השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מטבוליזם איטי – לא סתם תירוץ
מחקר מצא מוטציה גנטית הקשורה לקצב חילוף חומרים איטי, עמידות לאינסולין ונטייה להשמנה
ההצהרה "יש לי מטבוליזם איטי" נשמעת כמו תירוץ של שמנים, אבל נראה שאצל חלק מהאנשים השמנים זה באמת נכון. מחקר חדש מראה לראשונה כי קיימת מוטציה גנטית אצל כאחוז אחד מהאוכלוסייה, הקשורה לקצב מטבוליזם איטי ולהשמנה - פעמים רבות כבר מגיל מאוד צעיר.
כמות וסוג המזון שאנשים אוכלים, כמו גם רמות הפעילות הגופנית שהם מבצעים, משפיעים באופן ישיר על המשקל. עם זאת, יש אנשים שנראה שיש להם נטייה להשמנה. מזה שנים רבות חוקרים מחפשים גנים הגורמים לנטייה להשמנה.
מחקרים קודמים מצאו כי עכברים שהונדסו גנטית כך שייוולדו ללא גן המכונה KSR2, העלו במשקל בקלות רבה. הגן KSR2 פעיל בעיקר מוח והוא משפיע על האופן בו תאים מפרשים אותות – כמו ההורמון אינסולין – מהדם.
במחקר הנוכחי, שממצאיו פורסמו בכתב העת CELL, חוקרים מאוניברסיטת Cambridge החליטו לבחון את ההשפעה של המוטציה הגנטית בבני אדם.
לשם כך הם בחנו את ה-DNA של 2,100 אנשים שמנים מאוד, שהיו שמנים מילדות, ושל קבוצת ביקורת מהאוכלוסייה הכללית.
החוקרים מצאו את המוטציה הגנטית הנדירה אצל כ-2% מהאנשים השמנים מאוד, בהשוואה ל-1% באוכלוסייה הכללית.
החוקרים גם השוו מאפיינים שונים, בהם הקצב המטבולי (הקצב בו הגוף "שורף קלוריות") של 18 אנשים שמנים מאוד שהייתה להם את המוטציה הגנטית מול 26 אנשים שמנים באותה מידה שלא נשאו מוטציה בגן KSR2. הם מצאו כי אנשים שנשאו את המוטציה בגן KSR2 אכלו יותר כשהיו ילדים והיו בעלי קצב מטבולי נמוך יותר מהמצופה בגילם ומצבם.
בנוסף, מבוגרים שמנים עם המוטציה הגנטית היו בעלי רמות גבוהות יותר של אינסולין בדם בצום ויותר עמידות לאינסולין, בהשוואה לאלה ללא המוטציה הגנטית – מאפיינים אלה קשורים להתפתחות של סוכרת סוג 2.
ניסויים ראשוניים שערכו החוקרים, העלו כי התרופה מטפורמין המיועדת לטיפול בסוכרת, יכולה למנוע חלק מההשפעה המזיקה של המוטציה הגנטית.
כעת נדרשים מחקרים נוספים בנושא. התקווה היא שהממצאים יובילו בעתיד לטיפולים בהשמנה, גם באנשים שלא נושאים את המוטציה הגנטית.
תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט