבעו הכתום האופייני, וכן פלבנואידים וויטמין C אשר גם הוא נוגד חמצון, חומצה פנולית ואלקלואידים.

מחקר מסין, שפורסם בספטמבר 2023 בכתב העת Genomics, מצא כי ריכוז נוגדי החמצון במנגו הוא שמשפיע על צבע הפרי, וככל שתוכן המנגו כתום יותר – כך הוא עשיר יותר בנוגדי חמצון קרוטנואידים ופלבנואידים. עבודות זיהו כי מנגו מכיל לפחות 16 סוגים של קרוטנואידים, שמאפיינים פירות כתומים, ובעיקר 'בטא קרוטן' שמהווה 60% מתכולת הקרוטנואידים בפרי.

אחד הפלבנואידים שרמתו במנגו גבוהה במיוחד הוא 'מנגיפרין' (Mangiferin, ובקיצור MGF או MF) אשר הדגים במחקרים את יעילותו כנגד פעילות דלקתית במחלות רבות. 'מנגיפרין' מופק גם מתמצית צמח השכיזנדרה הסיני ומתמציות צמחים נוספים ממשפחת האלתיים אליה משתייך המנגו וכן ממשפחת הערבזיים.

לדברי אורבך, "נוגדי חמצון נספגים יותר טוב בנוכחות שומן, לכן מומלץ לשלב אכילת חתיכות מנגו עם יוגורט, או לאכול אותו עם אגוזים ושקדים שמכילים שומנים בריאים".

מירסן: בדומה לפירות נוספים, מנגו מכיל 'טרפנים' (Terpenes), המכונים גם 'טרפנואידים' (Terpenoids) – תרכובות אורגניות שמגנות על צמחים שונים מפני מזיקים, אשר בגוף האדם משפיעות ככל הנראה גם על קולטנים קנבינואידים – הקולטנים שמופעלים בתגובה לצריכה של קנאביס (מריחואנה). מחקר אחד זיהה כי על רקע הימצאותו של מרכיב זה – אכילת מנגו עשויה להאריך את השפעת האופוריה של הקנאביס. הטרפן השכיח במנגו קרוי 'מירסן' (Myrcene), ומשפיע בין השאר גם על הארומה והטעם של הפרי. מירסן מצוי גם בטימין, כשות ולמון גראס.

עצי מנגו אדום – מקור לנוגד החמצון 'מנגיפרין' שהוכח כנוגד דלקתיות (צילום: Shutterstock)

היתרונות הבריאותיים של המנגו

מנגו נקשר במחקרים למגוון רב של יתרונות בריאותיים, בעיקר על רקע מרכיביו הבריאים – סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.

מניעת מחלות לב וכלי דם

מומחים מצביעים על יתרונות המנגו במניעת מחלות לב וכלי דם, בין השאר הודות לתכולה מרשימה של מינרל האשלגן.

מספר מחקרים מזהים במנגו השפעות שמתבטאות בהפחתת גורמי סיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית: מחקר אמריקאי מאוניברסיטת סן דייגו, שפורסם בדצמבר 2023 בכתב העת Metabolism Open, מצא במדגם מצומצם של נבדקים עם משקל עודף כי צריכת מנגו תרמה לשיפור גמישות כלי הדם ומדדים נוספים שמעידים על חוזקם. 

במחקר שנערך בקנדה ופורסם במאי 2022 בכתב העת Applied Physiology, Nutrition and Metabolism, נמצא כי 27 מטופלים עם עודף משקל והשמנת יתר שהונחו להוסיף לתזונתם 280 גרם מנגו ליום, כ-2 כוסות של מנגו חתוך, הציגו תוך חודשיים ירידה מובהקת של 3.5% בלחץ הדם הסיסטולי. החוקרים מבצעים כיום מחקר המשך כדי לזהות את ההשפעה של צריכת המנגו על הרכב החיידקים המאכלסים את המעי – המיקרוביום, שעשויה להסביר השפעה זו.  

בפברואר 2022 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סן דייגו בכתב העת Nutrition, Metabolism and Cardiovascular Diseases, כי במדגם של 27 נבדקים עם עודף משקל והשמנת יתר, צריכה קבועה של מנגו טרי בכמות של כמאה קלוריות ליום למשך 12 שבועות תרמה לשיפור במדדים לבביים שמתייחסים לבריאות הלב, ובין השאר ירידה ברמות הסוכר בדם. כמו כן נצפתה ירידה ברמות הכולסטרול הרע LDL בארבעת השבועות הראשונים למחקר, אם כי בחלוף 12 שבועות לא זוהתה השפעה מובהקת של הפרי על הכולסטרול.

