קשה לשכוח כיצד לפני חמש שנים הוטל הסגר הראשון הכללי על הציבור בישראל במהלך חג הפסח על רקע התפשטות מגפת הקורונה העולמית – המגפה שפרצה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן בסין, כשהמקרה הראשון תועד בישראל בפברואר 2020. למרות שחודש לאחר מכן עוד היו בארץ בחירות לכנסת – תוך חודשיים ההתפשטות המהירה הובילה מדינות רבות להטיל מגבלות ראשונות מסוגן על חופש התנועה, ובין השאר גם בישראל.

מדיניות הסגרים קודמה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כאמצעי למניעת התקהלויות שעשויות להוביל להתפרצות המגפה.

עתה מצאו חוקרים ישראלים שבחנו את נתוני התחלואה בקורונה בישראל כי החגים הקדושים ליהודים, נוצרים ומוסלמים היו המועדים שבהם תועדו ההתפשטויות הגדולות ביותר של המחלה – מה שמצביע על החגים כגורם סיכון להתפשטות זיהומים.

מוחרם, סוכות, ליל כל הקדושים, חנוכה וכריסמס

החוקרים מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל ומפולין פיתחו על בסיס נתוני התפשטות הקורונה בישראל מודל המאפשר להעריך את רמת ההתפשטות של מחלות זיהומיות באירועי חג דתיים המוניים – מודל National-SLIDRMRF-Index (קיצור של National Spread Levels of Infectious Diseases Risk from Massive Religious Festivities Index).

החוקרים לא התמקדו במועדי הסגרים שעליהם הכריזה ממשלת ישראל, שהראשון היה כאמור בפסח 2020 (בין 16 במארס ל-19 באפריל) והשני בחגי תשרי (מ-13 בספטמבר ועד 18 באוקטובר), אלא בנתוני התפשטות הקורונה במדינה בשנת 2020. בהתאם למודל שפותח, נמצא כי גל ראשון של התפשטות אקספוננציאלית של המחלה, שמעידה על התפשטות כמעט "בלתי נשלטת", תועד ב-21-20 באוגוסט, סביב תחילת המוחרם, החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. הגל השני תועד סביב חג סוכות, בתאריכים 9-2 באוקטובר. ההתפשטות התלולה השלישית תועדה סביב 'יום כל הקדושים' המצוין בנצרות ב-1 בנובמבר וחג יום ההולדת של הנביא מוחמד שצוין על ידי מוסלמים באותה השנה בסמוך, ב-29 באוקטובר. הגל הרביעי תועד בתאריכים 18-10 בדצמבר, סביב חג החנוכה. והגל החמישי של התפשטות אקספוננציאלית תועד ב-25-24 בדצמבר, סביב חג המולד של ישוע הקדוש לנוצרים (כריסמס).

החוקרים גם הדגימו כיצד התפשטות הקורונה באופן אקספוננציאלי במועדים הקשורים בחגי האסלאם והנצרות תועדה באזורים בארץ שבהם מרוכזים תושבים בני דתות אלה.

על המחקר חתומים ד"ר מריו ארתורו רואיז אסטרדה (Ruiz Estrada) וד"ר אינה לוי מאוניברסיטת בר אילן, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2024 של כתב העת Journal of Religion and Health.

בינה מלאכותית ומודלים אפידמיולוגים

לאור הממצאים שהתגלו במחקר ממליצים החוקרים על מספר צעדים כדי למנוע התפשטות מחלות זיהומיות בחגים הקשורים לדתות גדולות.

בין השאר הומלץ כי בעת התפשטות מגפות יוטלו מגבלות באירועים דתיים שכוללים מפגשים המוניים באזורים שונים בארץ ובעיקר בירושלים; מיפוי על בסיס יומיומי של "אזורים אדומים" ובהם ריכוז גבוה של חולים "חיוביים" למחלות כדי לזהות דפוסים מסוכנים להתפשטות; ניטור קבוע לחגים ואירועי דת המוניים; מדידת הטמפרטורה באופן קבוע באירועי דת ובשעות תפילה – שכן טמפרטורה נמוכה מדי או גבוהה מדי מהווה גורם סיכון נוסף להתפשטות זיהומים; ניקוי קבוע של אתרים דתיים שמהווים מקומות התכנסות המוניים: בתי כנסת, כנסיות ומסגדים; וכן שימוש בקנסות והגבלות תנועה בעיקר בימי חגים בעת התפרצות מגפות ובקרה על אירועים המוניים נוספים כמו חתונות.

בעקבות ההתפשטות של נגיף SARS-CoV-2 מחולל מגפת הקורונה, חוקרים בכירים בעולם מעריכים כי צפויות מגפות נוספות בשנים הקרובות שעשויות להוביל לתמותה נרחבת באוכלוסייה ולהצריך הטלת מגבלות בדומה למה שהכרנו בימי הקורונה.

בשנים האחרונות פותחו מודלים שונים בניסיון לחזות מראש התפשטות מגפות, לרבות פלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית (AI), ובהן מודל BlueDot שפותח בטורונטו שבקנדה – שהצליח לחזות את התפרצות מגפת הקורונה העולמית לפני שפרצה בשטח על בסיס הדיווחים הראשונים על נדבקים וקצב התפשטות המחלה, לצד מערכת Metabiota שפותחה בסן פרנסיסקו ומערכת ProMED, וכל אלה לצד מודלים אפידמיולוגים לחיזוי התפשטות מגפות ולמעקב אחר מגפות, מודלים גנטיים לזיהוי היווצרות של שינויים גנטיים (מוטציות) בעלי פוטנציאל להתפשט כמגפה ומודלים סביבתיים שונים. המודלים השונים שקיימים כיום עדיין אינם מסוגלים לחזות מראש מתי תפרוץ המגפה הבאה, אך ביכולתם לבצע הערכה מושכלת לגבי מחלות חדשות שעשויות להתפשט כמגפה בדומה לקורונה, ולהוביל למקרי תמותה רבים ולאיים על האנושות. לאחרונה, בדצמבר 2024 התריעו מדענים אמריקאים בכתב העת Science כי לנגיף שפעת העופות H5N1 יש כיום פוטנציאל גובר לעבור שינויים ולהפוך למדבק בין בני אדם ולחולל מגפה עולמית נוספת בעתיד הקרוב.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, במגפת הקורונה העולמית תועדו מעל ל-777 מיליון נדבקים ברחבי העולם, כאשר בשנים האחרונות המחלה הפכה להיות עונתית, בדומה לשפעת, ולרוב כבר אינה מדווחת. המדינות שתועדו כשיאניות בהתפשטות הקורונה היו ארה"ב (103 מיליון איש) וסין (93.4 מיליון איש).

Journal of Religion and Health, doi: 10.1007/s10943-024-02153-x