סרטן הלבלב הוא אחד מסוגי הסרטן האלימים והקטלניים המשתייך לקבוצת הגידולים הסרטניים של מערכת העיכול, ולפי מחקר מישראל – הוא מדורג במקום השלישי ברשימת הגידולים הסרטניים הקטלניים.

בישראל מאובחנים בשנים האחרונות מעל ל-600 חולי סרטן הלבלב בשנה, כשהסיכון להתפתחות המחלה גבוה בעיקר בקרב גברים יהודים ממוצא אירופי, ושיעורי ההישרדות כעבור חמש שנים מהאבחנה אינם גבוהים. גם השיפורים הטכנולוגיים באמצעי הדמיה לאבחון גידולים בלבלב ופיתוח תרופות ביולוגיות חדשות ואימונותרפיה לא הצליחו עד כה לשפר באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה.

בשנים האחרונות מתועדת עלייה בכל העולם בתחלואה בסרטן הלבלב, והוא מדורג כיום על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) במקום ה-15 ברשימת הגידולים הסרטניים השכיחים ובמקום השביעי מבין הגידולים הסרטניים הקטלניים שמובילים לתמותה. בישראל סרטן הלבלב הוא השביעי בשכיחותו, אחרי סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הריאה, סרטן הערמונית, סרטן לימפומה שאינה הודג'קין וסרטן העור מסוג מלנומה.

הסיבה שסרטן הלבלב קטלני מאוד קשורה בין השאר לכך שאין למחלה תסמינים אופייניים ספציפיים מוכרים, ואין כיום בדיקת סקר שהוכחה כמועילה לאבחון מוקדם באוכלוסייה הכללית. כתוצאה מכך, רבים מהחולים – עד 80% מתוכם – מאובחנים בשלבים מתקדמים, כשהמחלה כבר מפושטת בגוף.

עתה מדווחים חוקרים בריטיים כי הצליחו לזהות שני תסמינים חדשים של סרטן הלבלב שלא היו מוכרים בעבר, אשר עשויים לתרום לאיתור מוקדם של חולים ולשפר את שיעורי ההחלמה.

צימאון ושתן כהה

התסמינים ה"קלאסיים" של סרטן הלבלב לרוב מופיעים רק בשלבים של מחלה מתקדמת ומפושטת בלבלב. בין אלה ניתן למנות כאבי בטן שמקרינים לגב, אובדן תיאבון, ירידה לא רצויה במשקל, צואה בהירה, הצהבה של העור והעיניים (צהבת), עור מגרד, אבחון חדש של סוכרת או סוכרת קיימת שהופכת קשה יותר לשליטה (בהיבט של איזון רמות הסוכר בדם), קרישי דם ועייפות מוגברת.

החוקרים מאוניברסיטת אוקספורד והיוניברסיטי קולג' בלונדון (UCL) בחנו את התסמינים של סרטן הלבלב על רקע נתוני התחלואה הקשים בבריטניה, שבה קרוב ל-70% מהחולים מאובחנים בשלב הרביעי שמעיד על מחלה גרורתית. במחקר נכללו כלל המאובחנים בסרטן הלבלב בגילי 25 ומעלה בין השנים 2000 עד 2019 מנתוני רשם תחלואה נרחב במדינה המונה מעל ל-35 מיליון מטופלים (QResearch Database). החוקרים בדקו קשרים בין 42 תסמינים שונים לבין סרטן הלבלב. בקבוצת המחקר נמנו 23,640 חולים שאובחנו עם הסוג השכיח ביותר של סרטן הלבלב – אדנוקרצינומה של צינורית הלבלב (PDAC) ו-596 נוספים אובחנו עם גידולים נוירואדוקריניים של הלבלב (p-NEN). חולים אלה הושוו לקבוצת ביקורת מהאוכלוסייה הכללית שכללה 230,024 נבדקים שלא אובחנו במחלה.