בהודו הדגים מחקר בעכברים שפורסם בחורף 2017 כי תמצית המכילה 'מנגיפרין' שמקורו במנגו תורמת להפחתת רמת הכולסטרול בדם בעכברי מעבדה. חוקרים מסין דיווחו בשנת 2019 כי תמצית שהופקה מעלי מנגו העשירה ב-36 'בנזופנונים' – חומרים ארומטיים המצויים בעלים שאחד מהם הוא ה'מנגיפרין' המפורסם – תורמת אף היא בעכברים לשיפור פרופיל השומנים בדם.

מחקר מסין שפורסם במאי 2015 בכתב העת Scientific Reports נמצא כי תוסף 'מנגיפרין' שניתן למדגם מצומצם של 97 נבדקים עם עודף משקל ועודפי שומנים בדם הוביל לירידת רמות שומני הדם מסוג טריגליצרידים.

מניעה וטיפול בסוכרת

מספר מחקרים מדגימים את השפעות המנגו על הורדת רמות הסוכר בדם. עוד בשנת 2003 הדגימו חוקרים מברזיל בעכברי מעבדה כי מתן תוסף יומי של מנגו הוביל כעבור שלושה חודשים לירידה של 66% ברמות הסוכר בדם, בהשוואה לעכברים בקבוצת ביקורת. כמו כן, רמות הגליקוגן בכבד היו גבוהות ב-64% בקבוצת העכברים שניזונו מדי יום במנגו, כאשר מאגרי גליקוגן בכבד הוכחו בתרומתם לשמירה על איזון רמות הסוכר בדם.

במחקר מקנדה שפורסם במאי 2022 ובדק את ההשפעות של הוספת שתי כוסות מנגו חתוך ליום לתפריט התזונתי של אנשים עם עודף משקל, נמצא כי כעבור חודשיים חלה ירידה של 10.5% ברמות הסוכר בדם בבדיקות העמסת סוכר (75 גרם).

במחקר אמריקאי מאוניברסיטת סן דייגו, שאחד הפרסומים שלו הוצג קודם, נקבע במאמר נוסף שפורסם ביוני 2020 בכתב העת Current Developments in Nutrition כי במדגם של 23 אנשים עם עודף משקל שהונחו לאכול כמות של כמאה קלוריות מנגו טרי ליום, בנוסף לתזונה היומיומית, נמצא כי בבדיקות דם שבוצעו 45 דקות לאחר אכילת המנגו חלה אמנם עלייה ברמות הסוכר והאינסולין, אך נשמר איזון טוב יותר ברמות הסוכר בדם בהשוואה להפרה ברמות הסוכר לאחר אכילת עוגייה דיאטטית, וזאת ללא הבדלים ברמות של הורמונים המעידים על תחושת שובע ובהם לפטין וגרלין והפפטיד PYY. החוקרים מסכמים כי "מנגו עשוי להיות 'חטיף בריא' עבור אלה שמעוניינים לרדת במשקל בגוף".

מחקרים בחיות מעבדה מדגימים גם השפעה מטיבה של תמציות שהופקו מעלי מנגו העשירות ב'מנגיפרין' על הגברת הרגישות לאינסולין והורדת רמות הסוכר בדם.

ייתכן כי השפעות המנגו על איזון סוכרת קשורות גם לוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון המצויים בפרי, וחוקרים אף משערים כי ייתכן ויש למנגו השפעה ייחודית על הרכב החיידקים הטובים של המעי – המיקרוביום, אשר הוכח בשנים האחרונות בהשפעתו על התגובה למזונות ביחס לרמות הסוכר בדם. כיום יש גם דיאטות מותאמות לסוכרתיים בהתאם לבדיקה להרכב האישי של חיידקי המעי.

הורדת משקל עודף

ניתן לשלב מנגו בדיאטה בריאה להורדה במשקל, ומספר עבודות אף רומזות להשפעתו המיטיבה של המנגו על משקל הגוף.

במחקר מקנדה, שפורסם בדצמבר 2021 בכתב העת Nutrients, נמצא על בסיס נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב (NHANES) לשנים 2018-2001 כי צריכת מנגו קבועה אצל גברים בוגרים מלווה בשיפור במדד ההשמנה BMI ובהיקף המותניים שמהווה מדד להערכת השומן הביטני. גברים שמקפידים לאכול מנגו בקביעות, בהשוואה לאחרים, תועדו עם מדד השמנה (26.9 יחידות) נמוך ב-7% בהשוואה לאחרים (29 יחידות) ועם היקף מותניים (97.9 ס"מ) נמוך ב-1.7% מאחרים (99.5 ס"מ).

