העלייה העולמית במימדי ההשמנה מובילה לאורך השנים להתייחסות גם לדימוי הגוף בקרב אנשים עם משקל עודף ולאופן בו הם תופסים את משקל גופם כגורם סיכון להתפתחות הפרעות אכילה ולצבירת משקל עודף.

אחד המדדים שפותחו לאורך השנים לבדיקת התופעה נוגע להערכת משקל הגוף, כשקיימים מקרים בהם אנשים עם משקל עודף נוטים להערכת חסר של משקל גופם ולאמונה שמשקלם תקין – מדד המסומן WSMP (קיצור של Weight Status Misperception). חוקרים ישראלים מדווחים כעת כי בבדיקת נשים באמצע החיים – הנטייה להערכת חסר של משקל הגוף מזוהה עם נשים עם עודף משקל ברמה סוציו אקונומית נמוכה, ומאפיינת יותר את החברה הערבית וכן יהודיות עם רמת השכלה נמוכה.

צוות החוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב והיחידה לחקר בריאות האם והילד במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות בחנו נתונים מתוך מחקר לאומי העוסק בבריאות נשים באמצע החיים (WHiMNS, קיצור של Women's-Health-in-Midlife-National-Study).

במחקר נכללו 523 נשים עם עודף משקל (כשמדד ההשמנה BMI הוא בין 25 ל-30 יחידות) והשמנת יתר (כשמדד ההשמנה הוא 30 יחידות ומעלה) בגילי 45 עד 64 המשתייכים לאחת משלוש קבוצות אוכלוסייה: יהודיות שחיות בארץ לאורך שנים (299 משתתפות), עולות חדשות ממדינות ברית המועצות לשעבר (120) וערביות (104). הנבדקות מילאו שאלונים במסגרת ראיונות טלפוניים ופנים מול פנים. מכלל 784 המשתתפות בסקר הלאומי הכולל במשקלים שונים, 65% היו עם עודף משקל והשמנת יתר – 53% מהיהודיות, 79% מהעולות החדשות ו-84% מהערביות.

יותר בשר אדום ולחם לבן

88% מהנשים במדגם העריכו נכונה את משקל גופן, ובכלל המדגם לא אובחנו הבדלים מובהקים בין הקבוצות השונות. לנשים עם עודף משקל הייתה נטייה גבוהה יותר להערכת חסר של משקל הגוף בהשוואה לנשים עם השמנת יתר – ממצא שהיה חזק בעיקר באוכלוסיית הערביות, והוסבר על ידי החוקרים בקלות הרבה יותר של נשים עם עודף משקל קל להתעלם מהקילוגרמים העודפים על גופם ולתפוס את משקלן כתקין בהשוואה לנשים עם השמנת יתר אשר לרוב עודפי המשקל ניכרים היטב על גופם וקשה יותר להתכחש להם.

עם זאת, לנשים עם רמת השכלה נמוכה יסודית היו סיכויים גבוהים פי 6.08 לבצע הערכת חסר של משקל הגוף בהשווואה לנשים עם השכלה על תיכונית ואקדמית ולנשים עם השכלה תיכונית היו סיכויים גבוהים פי 3.82. מעבר לכך, נשים ערביות ונשים יהודיות עם השכלה תיכונית או יסודית נטו פי 8.5 עד 13 יותר מנשים יהודיות עם השכלה גבוהה לבצע הערכת חסר של משקל גופן.

העבודה זיהתה גורמים נוספים שקשורים להערכת חסר של משקל הגוף, ובעיקר דפוסי אכילה מסוימים: נשים הנוטות להערכת חסר של משקל הגוף נטו פי 2.1 יותר לאכול בשר אדום, אוכל מטוגן, מזון מהיר ועור של עוף בהשוואה לנשים שאינן נוטות להערכת חסר; נטו פי 2.4 יותר לאכול לחם לבן במקום לחם מלא/מעורב; ונטו ב-80% יותר לדווח על חסמים אשר מונעים מהן לבצע פעילות גופנית סדירה. לטענת החוקרים, ממצא זה מתיישב עם 'מודל ההתנהגות הבריאותית' (Health Behavoir Model) ולפיו אנשים שמעריכים נכונה את מצב בריאותם ובעלי מודעות גבוהה יותר למידות גופם מודעים יותר גם לסכנות ההשמנה, כגון מחלות לב וסוכרת, ולכן נוטים יותר לתזונה בריאה.

במחקר השתתפו ד"ר רוני אלרן-ברק, צביה בלומשטיין, ד"ר ולנטינה בויקו, דנה הדר, ד"ר אדל פרחי, פרופ' ליאת לרנר-גבע וד"ר יעל בנימיני, הוא מומן על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2015 של כתב העת International Journal of Public Health.

שיאניות הדיאטה

החוקרים קוראים לצוותים רפואיים לשים יותר דגש על התופעה של נשים עם עודף משקל או השמנת יתר שמעריכות באופן חסר את משקל גופן – תופעה שקשורה לפי ממצאי המחקר לסיכון שבצריכת מזונות לא בריאים וכך מעלה את הסיכון להתפתחות סיבוכים הקשורים להשמנה, כמו סוכרת ויתר לחץ דם.

המחקר מצטרף לעבודות נוספות שמזהות אנשים בסיכון להפרעות אכילה לרבות השמנת יתר על פי בעיות בדימוי גוף. באופן דומה, למשל, מחקר מיוני 2010 העלה כי עיוות בדימוי הגוף ההפוך לזה שמתועד במחקר הנוכחי – כשקיימת הערכת יתר של המשקל – עשויה להוות סמן מקדים המתריע מפני התפתחות הפרעת אכילה. מחקר נוסף מבריטניה שפורסם בסמוך מעלה כי הערכה שגויה של גודל כפות הידיים, המבוססת על כך שהמוח חושב שהגוף רחב יותר מאשר במציאות, עשויה אף היא להתריע מפני הפרעות אכילה.

מחקר בינלאומי שבוצע על ידי ארגון הבריאות העולמי העלה בעשור האחרון כי לנערות ישראליות יש דימוי גוף בעייתי יותר ביחס לנערות במדינות מערביות – בבחינת ממצאי סקר שבוצע בקרב נערות מ-28 מדינות באירופה ובצפון אמריקה, הנערות הישראליות מחזיקות בשיא כשמעל לרבע מתוכן (27.1%) דיווחו כי הן עושות דיאטה להפחתה במשקל, שסביר כי היא נובעת מתפיסת הגוף כשמן מדי – 6% יותר מהשיעור שדווח בארה"ב שמדורגת שנייה.

International Journal of Public Health, DOI 10.1007/s00038-015-0753-0