במחקר זוהו 23 תסמינים שאפיינו באופן מובהק את הסרטן הלבלב השכיח מסוג אדנוקרצינומה, לרבות דימומים במערכת העיכול – בסיכון גבוה פי 15.48 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כפי שהשתקף בנתונים הרפואיים שנאספו מקבוצת הביקורת; הפרעות בליעה – בסיכון גבוה פי 4.37; צהבת של העור – בסיכון גבוה פי 12.99; שלשולים; הקאות; עצירות; חום גבוה; פריחה; עייפות; אובדן תיאבון; ירידה במשקל; גרד; שינויים בהרגלי היציאות; צרבת; כאבי גב; הפרעות בעיכול מזון; צואה שומנית; גזים בבטן; כאבי בטן; תחושת גוש בבטן; וגלי חום. ירידה לא מכוונת במשקל תועדה אצל החולים לעתים גם יותר משנתיים לפני אבחון הגידול הנוירואנדוקריני בלבלב.

במחקר זוהו גם מספר מחלות נלוות בסיכוי גבוה בקרב מאובחנים עם סרטן לבלב מסוג אדנוקרצינומה, לרבות דלקת אקוטית בלבלב (פנקראטיטיס) בסיכון גבוה ב-94% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית; דלקת דרכי המרה – בסיכון גבוה פי 2.6; סוכרת סוג 1 – בסיכון גבוה ב-43%; סוכרת סוג 2 – בסיכון גבוה פי 2.43; פקקת ורידים – בסיכון גבוה ב-87%; תסמונת קושינג – בסיכון גבוה פי 3.36; וציסטות בלבלב – בסיכון גבוה פי 13.1 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

עוד זוהו במחקר תשעה תסמינים שמאפיינים גידולים נוירואנדוקריניים בלבלב, לרבות תחושת גוש בבטן – בסיכון גבוה פי 13.03 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית; דימומים ממערכת העיכול – בסיכון גבוה פי 33.89; וצהבת של העור – בסיכון גבוה עד פי 125.35; וכן שלשולים; הקאות; כאבי בטן; ירידה במשקל; שינויים ביציאות; והפרעות בעיכול המזון.  

בין המחלות הנלוות לגידולים נוירואנדוקריניים של הלבלב זוהו במחקר סוכרת סוג 2 – בסיכון גבוה פי 2.15; פקקת ורידים – בסיכון גבוה פי 2.53; תסמונת קושינג – בסיכון גבוה פי 17.53; וציסטות בלבלב – בסיכון גבוה פי 71.62.

שני התסמינים הבולטים ביותר שנקשרו לשני סוגי סרטן הלבלב שנבדקו כללו הצהבה של העור ודימומים ממערכת העיכול – מהקיבה או מהמעי.

למרות שעבודה זו נמנית בין המחקרים הגדולים ביותר בעולם עד כה שמתעדים תסמינים של סרטן הלבלב, הנתונים שעמדו לרשות החוקרים לא כללו את שלב הגידול שבו אובחנו החולים, כך שלא ניתן היה לקבוע אלו תסמינים מאפיינים יותר שלבים מוקדמים או לחילופין מאוחרים של המחלה. כמו כן, החוקרים מציינים כמגבלה כי סרטן נוירואנדוקריני של הלבלב הוא סוג נדיר של סרטן, ואין די נתונים על מספר רב של חולים במחלה כדי להגיע למסקנות נחרצות בנוגע לתסמיניה האופייניים.