מספר מחקרים בחיות מעבדה מדגימים כיצד צריכת 'מנגיפרין' שמקורו במרכיבי עץ המנגו מסייעת למנוע צבירת שומנים עודפים בגוף.

במחקר שנערך בברזיל על חולדות עם השמנה, שממצאיו פורסמו ביולי 2017 בכתב העת Biomedicine & Pharmacotherapy, הודגם כיצד תמצית תה שהופק מעלי מנגו תורמת להפחתת שומן ביטני.

יש לציין כי במנגו גם קיים חשש לצריכה עודפת על רקע תכולה גבוהה של קלוריות בפרי אחד. "לאנשים עם משקל עודף מומלץ להישמר מהנטייה לאכול הרבה מנגו קר בקיץ כתחליף לשתייה של מים", מציינת אורבך.

שניים למנגו: חשוב לחלק מנגו למספר סועדים ולהימנע מצריכת קלוריות עודפת (צילום:Shutterstock )

מאבק בסרטן

פרי המנגו הדגים במחקרים בעיקר בחיות ובמעבדה את פעילותו כנגד תאים סרטניים ותרומתו במניעה ועיכוב התפתחות של גידולים סרטניים שונים. פעילות זו מיוחסת בין השאר לנוגד החמצון הייחודי 'מנגיפרין' המצוי בו בכמויות גבוהות.

סקירה של חוקרים מפקיסטן, שפורסמה במאי 2017 בכתב העת Lipids in Health and Disease, מציגה ראיות ליעילותו של המנגו כנגד סרטן הריאות, המעי הגס, השד, וגידולים ממאירים במערכת העצבים, וזאת תוך דיכוי גורמים מעוררי דלקת והפעלה של קולטנים ספציפיים נוגדי דלקתיות.

כך, במחקר מהודו שפורסם בחורף 2014 בכתב העת Journal of Cancer Research and Therapeutics נמצא כי מתן 'מנגיפרין' לעכברים עם גידולים סרטניים בריאות הוביל לכיווץ הגידולים והשפיע לטובה על מדדי תפקודי הכבד. במחקר מסין שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Asian Pacific Journal of Cancer Prevention נמצא כי 'מנגיפרין' עורר השמדה עצמית (אפופטוזיס) של תאי סרטן אנושיים מסוג קרצינומה של לוע האף בתנאי מעבדה.

מחקר נוסף מירדן, שפורסם בינואר 2024 בכתב העת Scientific Reports, זיהה מנגנון דומה של השמדה עצמית של תאי סרטן המעי הגס בחולדות שהוזנו ב'מנגיפרין'.

חוקרים אמריקאים הדגימו עוד בשנת 2010 מנגנון נוגד סרטן בתמצית נוגדי חמצון פוליפנולים שהופקה מפרי המנגו על תאי מעבדה של סרטן השד, ללא השפעה על תאי שד בריאים.

בהיבט כללי, מנגו הוא אחד הפירות שניתן לשלב בתזונה עשירה בפירות וירקות שהוכחה במחקרים כמפחיתה מהסיכון לסרטן.

מניעת זיהומים ודלקתיות

נוגדי החמצון בפרי המנגו נושאים גם תכונות נוגדות זיהומים.

חוקרים ממלזיה דיווחו בספטמבר 2010 בכתב העת Asian Pacific Journal of Tropical Medicine כי מצאו השפעה מיטיבה של נוגדי חמצון שהופקו מזרעי מנגו כנגד זיהומים בחיידקים נפוצים, בהם החיידק 'אי קולי' שעלול לגרום לשלשולים והחיידק MRSA שנפוץ בבתי חולים ועמיד לטיפולים מקובלים באנטיביוטיקה.

במחקר האמריקאי מאוניברסיטת סן דייגו שפורסם בפברואר 2022, נמצא כי אכילה קבועה של מנגו מדי יום למשך 12 שבועות אצל אנשים עם עודף משקל מובילה לשיפור במדדי דלקתיות בדם, ובין השאר ירידה של כ-40% ברמות החלבון הדלקתי CRP בדם.

