מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותכאב הראש מופיע כל פעם באותה שעה? מחקר חדש מגלה מדוע

כאב הראש מופיע כל פעם באותה שעה? מחקר חדש מגלה מדוע

מטה אנליזה חדשה מזהה קשרים ענפים בין תדירות מיגרנות וכאבי ראש מקבציים לבין פעילות השעון הביולוגי של הגוף שאחראי על מחזורי שינה וערות. האם התגלית תסייע לטיפול בכאבי ראש?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

האם אתם מרגישים שאתם מפתחים כאבי ראש בערך באותה שעה קבועה? ייתכן שנמצא הסבר ביולוגי לתופעה. חוקרים אמריקאים מדווחים שכאבי ראש מסוג מיגרנות וכאבי ראש מקבציים במקרים רבים נשלטים על ידי השעון הפנימי של הגוף. 

 

בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבותו של השעון הצירקדי – השעון הביולוגי הפנימי של הגוף שאחראי על מחזורי שינה וערות אשר מסתנכרן עם שעות היום והלילה. מחקרים רבים קושרים בין הפרעות שינה שמלוות בשיבוש שעון הגוף הפנימי לבין מצבים רפואיים פתולוגיים ומחלות.

 

המחקר החדש התמקד בכאבי ראש מהקשים המתוארים ברפואה: כאבי ראש מקבציים ומיגרנות. כאבי ראש מקבציים/ מצרריים או מסוג 'קלסטר' הם כאבי ראש עזים במיוחד המופיעים לרוב כהתקפים סדרתיים, ונחשבים לאחד מסוגי כאבי הראש העוצמתיים ביותר. כאב ראש זה מורגש לרוב בצד אחד של הראש, לרוב בדפוס המתאים לפיזור התחושתי של אחד הענפים בעצב מספר 5 שבגולגולת, מסביב לעין, במצח ובאזור הצדי, וברוב המקרים מעיר את הסובל ממנו משינה באמצע הלילה. הכאבים מופיעים לרוב כסדרת התקפים תכופים בפרקי זמן קבועים המכונים 'מקבצים', כשכל מקבץ של התקפים עשוי להימשך שבועות עד חודשים ולרוב מסתיים בהפוגה שנמשכת חודשים ולעתים שנים. לצידם, מיגרנות הן כאבי ראש עזים שמתבטאים בפעימות אינטנסיביות או תחושת פולסים באזור ממוקד בראש – לרוב בקדמת הראש או באחד מצדיו, ומלווים בבחילות, הקאות ורגישות קיצונית לאור ולרעש. התקפי מיגרנות מתרחשים בתדירות ממוצעת של 1.5 פעמים לחודש, כשעשירית מהחולים חווים התקפים מדי שבוע ואף מעבר לכך. במקרים מסוימים מיגרנות מלוות בסימני 'אאורה', שעשויים לכלול הבזקי אור, נקודות שחורות בשדה הראייה או תחושת עקצוץ ביד או ברגל, לרוב בשלב המקדים להתקף.

 

קשרים בכל הרמות 

 

החוקרים מהאקדמיה לרפואה UTHealth Houston שבטקסס עקבו אחר דיווחים על השפעות של השעון הביולוגי על כאבי ראש מקבציים ומיגרנות, כפי שמדווחים בספרות הרפואית. החוקרים ביצעו סקירת ספרות ומטה אנליזה למחקרים שעסקו בנושא מתוך מאגרי מידע שונים.

 

הסקירה העלתה 1,513 מחקרים בנושא, מתוכם 72 מחקרים שענו לקריטריונים שהציבו החוקרים ונכללו בניתוח. בנוסף, החוקרים ביצעו אנליזה גנטית לאיתור קשרים בין גנים המוכרים כקשורים לפעילות השעון הביולוגי הפנימי – המכונים 'גנים השולטים בשעון' ובלעז CCGs (קיצור של Clock Controlled Genes) לבין גנים שנקשרו לכאבי הראש בהתבסס על 16 סריקות גנטיות נרחבות (GWAS) וכן ניתחו מחקרים שבחנו אזורי מוח פעילים בכאבי ראש באמצעות צילומי הדמיה.

 

הדיווחים שנותחו במסגרת המחקר העידו על קשרים הוליסטיים בין כאבי הראש לשעון הביולוגי, אשר מתבטאים ברמה התאית, המערכתית (סיסטמית) וההתנהגותית.

 

באשר לכאבי ראש מקבציים, החוקרים זיהו כי דפוס פעילות של ההתקפים המשיק לפעילות השעון הביולוגי הפנימי בקרב 70.5% מהמשתתפים ב-16 מחקרים שבחנו את התופעה (אצל 3,490 מתוך 4,953 משתתפים), כאשר שיא ההתקפים נצפה באופן ברור בין השעות 21:00 בלילה ל-3:00 לפנות בוקר, וכן נצפה דפוס של שיא פעילות ההתקפים באביב ובסתיו. ברמה המערכתית, הסובלים מכאבי ראש מקבציים נצפו עם רמות נמוכות יותר של הורמון השינה מלטונין ביחס לנורמה וכן עם רמות גבוהות יותר של הורמון הלחץ קורטיזול בהשוואה לנורמה. ברמה התאית, נמצא אצל הסובלים מכאבי ראש מקבציים ביטוי יתר של הגנים הקרויים CLOCK ו-REV-ERB אלפא, אשר קשורים לפעילות השעון הביולוגי הצירקדי, וכן נמצא כי תשעה גנים שמאפיינים כאבי ראש מקבציים משתייכים למעשה לקבוצת 'הגנים ששולטים בשעון' – CCGs.

