אורטיקריה
מנהלי קהילה
מיהם הישראלים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית?
מחקר חדש מאפיין את הישראלים עם מחלת העור אורקטיריה כרונית ספונטנית. כמחצית מהבוגרים מתמודדים עם סיבוכים נלווים, ובעיקר התסמונת המטבולית, וכשליש עם מחלות אוטואימוניות ומחלות דלקתיות דומות. וכמה מטופלים בתרופות הביולוגיות החדשות?
אורטיקריה (סרפדת) היא מחלת עור שמלווה בתפרחת עורית מגרדת. בעוד שאורטיקריה אקוטית היא תופעה שכיחה, וכחמישית מהאוכלוסייה מתמודדים איתה בשלב כלשהו בחיים, הרי שהימצאות נגעי המחלה לפרק זמן ארוך מעל לשישה שבועות מוביל לאבחנה של אורטיקריה כרונית – ששכיחותה נאמדת בכ-0.5% עד 1% מהאוכלוסייה. כשלא ניתן להסביר את התפתחותה – האבחנה הניתנת היא של 'אורטיקריה כרונית ספונטנית'.
הגרד שמלווה את המחלה מהווה לרוב מקור למתח נפשי ולתסמיני דיכאון וחרדה וכן לפגיעה כוללת באיכות החיים שמתבטאת גם בשינה ירודה.
אורטיקריה כרונית ספונטנית היא גם אחת המחלות שמאופיינות במסלול הביולוגי הקרוי 'דלקת סוג 2', שמתאפיין בפעילות יתר של תאי T מסייעים מסוג 2 של המערכת החיסונית, ולעתים מלווה במחלות נוספות בקבוצה, ובהן אטופיק דרמטיטיס, סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף, אסתמה ונזלת אלרגית ואלרגיות נוספות.
במארס 2014 אושרה תרופה ביולוגית ראשונה שמכוונת כנגד המסלול הדלקתי שמאפיין את המחלה, ותרופות ביולוגיות נוספות מצויות בתהליכי פיתוח. לצד הניסיון להתחקות אחר מכניזם המחלה כדי לפתח לה טיפולים חדשים – המנגנון הביולוגי שבבסיס התפתחותה טרם התגלה במלואו. ההבנה היא כי המחלה מתפתחת על רקע תהליך אימוני הקשור בתפקוד המערכת החיסונית, ויש מחקרים שטוענים כי מדובר במחלה אוטואימונית שמתאפיינת בפעילות כנגד 'תאי מאסט' הקרויים גם 'תאי פיטום' – מתווכים דלקתיים שמשתייכים למערכת החיסון ומצויים ברקמות חיבור בגוף. סברה זו נתמכת בסיכון מוגבר למספר מחלות אוטואימוניות אצל המאובחנים עם אורטיקריה כרונית.
עתה מדווחים צוותים ישראלים על מאפיינים ייחודיים של מאובחנים ישראלים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית, ומזהים את קשר בינה לבין מחלות דלקתיות ואוטואימוניות נוספות.
גורמי סיכון לבביים ומחלות נוירולוגיות
החוקרים ממחלקת עור והמכון הפתולוגי במרכז הרפואי שיבא, לצד חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וכן מאוניברסיטת מקגיל (McGill) שבקנדה, ביקשו לזהות מאפיינים משותפים למתמודדים עם אורטיקריה ספונטנית כרונית המתגוררים בישראל.
במחקר נכללו מטופלים שאושפזו במחלקת העור וטופלו במרפאות חוץ בתחום רפואת העור במרכז הרפואי שיבא בין השנים 2009 עד 2022, שאובחנו עם אורטיקריה כרונית ללא גורם (טריגר) ברור, שמחלתם מוגדרת 'ספונטנית'.
במחקר נכללו 193 נבדקים אשר היו נתונים למעקב 19 חודשים בממוצע – מרביתם נשים, ובהם 170 בוגרים (116 נשים ו-54 גברים) ו-23 קטינים (17 בנות ו-6 בנים).
גיל האבחון הממוצע במחלה אצל הבוגרים עמד על 45.7 שנים ואצל הקטינים היה 12.9 שנים.
החוקרים מצאו כי קרוב לשליש מהבוגרים (30.4%) וחמישית מהקטינים (20%) התמודדו במקביל עם מחלות נוספות שמאופיינות בדלקתיות מוגברת במנגנון של 'דלקת סוג 2', ובהן אסתמה ונזלת אלרגית. ל-17% מהנבדקים הייתה גם היסטוריה במשפחה של מחלות אלה. כשליש מהנבדקים במחקר, בוגרים וקטינים כאחד (34.7%) אובחנו עם מחלות אוטואימוניות. אצל בוגרים היו אלו בייחוד תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) ואצל ילדים במיוחד נצפה קשר בין אורטיקריה כרונית ספונטנית למחלות מעי דלקתיות שיש הנושקים אותם למנגנון אוטואימוני ולמחלת כבד (הפטיטיס) אוטואימונית.
