מכשיר סיפאפ (CPAP, קיצור של Continuous Positive Airway Pressure) הוא מכשיר נשימה לא חודרני שמחדיר לריאות אוויר בלחץ חיובי מתמשך במטרה להשאיר את נתיבי האוויר פתוחים, והוא נועד לטיפול במחלות שפוגעות בנשימה בלילה ובעיקר במקרים של דום נשימה בשינה.

מכשירי סיפאפ מורכבים מגוף המכשיר, צינורית ומסכה על הפנים או האף/ או פקקים המוכנסים לאף. המכשיר מספק מידע לאנשים עם הפרעות שינה כדי לוודא האם שהוא אכן מצליח להפחית או להעלים לחלוטין הפסקות נשימה בשינה שמאפיינות דום נשימה בשינה.

לדברי סילביה מדן, המנהלת הטכנית של מעבדת השינה בבית חולים בילינסון מקבוצת הכללית, "המכשיר הוא כמו משקפיים לבעיות ראייה. הוא אינו מרפא את הבעיה בסתימת דרכי האוויר במקרים של דום נשימה בשינה, ולעתם נדרש להשתמש בו לתקופות ממושכות, כל עוד נמשכת חסימת דרכי האוויר בשינה".

למי מיועד מכשיר סיפאפ (CPAP)?

מכשיר סיפאפ משמש לטיפול ביתי עבור אנשים שסובלים ממחלות שונות הפוגעות בתפקודי הנשימה בשינה, ובעיקר במצבים הרפואיים הבאים:

דום נשימה בשינה: סיפאפ הוא המכשיר בשימוש רווח ביותר כטיפול לאנשים עם דום נשימה בשינה – תסמונת המאופיינת בנחירות בלילה, ומתבטאת בריבוי הפסקות נשימה קצרות בלילה הנמשכות עשר שניות או יותר ועלולה להוביל לעייפות מוגברת וסיבוכים בתפקוד היומיומי. לדברי מדן, "סיפאפ לא עוזר לכל מטופל עם בעיית נחירות, ונדרשת בדיקה במעבדת שינה כדי לאבחן דום נשימה בשינה – כשלב מקדים לפני התאמת המכשיר".

הנשמת פגים שנולדים עם ריאות לא מפותחות.

היפוקסיה – חוסר חמצן בתאים עקב ירידה באספקת החמצן לגוף דרך האוויר.

תמיכה נשימתית בילדים הסובלים מזיהומים בדרכי הנשימה, כגון דלקת ריאות וברונכיטיס.

טרכאומלציה – קנה נשימה רך מדי שעלול לקרוס במאמץ/ נשימה מאומצת ולהביא לחסימת קנה בדרגות חומרה משתנות.

האם מכשיר סיפאפ כלול בסל הבריאות?

מכשירי סיפאפ כלולים בסל הבריאות הממלכתי לטיפול בדום נשימה בשינה עם השתתפות עצמית בגובה של 70% מעלות המכשיר, אחת לשלוש שנים. הזכאות כוללת אספקה של מסכת פנים חדשה אחת לשנה. בהתאם לזכאות שבסל הבריאות טווח מחירי המכשירים בין 1,200 ל-1,900 ש"ח, כולל החזר על חלפים, אביזרים מתכלים ואחריות (תיקונים).

הביטוחים המשלימים של קופות החולים מאפשרים רכישת סיפאפ במחירים זולים יותר, בהתאם להסכמים של קופות החולים עם ספקים שונים של המכשיר:

בביטוחים המשלימים של קופת חולים כללית – כללית מושלם זהב ופלטינום – ניתן החזר של 75% מעלות המכשיר מעבר לזכאות בסל הבריאות הממלכתי, ועד לסכום של 1,948 ש"ח למכשיר, נכון לאפריל 2019, אחת לחמש שנים, וזאת תוך שנה ממועד ההצטרפות לביטוחים אלה.

בביטוחים המשלימים של קופת חולים מכבי – מגן זהב ומכבי שלי – יש זכאות לרכישת המכשיר בהשתתפות עצמית של 345 עד 555 ש"ח למכשיר (בהתאם לסוג המכשיר), נכון לאפריל 2019, אחת לשלוש שנים.