יש לציין כי לאחר התפרצות מגפת הקורונה באביב 2020 נפוצו שמועות כי מנגו ומיץ מנגו עשויים להיאבק בנגיף מחולל המגפה המסומן באותיות SARS-CoV-2, אך בארגון הבריאות העולמי (WHO) התריעו כי אין ראיות להשפעה שכזו, אם כי מומלץ כמובן לצרוך פירות וירקות בכמות גבוהה כחלק מתזונה בריאה ומאוזנת. עם זאת, חוקרים מהודו דיווחו נובמבר 2021 כי שרף שהופק מעץ המנגו וכן שרף מעץ הקשיו שנמנה על אותה משפחת עצים (אלתיים) סייעו בעת ההתפרצות השנייה של קורונה לטיפול טבעי באזורים שונים בהודו נגד תסמיני המחלה, ובהם שיעול, הצטננות וזיהומים בגרון.

טיפול באולקוס וסיבוכים במערכת העיכול

מספר מחקרים חדשים בחיות מעבדה מדגימים את יתרונותיהם של מרכיבים במנגו כנגד סיבוכים דלקתיים בדרכי העיכול.

באפריל 2024 דיווחו חוקרים מהודו בכתב העת ACS Pharmacology and Translational Science כי תמצית 'מנגיפרין' שהופקה ממנגו הדגימה תכונות נוגדות פעילות דלקתית מוגברת בעכברים שגודלו במודל של מחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית.

במחקר ממצרים שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת Frontiers in Pharmacology נמצא כי תמצית שהופקה מזרעי מנגו המכילה מרכיב בשם 'גלוקוז פנטגלויילי' (PGG) תורמת בחולדות להאצת ריפוי של דלקות בקיבה.

במחקר מהודו שפורסם בשנת 2015 בכתב העת International Journal of Current Microbiology and Applied Science הדגים בחולדות את ההשפעה המיטיבה של 'מנגיפרין' שמוצה מפרי המנגו על כיב קיבה – אולקוס.

חוקרים מברזיל דיווחו במארס 2009 בכתב העת Molecules כי תמצית עלי מנגו שניתנה למכרסמים היא בעלת תכונות למניעת נגעים בקיבה.

טיפול במחלות כליה

מספר מחקרים בחיות מעבדה מדגימים השפעות מיטיבות של מנגו, ובעיקר של נוגד החמצון 'מניגפרין' – כנגד מחלות כליה.

בסקירה בנושא שפורסמה בפברואר 2022 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health מוצגות ראיות על יעילותו של 'מנגיפרין' כנגד מחלות דלקתיות בכליה ופיברוזיס כלייתי. מחקרים בעכברים מזהים כי 'מנגיפרין' מסייע לדיכוי תהליכי עקה חמצונית בכליות ובולם תהליכים דלקתיים.

מניעת נזקים במערכת העצבים ומחלות נוירולוגיות

מחקרים בחיות ובתאי מעבדה מדגימים תכונות מיטיבות של מרכיבי עץ המנגו כנגד מחלות נוירולוגיות.

כך, חוקרים מערב הסעודית ומצרים דיווחו באוגוסט 2018 בכתב העת Metabolic Brain Disease כי מצאו בתמציות שהופקו מעלי עץ המנגו העשירות בנוגד החמצון 'מנגיפרין' תכונות הנוגדות בחולדות נזקים למוח שנגרמים עקב חשיפה מסוכנת למתכת הקדמיום – מתכת שמסוגלת לחצות את מחסום הדם מוח וחשיפה אליה נקשרה לפגיעה מוחית ותחלואה נוירולוגית.

מחקר נוסף בחולדות מסין, שפורסם באוקטובר 2018 בכתב העת Medical Science Monitor מצא תועלת ל'מנגיפרין' בצמצום נזק חמצוני למוח שנגרם עקב פגיעת טראומה מוחית.

ביולי 2017 תארו חוקרים מספרד בכתב העת Brain Pathology כי תמצית עלי מנגו סייעה למנוע פגיעה קוגניטיבית מוחית שמאפיינת דמנציה במודל של עכברי מעבדה שגודלו עם סוכרת סוג 2. יש מחקרים נוספים בחיות שמצביעים על שיפור קוגניטיבי בחיות מעבדה שניזונו בתמצית שמכילה 'מנגיפרין'. בפברואר 2022 דיווחו חוקרים מהודו בכתב העת Scientific Reports כי זיהו בעכברי מעבדה השפעה מיטיבה של תמצית מיץ מנגו (Mulmina Mango) כנגד פגיעה קוגניטיבית שנגרמת כתוצאה מחשיפה לטיפולי כימותרפיה.

