הפרעות אכילה
מנהלי קהילה
מילה לרופאי השיניים
עם מעט מודעות ורגישות, רופאי השיניים יכולים לזהות בקלות נערה עם הפרעת אכילה בשל ההשלכות הרבות על בריאות הפה.
הפרעות אכילה גורמות לשלל סימפטומים גופניים ונזקים במערכות שונות בגוף. הנערות הסובלות מרבות להגיע אל רופאים מומחים שונים כאשר הן לא מדווחות על הפרעת האכילה ממנה הן סובלות.
מנגד לצערי יש בורות של הרופאים אשר נתקלים בסימפטומים של ההפרעות, ואינם יודעים לזהות כי אכן מדובר בהפרעת אכילה. כך נכון הדבר אצל רופאי המשפחה ורופאי חדרי המיון וגם אצל רופא הנשים, רופאי גסטרו, נפרולוגים ועוד.
הפרעות אכילה משפיעות גם על בריאות הפה במגוון אופנים אשר צריכים להיות ברורים לרופאי השיניים.
ההשפעה הבולטת ביותר היא של הרפלוקס החומצי. הסימפטומים שנגרמים כתוצאה מתופעה זאת כוללים נפיחות של הלחיים והלסת, רגישות בשיניים ובחניכיים, רקבון בשיניים, כתמים ושינויי צבע של השיניים וריח רע מהפה. הקאות אשר נפוצות בבולמיה גורמות לעלייה בחומציות מהבטן וגורמת לשחיקה של השיניים וגירוי החניכיים. משקאות דיאט תוססים אשר נצרכים בתדירות גבוהה ע"י הסובלות מהפרעות אכילה מכילים בעצמם חומצות אשר גורמות לנזק לציפוי השיניים ולחניכיים. ברגע שחומר השן נשחק ונחשף והחניכיים מגורות, יש שכיחות גבוהה של זיהומים בקטריאליים ומחלות פה אחרות.
התגובתיות החומצית אצל אנשים אשר סובלים מהפרעות אכילה גורמת לריח רע וצורב שמסטיקים, סוכריות מנטה ושטיפות פה לא מצליחים להסתיר. לצד נפיחות של הלחיים והלסתות, רופאי השיניים יכולים בקלות גם להבחין בצלקות על גב כף היד ופרקי האצבעות אשר נגרמות כתוצאה מהקאות מרובות שהן חלק מבולימיה. רופאי השיניים הם לפעמים הראשונים להבחין בסימני אזהרה אלה והם יכולים לנסות ליזום התערבות בשלב מוקדם יחסית, לפני שהנזק הפיזי והנפשי יהיה בלתי הפיך.
לא קל לגרום לנערה להודות בהפרעת האכילה שלה אם היא אינה בשלה לכך. עם זאת, ניתן לנסות לעורר שיחה בעדינות וברגישות, ולהפנות לגורם המתאים.
תרגמה וערכה: מיכל אפק
רחי
והיא אמרה לי שמצב השיניים, טפו טפו טפו, סבבה לחלוטין...
מניסיוני כבולימית, חומצות הקיבה הם הדבר האחרון שיוצא בהקאה.. לכן אני תמיד מקפידה לא להקיא לגמרי על הסוף ... ממש פיתחתי מיומנות לזהות את הגבול... כך שבעצם מגינה על השיניים והושט ככה כמה שניתן....
וכמובן חשוב לדאוג לניקוי חלל הפה כמו שצריך בלי קשר לבולימיה- לצחצח שיניים (עם מברשת בעלת סיבים עדינים בלבד) להשתמש בחוט דנטלי, וכ'
עוגית
שאעמוד במצב מביך שהרופא יפתח בשיחה על הבעיה, שיש בה כ"כ הרבה בושה מבחינתי. גם אם זה יהיה בטקט וברגישות (שלדעתי גם אם יתאמצו, הרבה רופאים לא יצליחו לחלץ מעצמם) זה לא יהיה נוח ונעים.
אני חושבת שנכון יותר שידבר על ההשלכות של השחיקה החומצית, מה יקרה אם המצב ימשיך וידרדר (בלי להיכנס לסיבות, זה אפשרי) ואיך אפשר למנוע כמה שניתן נזק.
לא לצחצח שיניים אחרי מאכלים חמוצים כמו עגבניות, תפוזים... לצחצח בעדינות במברשת רכה, יש משחות לשיניים רגישות שמגינות על האמייל. ויש טיפול שעושים אחרי ניקוי שיניים שנקרא פלואורידיזציה (משהו כזה) שמשרים את השיניים בתוך סד עם פלואוריד.
לא בטוחה שנכון אבל שמעתי שיש סיכון גבוה לסרטן הושט בגילאים מאוחרים בגלל שדופן הושט נהיה דק וחדיר יותר לכל מיני חומרים שמצטברים שם...