בביטוחים המשלימים של קופת חולים מאוחדת – מאוחדת עדיף ומאוחדת שיא – ניתן החזר של 50% מעלות המכשיר עד לתקרה של 2,076 ש"ח, נכון לאפריל 2019, במקרים של דום נשימה בשינה.

בביטוחים המשלימים של קופת חולים לאומית – ביטוח "לאומית כסף" מאפשר זכאות למכשיר בהשתתפות עצמית של 1,421 ש"ח, וביטוח "לאומית זהב" מאפשר את רכישת המכשיר בהשתתפות עצמית של 926 ש"ח, נכון לאפריל 2019.

איך פועל מכשיר סיפאפ?

הרקמות הרכות במערכת הנשימה – בית הבליעה, החיך הרך, הענבל והשקדים – לרוב נוטות להתקרב אחת לשנייה כשאנו נרדמים, מאחר והן מוחזקות במשך היום על ידי שרירי הצוואר, ובעת השינה שרירים אלה רפויים. אצל חלק מהאנשים, כתוצאה ממבנה גוף שלרוב עובר בתורשה מההורים, הרקמות מתקרבות מאוד בשינה ונוצר מעבר צר המוביל לקולות של נחירה בלילה.

לעתים הרקמות הרכות נסגרות אחת על השנייה בעת השינה, ונוצרת הפסקת נשימה. כשהגוף אינו מקבל חמצן, הוא נכנס למצב של 'לחץ' (סטרס) ומגיב בהוצאתו של האדם ממצב השינה בו הוא שרוי – כדי שישוב לנשום, כשלעתים יקיצות אלה יכולות להתרחש מספר רב של פעמים בלילה, לעתים אפילו עשרות פעמים בשעה, וברוב המקרים מבלי שהאדם כלל מודע לכך שהקיץ משנתו כדי לחדש את הנשימה.

לדברי מדן, "חשוב להבהיר כי לא ניתן למות מחנק בלילה, והגוף יודע לגרום ליקיצה כדי לחדש את הנשימות. עם זאת, הפסקות נשימה מרובות בלילה עלולות לגרום לנזקים רפואיים". בין היתר, הפסקות נשימה מרובות בלילה מובילות להפרשה מוגברת של הורמון הקורטיזול, על רקע מצב הסטרס שאליו נכנס הגוף – וכשרמות הקורטיזול עולות נפגעת תחושת השובע. מסיבה זו, רבים מהאנשים עם דום נשימה בשינה מתקשים לפתח תחושת שובע וסובלים מעודף משקל.

מכשיר הסיפאפ מחדיר מעין 'קיר' של אוויר בין הפה לחלל הלשון, בלחץ אוויר קבוע, באופן שמונע את סגירת הלוע, ומותיר את הרקמות הרכות פתוחות במשך השינה, וכך מונע את הפסקות הנשימה בשינה. כלומר, מכשיר הסיפאפ אינו פותח חסימה בדרכי הנשימה, אלא למעשה מונע התקרבות בין הרקמות הרכות וכך מונע מראש את החסימה.

כיום השימוש הרווח ביותר הוא במכשירי סיפאפ אוטומטיים, שיש לבצע בהם התאמה של לחץ האוויר בטרם השימוש. מכשירים אלה מופעלים באמצעות אלגוריתם שמזהה מראש את הפסקת הנשימה המתקרבת, ומגביר את לחץ האוויר כדי שלא לאפשר לרקמות הרכות להתקרב אחת לשנייה.

במקרים בהם מטופל אינו מסתדר עם המכשיר האוטומטי – יסופק לו מכשיר סיפאפ ידני שמספק אוויר בלחץ קבוע, לא רק במצבים שבהם יש התראה על התקרבות של הרקמות הרכות.

מה ההבדל בין מכשיר סיפאפ לביפאפ?

קיימים מספר מכשירים שנועדו לפתיחת נתיבי האוויר, הפועלים באמצעות הפעלת לחץ על איזור פתחי הנשימה. מכשיר הביפאפ למעשה דוחף שתי רמות של לחץ חיובי: רמה גבוהה של לחץ בזמן השאיפה ורמה נמוכה יותר בזמן הנשיפה, וזאת בהבדל ממכשיר סיפאפ (CPAP) שמזרים אוויר בלחץ חיובי קבוע ולא בלחץ משתנה. אנשים עם דום נשימה בשינה שמתקשים להתמודד עם נשיפה כנגד לחץ אוויר קבוע עשויים להגיב טוב יותר לטיפול במכשירי ביפאפ בהשוואה לסיפאפ.

