דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
מחקר: פניות רבות לרופאי משפחה קשורות למצוקה נפשית
חוקרים אמריקאים מצאו כי היקף הפניות לרופאי משפחה בגלל מצוקה נפשית משתווה להיקף הפניות על רקע בעיות פיזיות שכיחות
לחץ ומתח נפשי מהווים גורם סיכון מוכחים לתחלואה מורכבת וכרונית. כיום, פניות רבות כתוצאה ממתח נפשי מוגבר מגיעות לרופאים הראשוניים – רופאי משפחה וילדים, וזאת על רקע זמינותם הגבוהה בהשוואה לתורים הארוכים עבור המומחים בבריאות הנפש.
בישראל דווח בחודשים האחרונים כי מלחמת "חרבות ברזל" הובילה לעלייה תלולה בביקוש לטיפולים נפשיים ברפואה הציבורית, והממשלה אף מתכננת מהשנה הבאה ייקור של מס הבריאות במטרה לממן את פיתוח של שירותי בריאות הנפש לאוכלוסייה הנזקקת.
גם במדינות נוספות מזהים חוקרים לאחרונה כי נתח משמעותי מיום העבודה של רופאים ראשוניים מוקדש לטיפול במצבים נפשיים מעורערים של מטופליהם. עתה מצאו חוקרים אמריקאים על בסיס נתונים שנאספו בנורבגיה, כי היקף המטופלים שפונים לרופאי משפחה בעקבות מצוקה נפשית משתווה להיקף המטופלים עם פניות שנוגעות לבעיות רפואיות פיזיות נפוצות.
כמו מחלות לב ונשימה
החוקרים מאוניברסיטת דיוק במדינת צפון קרולינה בחנו תיעודים על למעלה מ-354 מיליון ביקורים אצל רופאים ראשוניים מתוך מאגר רפואי-לאומי של מדינת נורבגיה בשנים 2006 עד 2019 – מאגר שריכז מידע מרשומות רפואיות של מעל ל-4.8 מיליון מטופלים.
מתוך מיליוני ביקורים אצל רופאי משפחה, נמצא כי התלונה השנייה בשכיחותה היא קושי נפשי. נמצא כי אחד מכל תשעה ביקורים אצל רופאים ראשוניים – מעל לעשירית מהביקורים (11.9%) – היו קשורים לתחומים הקשורים לפסיכולוגיה ובריאות הנפש, בדומה להיקף הפניות על רקע בעיות פיזיות שכיחות, ובהן מחלות לב (12.1%) ומחלות נשימה (11%).
היקף הפניות בנושאים הקשורים לבריאות הנפש היה גבוה יותר מאשר הפניות הקשורות לכאבים (4.8%), פציעות וחבלות (3.8%), מחלות מטבוליות ואנודוקריניות-הורמונאליות (6.6%), תסמינים ומחלות של מערכת העיכול (6%), תסמינים ומחלות עור (6.6%), מחלות אורולוגיות (3.4%), הפרעות ראייה ומחלות עיניים (2%), מחלות אוזניים (1.8%), בעיות הקשורות בהיריון ופוריות (2.9%) ובאיברי המין (3.1%) ותלונות נוירולוגיות (3.8%).
רק פניות על בעיות הקשורות בשלד-שריר כמו הפרעות יציבה וכאבי שרירים תועדו בהיקפים גבוהים יותר בקרוב לחמישית מהפניות (17.4%).
מבין הפניות הקשורות לבריאות הנפש, מעל לשליש היו קשורות לתסמיני דיכאון (23.8%) או לחרדות (14.1%), וכמו כן שיעורים משמעותיים מהפניות היו קשורים בהתמודדות עם הפרעות שינה (12.1%), התמכרות לחומרים (8.3%), תגובות לחץ אקוטיות (7.1%), פסיכוזות (6.9%), הפרעות זיכרון ודמנציה (5.4%), תסמיני הפרעות קשב וריכוז (3.8%), פוביות ותסמונות קומפולסיביות (1.7%), הפרעות למידה ועיכוב התפתחותי (1.5%), פוסט טראומה (1.3%) והפרעות אישיות (1.3%).