יש לציין כי נדרשים מחקרים גם בבני אדם כדי לבסס את ההשפעות המיטיבות של מנגו על תאי המוח.

שיפור בריאות העיניים

מאחר ומנגו מכיל נוגדי חמצון רבים מקבוצת קרוטנואידים, שמקנים לו את צבעו הכתום, הוא הדגים במחקרים תועלת בשיפור בריאות העיניים.

ביולי 2016 דיווחו חוקרים מהודו בכתב העת Journal of Food Biochemistry כי תוסף תזונה שהופק ממנגו הצליח לשפר נזקי קטרקט אצל עכברי מעבדה שגודלו במודל של סוכרת. 

מנגו מכיל גם נוגדי חמצון קרוטנואידים מסוג 'לוטאין' ו'זאקסנטין' שמצויים בתוסף תזונה המשמש לעיכוב הידרדרות הראייה עבור המאובחנים עם ניוון מקולרי גילי, ויש הממליצים עליו כפרי מועדף עבור המתמודדים עם המחלה, אם כי רמתם של שני נוגדי חמצון אלה במנגו אינה נחשבת מהגבוהות ביותר. לצד זאת, מנגו מכיל נוגד חמצון קרוטנואידי נוסף בשם 'קריפטוקסנטין' (Cryptoxanthin), המצוי גם בבזיליקום ובאבוקדו, אשר הוכח בעבודות כמפחית את הסיכון לנזקים לרשתית, בין השאר בניוון מקולרי ובסיבוך של סוכרת מסוג רטינופתיה סוכרתית.

שיפור בריאות העור והשיער

מחקרים בחיות מעבדה מזהים יתרונות בריאותיים במרכיבי עץ המנגו לשיפור מבנה העור והשיער.

כך, למשל, מחקר בעכברים שבוצע בדרום קוריאה ופורסם באפריל 2013 הדגים השפעה מגנה של תמצית מנגו עשירה ב'מנגיפרין' בהגנה על העור מפני נזקי קרינת UVB מהשמש, בעלייה בייצור חלבון הקולגן ובמניעת קמטים בעור.

מחקר מדרום קוריאה שפורסם ביוני 2022 בכתב העת Animal Cells and Systems דיווח כי תמצית שהופקה מעלי מנגו שניתנה לעכברים עודדה צמיחה של תאי שיער. החוקרים מציינים כי ייתכן וניתן להשתמש בתמציות עלי מנגו לצורך פיתוח תרופות נגד אובדן שערות.

קולפן מנגו אוטומטי. הקרוטנואידים בפרי מועילים לשיפור בריאות העיניים (צילום: Shutterstock)

סיכונים במנגו

מנגו הוא פרי בריא, אך עשוי להיות מלווה במספר סיבוכים רפואיים שכדאי להכיר.

אלרגיה למנגו

פרי המנגו הטרופי נחשב לאחד המחוללים האפשריים של אלרגיות למזון, ואף עשוי להוביל לתגובות אלרגיות מסכנות חיים שמתבטאות בשוק אנפילקטי – אם כי היקף התופעה באוכלוסייה מצומצם יחסית.

באוקטובר 2017 דווח בכתב העת JEAVD של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין על מקרה קשה של בת 27 מיפן שפיתחה דלקת עורית (דרמטיטיס) שהתפשטה מהשפתיים לפנים והתפרצה בתגובה לאכילת מנגו.

בפברואר 2021 פורסם בכתב העת Contact Dermatitis תיאור מקרה דומה מקנדה של ילד בן 9 שפיתח תגובה דלקתית עורית בפנים לאחר אכילת מנגו.

לפי מחקרים, כ-4.3% מהאוכלוסייה מפתחים אלרגיות לפירות שונים. עבודות מצאו כי שיעור המתמודדים עם אלרגיה למנגו מבין כלל האנשים עם אלרגיות למזונות עומד על 0.3% בשוויץ, 6% בצרפת ו-16% בתאילנד.

סיבוכים במערכת העיכול

אכילת כמות גדולה של מנגו עשויה להיות מלווה בתסמינים במערכת העיכול, לרוב על רקע רגישות לחד הסוכר הפרוקטוז. רגישות זו עשויה להתבטא בכאבי בטן, נפיחות, גזים ושלשולים.

עם זאת, מחקרים עד כה רומזים כי ההשפעות המיטיבות של המנגו על הרכב חיידקי המעי (המיקרוביום) עשויות להועיל במניעת סיבוכים במערכת העיכול, למשל אלה המאפיינים את תסמונת המעי הרגיז.

מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: יולי 2024