מעבר לכך, מאחר ומכשירי ביפאפ כוללים גם פונקציה של הנשמה מלאכותית, הם מיועדים בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות המתבטאות באי ספיקה נשימתית.

מתי משתמשים במכשיר סיפאפ?

השימוש במכשיר סיפאפ דורש שימוש עקבי ומתמשך בעת שינה – גם בשנת לילה וגם בשנת צהריים, גם בבית וגם בטיולים מחוץ לבית.

לרוב דרושה תקופת הסתגלות של מספר שבועות לשינה עם המכשיר. מטופלים רבים מדווחים כי השימוש במכשיר תורם לאיכות חייהם ומספרים כי הם ערניים ומרוכזים יותר במשך היום.

איך מכשיר הסיפאפ צפוי להועיל?

רוב האנשים עם דום נשימה בשינה חשים בשיפור מיד לאחר תחילת הטיפול במכשיר סיפאפ, לרבות שיפור באיכות השינה, ירידה/ העלמות של נחירות וירידה בישנוניות במשך היום.

מכשיר סיפאפ גם מועיל לאנשים עם דום נשימה בשינה למניעת סיבוכים הנלווים לתסמונת, לרבות שליטה/ מניעה של לחץ דם גבוה, שיפור היכולות הקוגניטיביות והזיכרון וצמצום הסיכון להתקפי לב ולשבץ מוחי. 

כיצד מתאימים את המכשיר לשימוש?

בטרם השימוש במכשיר, יש חשיבות רבה להתאמת לחץ האוויר והמדדים האחרים במכשיר הסיפאפ ולהתאמת גודל המסכה למבנה הפנים של המטופל באופן אישי על מנת להשיג תוצאה נוחה, איכותית ומוצלחת. התאמת מכשיר סיפאפ נעשית על ידי רופא/ת ריאות, אח/ות ו/או פיזיותרפיסט נשימתי. 

קיים מגוון רב של מכשירים וסוגים רבים של מסיכות. מכשיר סיפאפ כולל: 

• מסיכת פנים, מסיכת אף או פקקים לאף. מומלץ לנסות את המסכה ולבדוק את נוחותה למשתמש. יש להשתמש במסכה התואמת את גודל הפנים. שימוש במסכה שאינה מתאימה היא אחת הסיבות לכישלון הטיפול. במקרים בהם למטופל יש חסימה במחיצות האף, והוא נושם דרך הפה אך אינו מעוניין לעבור ניתוח – תותאם לו מסיכת אף-פה שהיא גדולה יותר ומכסה את האף והפה גם יחד.

• גוף המכשיר שמזרים אוויר לתוך צינורית המחוברת למסכה/ לפקקים.

• הצינורית שמחברת בין גוף המכשיר למסכה/ לפקקים.

• ישנם מכשירי סיפאפ שכוללים גם רכיבים נוספים כגון מחולל אדים חמים.

בשימוש ראשון במכשיר סיפאפ המטופל עשוי לחוש חוסר נוחות מחבישת המסכה ומזרם האוויר בלחץ חיובי שהמכשיר מחדיר לריאות. לעתים יש צורך בהתאמה של הלחצים במכשיר.

חשוב שלא לאכול ולשתות בזמן החיבור למכשיר סיפאפ, שכן חלקי מזון/שתייה עלולים להישאף בטעות לריאות במקרים אלה.

בהבדל ממכשירי הסיפאפ הישנים שהיו רועשים מאוד, הרעש ממכשירי סיפאפ המסופקים כיום לרוב נעים ורך, ובמידה והרעש מטריד את המשתמש, מומלץ לנסות להשתמש באטמי אוזניים. במידה והמכשיר רועש מאוד – ככל הנראה הדבר מעיד על בעיה באחד או יתר מרכיבי המכשיר, וחשוב לפנות לספק המכשיר ולוודא את תקינותו.

ברוב מעבדות השינה מסופק מכשיר הסיפאפ לתקופת ניסיון של 2-1 שבועות ולעתים אף מעל לכך – כדי לבחון את ההיענות למכשיר.