החוקרים מסכמים כי "חשוב לעדכן את רשימת התסמינים שמיוחסים לסרטן הלבלב ותחלואה נלווית", וזאת כדי לסייע לרופאים ראשוניים לזהות מטופלים בסיכון למחלה ולהפנות אותם לבדיקות שעשויות לאבחן אותה בשלב מוקדם ולשפר את סיכויי ההחלמה. מספר בדיקות הדמיה אבחנתיות מסייעות כיום בזיהוי גידולים סרטניים בלבלב, לרבות סי.טי, MRI ואנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב, והמקובלת ביותר היא בדיקה אנדוסקופית באמצעות אולטרסאונד (EUS) – במהלכה מוחדר אנדוסקופ עם מתמר אולטרה-סאונד בקצהו דרך הפה לצורך איתור גידולים בלבלב, בדיקה שמקובל כיום להפנות אליה מטופלים בסיכון גבוה למחלה בעקבות סיפור משפחתי.

המחקר מומן על ידי האיגוד לסרטן הלבלב בבריטניה (PCUK), וממצאיו הוצגו בכנס מדעי של המכון הבריטי לחקר הסרטן (NCRI) שנערך בנובמבר 2021, ופורסמו בגיליון אוקטובר 2021 של כתב העת British Journal of General Practice.

השמנה ותזונה עתירת שומנים

המשמעות בזיהוי תסמינים חדשים שיוכלו להצביע על סיכון להתפתחות של סרטן הלבלב בשלבים מוקדמים היא ברורה – ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להחלמה.

בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים אמרה החוקרת הראשית ד"ר וויקי ליאו מאוניברסיטת אוקספורד כי "ניתן לאבחן מטופלים בסרטן הלבלב אם הם מבקרים בעקבות התסמינים אצל רופא משפחה, אך זה אפשרי רק בתנאי שגם המטופלים וגם רופאיהם מודעים לתסמינים שנקשרו למחלה".

שיעורי ההחלמה מסרטן הלבלב כאמור נמוכים מאוד ולא מותירים פתח גדול לתקווה בקרב החולים. לפי נתוני החברה האמריקאית לסרטן (ACS), בסרטן לבלב שאובחן בשלב מוקדם מקומי יש 39% סיכויי הישרדות כעבור חמש שנים מהאבחנה, כשהיא מאובחנת בשלב של התפשטות אזורית – סיכויי ההישרדות יורדים ל-13%, ובמחלה מפושטת במיוחד וגרורתית – 3% בלבד להישרדות כעבור חמש שנים. 

בישראל, בדו"ח של משרד הבריאות שפורסם באוקטובר 2020 לרגל מבצע "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן, נקבע כי שיעורי ההישרדות מסרטן הלבלב הם הנמוכים ביותר מבין הגידולים הסרטניים העיקריים, כשההישרדות כעבור חמש שנים מהאבחנה עומדת על 8.9% בקרב גברים יהודים, 10.4% בקרב נשים יהודיות, 9.5% בקרב גברים ערבים ו-9.9% בקרב נשים ערביות.  הדו"ח זיהה עלייה בשכיחות סרטן הלבלב באוכלוסייה היהודית בישראל בקרב גברים בקצב של 6% לשנה בין השנים 2000-1996 ועלייה בקרב נשים בקצב של 2% לשנה בשנים 2013-1996. לפי נתונים עדכניים של רישום הסרטן הלאומי, העלייה נמשכת גם בשנים האחרונות: בשנת 2013 אובחנו בישראל 888 חולים חדשים בסרטן הלבלב, בשנת 2018 אובחנו 1,024 חולים חדשים ובשנת 2020 הצפי ל-1,086 חולים חדשים. גם במדינות מערביות נוספות מתועדת מגמה דומה. רק בחודש שעבר (אוקטובר 2021) דווח בכתב העת JAMA על  עלייה בתחלואה בסרטן הלבלב בשנים האחרונות בארה"ב בעיקר בקרב נשים צעירות.

ההנחה כי הגידול במספר החולים בסרטן הלבלב קשור בין השאר בעלייה בחלק מגורמי הסיכון למחלה, לרבות השמנה, סוכרת סוג 2 ותזונה מערבית עתירת שומנים רוויים ושומן מן החי.

British Journal of General Practice, doi: 10.3399/BJGP.2021.0153