השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מחקר ישראלי: נשים עם השמנה מתקשות יותר למצוא עבודה
חוקרים ישראלים מצאו בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי לנשים עם השמנת יתר קשה יותר להתפרנס – בין השאר על רקע הסטיגמה בציבור. מה אפשר לעשות?
השמנה היא אחת התופעות הנרחבות בימינו ומקיפה עשרות אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת. בישראל, לפי נתונים מסקר שנערך בשנת 2023, כמחצית מהמשתתפים (49%) דיווחו על עודף משקל ו/או השמנה, בהם 55% מהגברים ו-43% מהנשים, וכרבע (26%) דיווחו כי הם מקפידים על דיאטה להורדה במשקל – 29% הנשים ו-23% מהגברים. בסקר נמצא כי אנשים שמשקלם תקין יותר אופטימיים לגבי החיים ויותר בוטחים בזולת – סמן המצביע על בריאות נפשית.
אחת ההשפעות של השמנה קשורה בסטיגמה עמה מתמודדים האנשים עם משקל עודף. מחקרים רבים מדגימים לאחרונה את התופעה המצערת. כך, למשל, מחקר ישראלי שפורסם בינואר 2024 שמצא כי שמנים המועמדים לניתוחי קיצור קיבה עוברים חוויות משפילות במרפאות והערות שליליות מצד צוותים רפואיים. במחקר ישראלי שפורסם בשנת 2020 נמצאו עדויות אפילו לפוביה מפני שמנים בקרב סטודנטים לפיזיותרפיה ופיזיותרפיסטים מוסמכים.
עתה מדווחים חוקרים ישראלים כי אחת ההשפעות של הסטיגמה בציבור כלפי אנשים עם השמנה מתבטאת בקושי של נשים עם השמנת יתר להשיג עבודה ולהתפרנס למחייתן. החוקרים קוראים להעלות מודעות של מעסיקים לתופעת הסטיגמה להשמנה כדי להתמודד איתה ביעילות.
עוני וקושי לעבוד
החוקרים מהמכללה האקדמית לגליל המערבי בעכו, אוניברסיטת בר אילן, הפקולטה לרפואה בטכניון והמרכז הרפואי העמק בעפולה ניתחו נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך סקר שנערך בשנים 2016-2015 בקרב 4,017 משתתפים בוגרים. הסקר אסף נתונים דמוגרפיים על הנבדקים, קרוב למחציתם (44.5%), כאשר המשכורת הממוצעת של הנבדקים עמדה על 121,721 שקל לשנה, ומדד ההשמנה BMI הממוצע עמד על 25.6 יחידות.
הנבדקים התבקשו לדרג את רמת החיים שלהם, כאשר 14.2% דיווחו כי הם מרגישים עניים לעתים קרובות, 8.9% ציינו כי הם מרגישים עניים לפעמים, ואילו השאר חשים עוני לעתים רחוקות (10.1%) או כלל לא (66.8%). בהמשך נמצא כי אנשים עניים מדווחים על קושי למצוא עבודה ומרוויחים בעבודה שכר נמוך. 16.6% מהנבדקים במחקר העידו כי הם הרוויחו פחות מ-50,000 שקל לשנה, נכון לשנת 2016.
ניתוח סטטיסטי מצא מתאם אצל נשים בין מדד ההשמנה, כלומר בין משקל הגוף העודף – לבין עלייה בסיכוי לחוש עניות ולהתקשות למצוא עבודה. במחקר לא נמצא מתאם דומה אצל גברים.
בצוות החוקרים השתתפו ד"ר יובל ארבל, ד"ר יפעת ארבל, פרופ' עמיחי קרנר וד"ר מרים קרנר, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2024 של כתב העת Frontiers in Public Health.
סטיגמה רחבת היקף
החוקרים מציינים כי מאחר ולפי מחקרי תאומים, כ-80% מתופעת ההשמנה ניתנת להסבר על ידי גורמים גנטיים, כלומר שהיא איננה ניתנת לשליטה – הרי שנדרש להעלות מודעות של אנשים בציבור לקשיים של נשים עם השמנה למצוא עבודה ופרנסה מכבדת. החוקרים מציינים כי נדרש להעלות מודעות בעיקר בקרב מעסיקים – כדי לנטרל חששות ולהגדיל את הסיכוי להעסקת נשים עם משקל עודף. החוקרים מציינים כי מעבר לסטיגמה כלפי השמנה, סביר להניח שחלק מההסבר לתופעה שזוהתה במחקר נעוץ בקושי הכללי של נשים למצוא עבודה אשר גדול יותר מזה של גברים – כתוצאה מהשפעות מגדריות.
ממצאי המחקר מעלים למודעות את הסטיגמה שאופפת את תופעת ההשמנה שמשפיעה בין השאר גם על חוויית מטופלים במוסדות רפואיים. בשנים האחרונות החלו ארגוני בריאות בעולם ובישראל להגדיר את ההשמנה כמחלה – ולא ברור האם הגדרה זו השפיעה על ההלך הציבורי כלפי התופעה.
במסגרת מחקר ישראלי שהופץ ברשתות חברתיות, ופורסם בינואר 2022 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, נמצא כי מתוך 1,679 משיבים שציינו כי הם מתמודדים עם משקל עודף, 59% דיווחו על חוויות שכיחות של יחס לא מכבד מצד צוותים רפואיים, 58% נתקלו בהערות שיפוטיות וקרוב לשליש (29.1%) ציינו כי במרפאות היה ציוד שאינו מותאם לאנשים עם עודף משקל. מעל לשליש (40.5%) העידו כי זכו להתעלמות מהצורך בתור רפואי דחוף, וזאת למרות ההשלכות הנרחבות של השמנה וסיבוכים אפשריים רבים – ובמרכזם מחלת הסוכרת וסיבוכיה שעשויים להיות מסכני חיים, כמו גם עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם שעלולות להיות קטלניות.