מה התחזוקה הנדרשת במכשיר?

למשתמשים במכשיר סיפאפ חשוב לזכור לנקות את המסכה ואת הצינורית המחברת אותה לגוף המכשיר מדי יום ולהחליפם אחת לפרק זמן קבוע, בהתאם להנחיות שמצורפות למכשיר, וזאת במטרה לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפול. המסכה לרוב מוחלפת אחת לשנה. 

את רצועות המסכה מומלץ לכבס אחת לשבוע.

מכשירי סיפאפ שמסופקים דרך סל הבריאות הממלכתי והביטוחים המשלימים של קופות החולים כוללים ברובם אחריות ל-5-3 שנים, ובמקרה של תקלה ניתן לפנות לספקי המכשיר.

בביטוחים המשלימים של קופות החולים השונות מוצעים החזרים על החלפות של רכיבי המכשיר ורכישת ציוד מתכלה, ולמשתמשים במכשיר מומלץ לברר על כך פרטים דרך קופת החולים.

מהם הסיבוכים והבעיות במכשיר סיפאפ?

מכשירי סיפאפ ברובם בטוחים לשימוש, ובין תופעות הלוואי העיקריות שמיוחסות להם נמנים: מסיכה דולפת, קשיי הרדמות, גודש האף, נזלת, יובש בפה ודימום באף. נפיחות בבטן כתוצאה מהשימוש במכשיר דורשת פנייה מיידית לרופא המטפל. הסיכון לרוב הסיבוכים עולה עם העלייה בגיל, עלייה במשך הזמן שבו המטופל מחובר לסיפאפ ומצבים רפואיים ומחלות נלוות.

אחת הבעיות בשימוש במכשיר סיפאפ הוא חוסר היענות לטיפול, למרות הפחתה במספר הפסקות הנשימה בלילה. לפי עבודות, מוערך כי חוסר ההיענות מקיף שיעורים גבוהים מהמשתמשים במכשיר, וזאת בין היתר עקב שיפור שאינו מורגש במאפייני התסמונת וסיבוכים שונים. מטופלים שמחוברים למכשיר סיפאפ יותר מארבע שעות במהלך השינה מוגדרים עם 'היענות טובה', אולם שיעורם נמוך ונע במחקרים שונים בכ-50% עד 80% בלבד. לפי מאמר של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הארווארד, שפורסם באוגוסט 2016 בכתב העת Chest, עד מחצית מהמשתמשים בסיפאפ עושים זאת לפחות מארבע שעות בלילה, וככל שההיענות למכשיר גבוהה יותר והשימוש בו נמשך ליותר שעות בכל לילה – כך השיפור באיכות חיי המטופל גדול יותר.

לדברי מדן, "כמו במשקפיים, חשוב בהתאמת מכשיר הסיפאפ לוודא את טווח הלחצים המתאים למטופל. יש מצבים שבהם הותאם למטופל לחץ אוויר גבוה מדי, או כשיש בריחת אוויר מהמכשיר, המכשיר האוטומטי יזהה הפסקת נשימה מתקרבת ויעלה את הלחץ לרמות גבוהות מדי שגורמות לגזים בבטן. לעתים לחץ אוויר גבוה מדי מוביל לפתיחת הפה בלילה, וכך חודר אוויר מהאף ומהפה במקביל, ונוצרות מערבולות אוויר בגוף שגורמות לתחושת מחנק. לפעמים במצבים האלה יש הערכה מוטעית שהמטופל לא קיבל אוויר בלחץ מספיק גבוה, ומעלים לו את לחץ האוויר במכשיר, או שכתוצאה מפתיחת הפה בלילה מותאמת לו מסכת אף-פה גדולה יותר, אך הוא ממשיך לפתח תסמינים, ואז מוצע לו להכניס לחדר מכשיר אדים – זאת כשמראש היה צורך בהורדה של לחץ האוויר. לכן, בהתאמת לחץ האוויר במכשיר מול ספק המכשיר, חשוב להיוועץ גם בגורם רפואי שבוחן את נתוני התאמת הלחצים ומלווה את תהליך ההתאמה". 

* סייעה בהכנת הכתבה סילביה מדן, המנהלת הטכנית של מעבדת השינה בבית חולים בילינסון מקבוצת הכללית

עדכון אחרון: אפריל 2019