מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר: בשר מגדיל משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם

מחקר: בשר מגדיל משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם

חוקרים מצאו כי אצל מבוגרים מעל גיל 65 שאוכלים בשר אדום טרי או בשר מעובד, כל מנת בשר נוספת ליום מעלה בעשרות אחוזים את הסיכון הקרדיו וסקולארי. הסיבה שנמצאה לקשר הייתה מפתיעה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות גוברות הקריאות להפחתה בצריכת הבשר האדום והבשר המעובד לאחר שנמצא קשור לעלייה בסיכון לסרטן, וזאת לצד קריאות של פעילים למען כדור הארץ על הנזקים הסביבתיים שנגרמים מצריכה גבוהה של בשר על רקע גידול האוכלוסייה ומשבר האקלים וההתחממות הגלובלית.

 

עם העלייה בשיעור האנשים שמקפידים על אורח חיים צמחוני וטבעוני, עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי באוכלוסייה המבוגרת הנזק לכלי הדם שנגרם מאכילת בשר אדום ובשר מעובד חמור במיוחד: כל 1.1 מנות נוספות של בשר ליום מעלה ב-22% את הסיכון למחלות הקשורות בהצטברות שומנים בכלי הדם וטרשת עורקים.

 

צוות החוקרים מאוניברסיטת טאפטס ביקש לבחון את השפעתם של מזונות מן החי על מחלות לב וכלי דם הקשורות בטרשת עורקים, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי באוכלוסייה המבוגרת, בעקבות ממצאי מחקרים בתחום שמרמזים על תמונת מצב מורכבת.

 

המחקר בוצע בקרב 3,931 אמריקאים בגילי 65 ומעלה שמתגוררים בקהילה, מרביתם (63.5%) נשים. הנבדקים נתבקשו למלא שאלונים מפורטים לגבי צריכת מזונות ועברו בדיקות דם תקופתיות לאיתור מטבוליטים ספציפיים בנוזל הדם שמאפשרים להעריך את הרכב המיקרוביום – כלומר "החיידקים הטובים" שמאכלסים את מערכת העיכול. בין השאר נבדקו רמות של מטבוליט בשם TMAO (trimethylamine N-oxide), אשר מופרש באמצעות חיידקי המעי בתהליך ביולוגי מורכב בעקבות צריכת בשר אדום, ביצים ומוצרי חלב. מאחר והנבדקים היו מבוגרים, רבים מהם היו מאובחנים גם כחולים כרוניים, לרבות עם יתר לחץ דם (38.8%) וסוכרת (17.2%) וטופלו בתרופות להורדת שומנים בדם (5.4%) ובתרופות לסוכרת או אינסולין (4.8%).

 

בכל מנת בשר – הסיכון מזנק

 

בין הנבדקים שנטו יותר לאכול בשר אדום היו בעיקר גברים, מעשני סיגריות בהווה, נבדקים עם רמת השכלה נמוכה, נבדקים שאינם פעילים גופנית ונבדקים שמאובחנים עם סוכרת וצורכים מעט פירות וירקות וסיבים תזונתיים. לעומתם, צריכת דגים גבוהה במחקר אפיינה יותר נשים, אנשים שמעולם לא עישנו סיגריות או מעשנים בעבר, אנשים משכילים יותר וכאלו שנוטים לצרוך יותר ירקות, פירות וסיבים תזונתיים.

 

במעקב שנמשך בממוצע 12.5 שנים תועדו בקרב 3,843 מהנבדקים שדיווחו על צריכת מזונות מן החי 1,634 מקרים של מחלות לב וכלי דם הקשורות בהצטברות שומנים בכלי הדם וטרשת עורקים. לאחר תקנון משתנים סוציואקונומיים, ומשתנים הקשורים למצב רפואי וטיפול תרופתי וגורמים תזונתיים שונים, חולקו הנבדקים לחמישונים בהתאם לצריכת בשר אדום לא מעובד ובשר מעובד, ונמצא כי בכל חמישון גבוהה יותר בצריכת הבשר היו הנבדקים בסיכון גבוה ב-22% לתחלואה קרדיו וסקולארית. כל חמישון נוסף של צריכה התבטא בתוספת ממוצעת של 1.1 מנות בשר ליום.