כמחצית מהנבדקים הבוגרים (48.8%) ועשירית מהקטינים (8.7%) התמודדו עם מחלות נלוות נוספות שאינן מקבוצת 'דלקת סוג 2' ואינן אוטואימוניות: כשליש מהנבדקים (31.6%) היו מאובחנים עם התסמונת המטבולית – צבר של גורמי סיכון לבביים שקשורים לתחלואה קרדיו וסקולארית, 14% אובחנו עם מחלות נוירולוגיות נלוות, ועשירית (10.4%) אובחנו במקביל עם גידולים סרטניים. 3.6% מכלל הנבדקים אובחנו במקביל לאורטיקריה גם עם פסוריאזיס – מחלת עור דלקתית כרונית נוספת שמתבטאת בנגעים אופייניים.
ככלל, קרוב למחצית מהמאובחנים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית (44%) הציגו בבדיקות דם רמות גבוהות של החלבון CRP שמעידות על פעילות דלקתית מוגברת. כמו כן, קרוב לעשירית מהילדים המאובחנים במחלת העור (8.7%) אובחנו בבדיקות דם עם רמות גבוהות של ההורמון TSH שמופרש מבלוטת התריס.
מרבית המאובחנים טופלו בתרופות מקבוצות הסטרואידים והאנטיהיסטמינים – אשר מהווים קו טיפולי ראשון בישראל. בוגרים מסוימים טופלו גם בתרופות סיסטמיות לדיכוי המערכת החיסונית, אך לא ילדים. כרבע מהמאובחנים הבוגרים במחלת העור (24.7%) וקרוב לחמישית מהילדים (17.4%) טופלו בתרופה הביולוגית המאושרת כיום למחלה – אומליזומאב (זולאייר). התרופה כלולה כיום בישראל בסל הבריאות הממלכתי למאובחנים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית שמחלתם נמשכת לפחות שלושה חודשים ועמידה לטיפול באנטיהיסטמינים, בהתוויות מסוימות.
במחקר השתתפו פרופ' אביב ברזילי, אלונה באום, ד"ר משה בן שושן, ד"ר עידו צנעני, רמאן הקרוש, דן קוסטנר, ד"ר מיכל סלומון ופרופ' שושי גרינברגר, וממצאיו פורסמו בגיליון דצמבר 2023 של כתב העת Journal of Clinical Medicine.
מאפיינים גלובליים
החוקרים מציינים כי המאפיינים של הישראלים המאובחנים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית, כפי שנמצאו במחקר, דומים לאלו שנצפים במחקרים ממדינות נוספות – מה שמצביע על תכונות גלובליות שמאפיינות את מחלת העור. כך, למשל, הרוב הנשי מקרב המאובחנים במחלת העור בישראל, שהתבטא ב-68% נשים בקבוצת החולים הבוגרים במחקר הנוכחי, מאפיין מחקרים בקרב מאובחנים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית במדינות נוספות.
הקשר שנצפה בין אורטיקריה כרונית ספונטנית לתסמונת המטבולית וסיכון לבבי בעבודה הנוכחית – זוהה גם במחקר שנערך בדרום קוריאה ופורסם במארס 2013 בכתב העת Acta Dermato-Venereologica, ורומז על קשר בין מחלת העור למחלות לב וכלי דם, ככל הנראה על רקע פעילות דלקתית מוגברת בעור ובלב במקביל. בעוד שבמחקר הנוכחי ובעבודה מדרום קוריאה נמצא כי שליש מהמתמודדים עם מחלת העור אובחנו עם התסמונת המטבולית, המדובר בשיעורים גבוהים מההיקף של התסמונת המטבולית באוכלוסייה הכללית, לפי עבודות מהעולם (12.5% עד 31.4%) ומישראל (10.6% עד 20.2%).
הקשר למחלות אוטואימוניות שתועד בישראל מזוהה גם בעבודות מקבילות בעולם ואף בארץ. מחקר ישראלי בקרב מבוטחי מכבי שירותי בריאות, שממצאיו פורסמו במאי 2012 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, מצא בקרב 12,778 מאובחנים עם אורטיקריה כרונית כי במעקב שנמשך 17 שנים בממוצע, המאובחנים במחלת העור בסיכון גבוה לשורה של מחלות אוטואימוניות, בהן פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), ולנשים עם מחלת העור סיכון גבוה לדלקת מפרקים שגרונתית, תסמונת סיוגרן, צליאק, סוכרת סוג 1 וזאבת אדמנתית מערכתית.
החוקרים מציינים כי המחקר הנוכחי מאיר על היקף התחלואה באורטיקריה כרונית ספונטנית בילדות, בעוד שבעולם יש מיעוט של עבודות בנושא.
החוקרים מסכמים כי "מטופלים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית ותחלואה אוטואימונית נלווית מתמודדים עם מחלה מורכבת יותר, שדורשת טיפול רפואי כבר בשלב מוקדם כדי למנוע סיבוכים ולשפר את יעילות הטיפול". החוקרים קוראים לבצע עבודות נוספות שמשוות בין בוגרים לקטינים עם אורטיקריה כרונית – כדי להעריך את מאפייני המחלה אצל המתמודדים איתה מקבוצות גיל שונות.