מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר ענק: סויה מפחיתה כולסטרול

מחקר ענק: סויה מפחיתה כולסטרול

ניתוח נתונים מ-46 מחקרים מעלה כי סויה מפחיתה מעט את רמות הכולסטרול הרע. אילו מזונות נוספים מפחיתים כולסטרול?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מזה שני עשורים על מוצרי הסויה בארצות הברית מתנוססת הצהרה כי סויה בריאה ללב, וזאת באישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA). בשנת 2017 ב-FDA החלו לשקול להפסיק לאשר ליצרני מזון לטעון כי סויה מיטיבה עם בריאות הלב, וזאת לטענתם בעקבות מחקרים בנושא שפורסמו מאז שניתן האישור להצהרה בשנת 1999 - שתוצאותיהם לא היו אחידות.

 

אבל האם באמת המחקרים החדשים מצדיקים שינוי גישה כלפי סויה? חוקרים קנדים מאוניברסיטת טורונטו ניתחו נתונים מ-46 מחקרים מבוקרים שנערכו על סויה ובריאות הלב – אותם מחקרים שה-FDA התייחס אליהם בהצעתו לשלול את האפשרות להצהיר כי סויה בריאה ללב.

 

ניתוח הנתונים העלה כי סויה מפחיתה את רמות הכולסטרול. את הרמות של כולסטרול LDL (המכונה הכולסטרול הרע) שעלול להוביל לטרשת עורקים ומחלות לב סויה הפחיתה באופן עקבי בממוצע ב-4.2 עד 6.7 מ"ג לדצילטר.

 

החוקרים כתבו כי ההשפעה של סויה על הכולסטרול הרע שנמצאה במחקרים שפורסמו בשני העשורים האחרונים דומה להשפעה שתועדה במחקרים שפורסמו עד 1999 (ירידה ממוצעת של 6.3 מ"ג/דצ"ל) שעל בסיסה אישר ה-FDA את הטענה כי מוצרי סויה מיטיבים עם בריאות הלב. לכן, לדבריהם הרשויות בארה"ב צריכות להמשיך להמליץ על חלבון סויה כחלק מתזונה בריאה ללב.

 

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי (Journal of the American Heart Association) דיווחו שקיבלו מימון ממגוון גדול של חברות מזון ובהן כאלה שמייצרות מוצרי סויה.

 

גם בניתוח נתונים ענק שבוצע לאחרונה בישראל התקבלו ממצאים דומים. במאי 2017 פורסם נייר עמדה של עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות, שמטרתו לגבש עמדה עדכנית לגבי בטיחותה של צריכת סויה ותועלותיה הבריאותיות האפשריות, וזאת על בסיס תוצאות של קרוב ל-200 מחקרים. מעבר לכך שפאנל החוקרים הסיק כי "צריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים", סקירת המחקרים העלתה כי לצריכת סויה עשויה להיות השפעה מיטיבה על רמות שומני הדם, וזאת בדומה לממצאי הסקירה החדשה. יחד עם זאת חברי הפאנל הישראלי ציינו כי מחקרים לא העלו ממצאים חד משמעיים באשר לקשר בין צריכת סויה לבין הפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.

 

לסויה מגוון שימושים קולינריים לרבות אדממה (פולי סויה טריים בתרמיל), משקה סויה (המופק ממי בישול של פולי סויה מבושלים וטחונים), טופו, רוטב סויה, אוקרה (שארית הנותרת לאחר הפקת משקה סויה), מיסו (מחית סויה שעברה תהליך של תסיסה המשמשת כתיבול למטרות רבות וכתרכיז מרק להכנה מהירה), ונאטו וטמפה. סויה שימושית גם לייצור מגוון מזונות מעובדים כגון תחליפי בשר, תחליפי גבינות, יוגורט ומעדנים.

 

מעבר לסויה, קיימים מספר מזונות שהוכחו כמפחיתים כולסטרול ובהם שמן זית ושמן קנולה, אגוזים ושקדים, תה ירוק, שום ומזונות עשירים בסיבים מסיסים ופיטוסטרולים.

 

עוד על סויה ובריאות

 

Journal of the American Heart Association Vol 8, Issue 13

דר-
11/08/19 13:04

למי שקורא בעיון את המאמר המקורי די ברור שמדובר בזוטות (שלא לומר - בשטויות). אין מובהקות בתוצאות, לפרסום יש הרבה בעיות מחקריות והמסקנה שאכילת סויה יש לה רק אפקט זעום (modest( על ערכי ה-LDL

אלה-הר-נוי
12/08/19 12:30

הייתי ממליצה לקרוא שוב את המאמר המלא שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי (שלא נוהג לפרסם שטויות) ואת הכתבה עצמה. ואתה מתרגם לא נכון - modest זה לא זעום. כתוב מראש שסויה מפחיתה מעט - אותה השפעה שנמצאה גם בסקירה הענקית של משרד הבריאות ועמותת עתיד - או שגם לה היו בעיות מחקריות?

איתן.ירקון1
05/08/19 10:22

לאחרונה שמחתי לגלות שיש הרבה יתרונות בריאותיים של סויה ולמרות שאנחנו לא בית צמחוני (לפחות לא באופן מלא) זה מאוד נחמד לשלב אותו בארוחות מפעם לפעם. מבחינתי היתרון הכי גדול של ארוחות כאלה הוא שאין תחושה של כבדות ונפיחות אחרי האוכל.