 

בראיון לתקשורת האמריקאית עם פרסום הממצאים ציין החוקר הראשי ד"ר מנג וואנג כי לפי המחקר "אכילת בשר בשלוש ארוחות ביום, כלומר במינון של כ-3.3 מנות בשר ליום – צפויה להעלות ב-82% את הסיכון למחלות לב וכלי דם שנגרמות מטרשת עורקים".

 

בבחינת גורמי סיכון שמחזקים את הקשר בין אכילת בשר למחלות לב וכלי דם, במחקר התברר כי מטופלים שנוטים ביותר לפתח מחלות אלה בעקבות אכילת בשר בכמות גבוהה הם בעיקר אלו שמאובחנים עם רמות גבוהות של סוכר בדם, מטופלים באינסולין ואלו עם רמות גבוהות של החלבון CRP בדם שמעידות על פעילות דלקתית מוגברת בגוף. לחוקרים התגלה במפתיע, כי רמות לחץ הדם וסך הכולסטרול בדם – שקשורות לסיכון הכולל לטרשת עורקים, לא השפיעו על הסיכון הקרדיו וסקולארי העודף הספציפי כתוצאה מאכילת בשר.

 

המחקר נתמך במענקים של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH); המכון הלאומי האמריקאי ללב, ריאות ודם (NHLBI); המכון הלאומי האמריקאי לשבץ ומחלות נוירולוגיות (NINDS); והמכון הלאומי האמריקאי להזדקנות (NIA). ממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2022 של כתב העת Arteriosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology.

 

קשר המיקרוביום

 

המחקר מאיר לראשונה על הקשר בין שינויים בהרכב מיקרוביום המעי לבין עלייה בסיכון לטרשת עורקים לאחר אכילת בשר אדום או בשר מעובד בגיל המבוגר.

 

החוקרים מציינים כי בהתאם לרמת המטבוליטים שאותרו בבדיקות דם של הנבדקים, ניתן לקבוע כי הקשר בין צריכת בשר אדום ובשר מעובד לבין טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם מתווך על ידי שינויים בהרכב המיקרוביום במערכת העיכול ושינויים במאזן החיידקים במעי. חשוב להדגיש כי השפעת חיידקי המעי שזוהתה במחקר הייתה גבוהה מזו של לחץ דם ורמות הכולסטרול בדם, שלמעשה לא נמצא קשר בינם לבין אירועים קרדיו וסקולאריים של טרשת עורקים בעקבות אכילת בשר.

 

למעשה, ממצאים אלה עומדים בקנה אחד עם עבודות חדשות מהשנים האחרונות שמצביעות על כך ששומן רווי כשלעצמו (המצוי בכמויות גבוהות גם בבשר אדום) לא מעלה בהכרח את הסיכון למחלות לב וכלי דם, אלא שתלוי מה מקורותיו התזונתיים. כך, למשל, באוגוסט 2012 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, כי בבחינת הקשר בין צריכת שומנים רוויים וטרשת עורקים בקרב מבוגרים בגילי 84-45, נמצא כי לאחר נטרול משתנים מתערבים, כי כל צריכה של 5 גרם שומנים רוויים מבשר אדום נוספים ליום מעלה ב-26% את הסיכון למחלות לב וכלי דם, אולם צריכת שומנים רוויים באותה הכמות שמקורם במוצרי חלב דווקא מורידה ב-21% את הסיכון למחלות אלה.

 

החוקרים בעבודה הנוכחית מחדדים כי מנגנון הפעולה שזוהה כמסביר קשר זה שבין בשר אדום לטרשת עורקים קשור בתהליכי פירוק שומנים במערכת העיכול בעקבות אכילת בשר על ידי חיידקי המעי. החוקרים מציינים כי המטבוליטים שנבדקו במחקר מופרשים החוצה מהגוף דרך השתן באמצעות הכליות, וכי פגיעה בתפקוד הכליות עלולה להשפיע על עלייה ברמותיהם בדם, ובכך להיות מלווה בעלייה נוספת בסיכון הקרדיו וסקולארי.

