השימוש בהמון, קהל רחב של אנשים, אפילו ברמה גלובלית יוכל לסייע ולהאיץ את המחקר הרפואי והמדעי, ואולי אף לשפר אותו. כך כותבים חוקרים מבית הספר לרפואי פרלמן של אוניברסיטת פנסילבניה. החוקרים סקרו וניתחו מחקרים שעושה שימוש בטכניקות הללו ופרסמו את ממצאיהם.

הרעיון של מדע הנעשה על ידי אזרחים מן השורה אינו חדש, וגם השימוש בחוכמת ההמונים נמצא בשיח הציבורי לפחות בעשור האחרון, קרי העובדה שדעתם של המון אנשים יכולה לייצר תובנה חכמה יותר מזו של מומחה. למרות זאת עד כה רמת השימוש בשיטות אלה ברפואה ובמדע והפוטנציאל הגלום בו עדיין לא ברור לגמרי. לדברי החוקרים, יש לבנות כלים והנחיות לסטנדרטיזציה של פעולת חוכמת ההמונים במחקר רפואי. אלה יסייעו בשקיפות וביכולת לחזור על מחקרים שפורסמו.

על מנת לבצע את סקירת המחקרים העושים שימוש בחכמת ההמונים, השתמשו החוקרים בכלים של חוכמת ההמונים. הם שאלו בנוגע למחקרים שעשו שימוש בטכניקות של חוכמת ההמונים בשני אתרים Yahoo Answers! ו-Quara, בהם ניתן להעלות שאלות ולקבל תשובות מההמון.

באמצעות מיקור ההמונים, הצליחו החוקרים להגיע ל-21 מחקרים שנערכו בשיטות של חוכמת ההמונים. סך הכול קיבלו המחקרים סיוע מ-136,000 אנשים ועסקו בנושאים מגוונים החל ממעקב אחר התפשטות שפעת החזירים, וסיווג פוליפים של המעי הגס.

מניתוח במחקרים העלו החוקרים מספר תובנות. ראשית הם חילקו את המחקרים לכאלה העוסקים בארבעה סוגים עיקריים של שימוש בסיוע ההמונים: פתרון בעיות, עיבוד מידע, מעקב וניטור תופעות וביצוע סקרים. עם זאת, החוקרים גילו כי צורת הצגת המידע ומקורות המידע, וכן נתונים אודות המשתתפים היו לוקים בחסר. כמו כן גם שיטות העבודה לא היו ברורות דיין, מה שיקשה על חזרה על מחקרים אלו בהמשך, ופוגע בשקיפות המדעית.

עוד מסבירים החוקרים כי על החוקרים הרפואיים לחשוב כיצד ניתן לשלב את ההמון בכל פעולת המחקר, שכן יש לכך תועלות גדולות. כמו כן, הם הופתעו מהמספר הקטן יחסית של מחקרים, נוכח הפוטנציאל הכה משמעותי.

החוקרים מציינים שניתן להבין את הזהירות והחשש בקרב חוקרי רפואה ממתן כלים להמון לביצוע של מחקר רפואי או דיאגנוזה רפואית, אך לטענתם יש מחקרים שמראים כי גם האדם הממוצע מסוגל לזהות ולאבחן נושאים רפואיים באפן יעיל לא פחות מרופאים.

Crowdsourcing—Harnessing the Masses to Advance Health and Medicine, a Systematic Review. DOI 10.1007/s11606-013-2536-8