 

ביחס למיגרנות, התגלה דפוס פעילות של התקפים מיגרנוטיים המשיק לפעילות השעון הביולוגי הפנימי בקרב מחצית (50.1%) מהמשתתפים ב-8 מחקרים שבחנו את התופעה (אצל 2,698 מתוך 5,385 משתתפים). שיא ההתקפים נצפה באופן ברור בשעות הלילה, בין השעות 23:00 ל-7:00 בבוקר, ושיא ההתקפים היה בין החודשים אפריל לאוקטובר. ברמה המערכתית, רמות המלטונין בשתן אצל נבדקים עם מיגרנות היו נמוכים משמעותית בהשוואה לנורמה – הן במהלך התקפים והן אחריהם. ברמה התאית, מיגרנות נקשרו לביטוי יתר של הגנים CK1 דלתא ו-ROR אלפא, ועוד נמצא כי 110 מתוך 168 הגנים שמאפיינים מיגרנות משתייכים לקבוצת 'הגנים ששולטים בשעון'.

 

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם  בגיליון מארס 2023 של כתב העת Neurology של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) סיכמו כי "כאבי ראש מקבציים ומיגרנות קשורים בשעון הביולוגי הפנימי ברמות שונות". הניתוח גם זיהה כי הקשר בין התופעות מתבטא ככל הנראה באזור ההיפותלמוס שבמוח.

 

מלטונין, סטרואידים וטיפולי CBT

 

החוקרים מציינים כי הממצאים מסייעים להבהיר מדוע כאבי ראש נוטים להתרחש בזמנים קבועים לאורך היום. בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים אמר החוקר האחראי, הנוירולוג ד"ר מרק ג'וזף בוריש, כי "שמנו לב שרבים מהסובלים מכאבי ראש מקבציים מפתחים את ההתקפים בשעה קבועה בכל יום. אחד המטופלים שלי אפילו אמר לי באחד הביקורים כי אם נמתין 15 דקות – הוא יוכל לחוות התקף בזמן אמת. עד כדי כך הוא היה בטוח לגבי המועד שבו יפרצו כאבי הראש, וזה הוביל אותי לחקור את הנושא".

 

לממצאים שנצפו השלכות אפשריות גם ביחס לטיפולים שיוכלו לשלוט בכאבי ראש תוך שימוש בחומרים פעילים שמשפיעים על השעון הצירקדי, כמו תוסף מלטונין ואולי אף סטרואידים. לדברי ד"ר בוריש, אם יועמק המחקר באשר לקשר בין כאבי הראש המקבציים והמיגרנות לרמות המלטונין והקורטיזול, ניתן יהיה לבחון טיפולים שמשפיעים על הרמה של הורמונים אלה בגוף, שיותאמו לשעות ספציפיות ביום, באופן שעשוי לתרום להפחתת התקפי כאבי הראש.

 

מחקרים בעבר כבר זיהו השפעות של מלטונין וסטרואידים על השעון הביולוגי, וייתכן כי בעקבות ממצאי העבודה הנוכחית תיבחן בעתיד השפעתם גם על כאבי הראש. "המידע שאספנו מבטיח ביחס לאפשרות להקל על מטופלים עם כאבי ראש באמצעות הסדרת השעון הביולוגי הפנימי", מדגיש ד"ר בוריש. עם זאת, הדרך לפיתוח טיפולים באפיק זה עודנה ארוכה, שכן ההמלצה הרפואית הכללית להקפדה על שעות שינה סדירות בלילה לא בהכרח מקלה על הפחתת תדירות כאבי הראש.

 

במאמר דעה שנלווה למטה אנליזה מתייחסות חוקרות מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה לממצאים, וקובעות אף הן כי הבנה טובה יותר של הגורמים הכרונו-ביולוגים הקשורים לשעון הגוף הפנימי והשפעתם על כאבי ראש מקבציים ומיגרנות עשויה להשפיע על גישות טיפוליות עתידיות, בין השאר באמצעות טיפולים שמסייעים לוויסות השינה כמו הורמון המלטונין וטיפולים קוגניטייביים-התנהגותיים (טיפולי CBT) אשר ידוע כי הם מסייעים לחלק מהמטופלים. בנוסף, יתכן כי טיפולים בהפרעות שינה נלוות כמו נדודי שינה יוכלו אף הם להקל בכאבי הראש ולסייע להתמתנותם. מהצד השני, החוקרות אף קראו לבחון השפעות של תרופות נוירולוגיות שמיועדות כיום לטיפול בכאבי ראש על שיפור מהלך השינה.

 

לצד פרסום העבודה הנוכחית, חוקרים בארה"ב שהתייחסו לממצאים ממליצים על צעדים למניעת פגיעה בשעון הביולוגי הפנימי באמצעות הקפדה כללי היגיינת שינה, לרבות שעות שינה סדירות ומספקות בלילה; חשיפה לאור בהיר בשעות היום אשר מסייעת בכיוון השעון הפנימי; והימנעות מתאורה בהירה בשעות הלילה, לרבות חשיפה קרובה לתאורת למסכים שעשויה לשבש את השעון הפנימי.

 

לכל מה שאפשר לעשות כדי לישון טוב יותר

 

 

Neurology, doi: 10.1212/WNL.0000000000207240