 

צריכת עוף ודגים לא נקשרה במחקר לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם אצל מבוגרים, והחוקרים מדגישים כי על פי הממצאים, עוף עשוי להוות מקור טוב לחלבונים ממקורות תזונתיים שנדרשים בגיל המבוגר לצורך מניעת אובדן מסת שריר ושיפור התפקוד הגופני וכן לשיפור איכות החיים הכוללת. עם זאת, החוקרים מציינים כי נדרשות עבודות נוספות כדי לבחון לעומק השפעות אלה.

 

החוקרים מוסיפים כי במחקר לא זוהו השפעות כלשהן של דגים על הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית בגיל המבוגר – לא השפעות שליליות ואף לא חיוביות, וזאת למרות שמחקרים אחרים מזהים תועלת אפשרית בצריכת חומצות שומן מסוג 'אומגה 3' שמצויות בדגים להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

 

ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות בשנים האחרונות שמדגישות את הסיכונים הבריאותיים בצריכה גבוהה של בשר. בשנת 2011 פורסמו מחקרים שקשרו ביון צריכת בשר אדום לעלייה משמעותית בסיכון לשבץ מוחי ולסוכרת. באוקטובר 2015 על רקע מחקרים שקשרו בין צריכת בשר אדום לסרטן המעי הגס, ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע באופן רשמי כי בשר מעובד הוא מסרטן ודאי בבני אדם ובשר אדום הוא מסרטן אפשרי בבני אדם. במאי 2017 פורסמו ממצאי מחקר מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) שמצא כי צריכת בשר אדום מעובד ולא מעובד קשורה בסיכון מוגבר לתשע מחלות, לרבות  סרטן, מחלות לב, שבץ, מחלות כלי דם אחרות, מחלות של דרכי הנשימה, סוכרת, זיהומים, מחלות כליות ומחלות כבד.

 

ממצאי המחקר הנוכחי בדבר הקשר בין רמות גבוהות של TMAO לטרשת עורקים לאחר אכילת בשר גם משליכות על ענף תוספי התזונה, מאחר ותהליך הפרשת המטבוליט TMAO בחיידקי המיקרוביום קשור בחומצה אמינית מסוג 'ל-קרטינין' – אשר מהווה בשנים האחרונות תוסף תזונה פופולארי בחנויות התזונה ובקרב ספורטאים ומתאמנים לשיפור הכושר הגופני. החוקרים בעבודה הנוכחית מתריעים מפני שימוש לא מבוקר בתוסף זה, מאחר ויעילותו לשיפור הכושר עוד אינה מוכחת, ואילו ממצאי המחקר הנוכחי מרמזים כי תוסף זה ברמות גבוהות גם עשוי להיות מסוכן, ולהתבטא בעלייה ברמות המטבוליט TMAO בדם ועלייה בסיכון לטרשת עורקים.

 

Arteriosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology, doi: 10.1161/ATVBAHA.121.316533

אבנר2
18/08/22 11:13

עם כל הכבוד רק אם יפורסם המאמר עצמו מי מממן אותו והיכן התפרסם אולי ניקח בחשבון את מסקנות המחקר. כל שני וחמישי מתפרסם מחקר חדש ותמיד אסור, מסרטן ומעלה בעיות בלב ועוד ... בערך כמו המחקר שבגללו כל העולם המערבי השמין כי לא בדק את השפעת הפחמימות. או המחקר לכאורה שתחליפי הסוכר מסרטנים והתברר לא דובים ולא יער אני עברתי לבשר אדום ומאז ערכי הסוכר שלי בגדר הנורמה, הכולסטרול והשומנים בדם צנחו לנורמה ומתחת לה בבקשה תפסיקו להפחיד אותנו. בדקו אתהמממנים של המחקר.