העבודה מהווה חלק מפרויקט מחקרי (פרויקט Rementa) של מועצת המחקר של מדינת נורבגיה (forskningsråd) בתמיכת מענקים מטעם המכון הלאומי לזקנה (NIA) והמכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם (NICHD) בארה"ב וכן המועצה הבריטית למחקר רפואי (MRC), וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2024 של כתב העת Nature Mental Health.
12 דקות
"רופאי משפחה הם שומרי הסף", ציין החוקר הראשי, פרופ' אבשלום כספי (Caspi) שהוא פסיכולוגי ישראלי-אמריקאי מאוניברסיטת דיוק בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים. לדבריו, "נתונים שנאספים על ידי רופאי המשפחה מאפשרים לנו למעשה לקבל תמונת מצב על אנשים במגע הראשון שלהם עם מערכת הבריאות".
פרופ' כספי הדגיש כי בניסוי נצפו מטופלים בגילים שונים, מה שמעיד על כך שהדאגה לבריאות הנפש "מלווה קשת רחבה של אנשים בשלבי חיים שונים". הוא הוסיף שראוי לשלב מומחים בטיפול נפשי כבר בשלבים הראשונים בהם המטופל פוגש את רופא המשפחה, במיוחד כשמדובר בילדים מכיוון שהקשיים הנפשיים עשויים להשפיע עליהם למשך שנים רבות.
ממצאי המחקר מדגישים את מיקומם של רופאי משפחה בקו החזית בכל הנוגע לטיפול בבריאות הנפש במדינות מערביות.
ממצאי המחקר מאירים על עומס המשימות שמוטל בשנים האחרונות על רופאים ראשוניים, אשר אמונים גם על בריאות הנפש, ובעיקר במתן מרשמים חוזרים לתרופות שהותאמו על ידי פסיכיאטרים, וכן על ניהול של מחלות כרוניות רבות כמו סוכרת, אסתמה ומחלות לב. בהסכם הרופאים האחרון מול המדינה משנת 2011 הוערך כי רופאי משפחה מטפלים בכל שעה עגולה בחמישה מטופלים לפרק זמן ממוצע של 12 דקות בלבד למטופל. בשנת 2016 פתחו רופאי המשפחה במאבק ציבורי על רקע מחסור בקופות החולים ומצב מחמיר. במסגרת המחאה העיד רופא משפחה כי בדק 88 מטופלים בארבע שעות, כ-2.5 דקות בלבד למטופל.
בישראל, מאז הרפורמה בבריאות הנפש, רופאי משפחה מהווים נדבך מרכזי בטיפול נפשי המוצע ברפואה הציבורית. מאז הרפורמה, רופאי המשפחה הם שמרכזים את כלל הטיפול הרפואי במבוטחים, ומקבלים מידע גם על בריאות הנפש, והם המפנים מטופלים לפסיכיאטרים ופסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים במרפאות ייעודיות לבריאות הנפש שמפעילות קופות החולים. סקר שבוצע בשנת 2018 עבור עמותת אנוש וצוטט בדו"ח מבקר המדינה העלה כי מחצית (52%) מהמתמודדים עם מצוקה נפשית לא מודעים לכך שרופאי משפחה בקופות החולים יכולים לתת מענה לבעיה ברפואה הציבורית. כשליש (36%) מאלו שהיו מודעים לרפורמה והשיבו לסקר ציינו כי פנו ישירות למטפלים פרטיים בבריאות הנפש במקום לרופאים הראשוניים בקופות. מחקר שבוצע במכון ברוקדייל ופורסם בשנת 2018 מצא כי לאחר הרפורמה רופאי משפחה בקופות החולים מעורבים באבחון במטופלים הסובלים מהפרעות נפש קלות יותר, כמו דיכאון וחרדות, במתן טיפול תרופתי ובהפניה לגורמים מקצועיים בעת הצורך, ונדרשים במסגרת האבחון להתמודד עם תלונות בנושאים גופניים ולברר אם בבסיסן עומד קושי נפשי. מעבר לכך, נמצא כי הם אחראים למתן תרופות שניתנו על ידי פסיכיאטר, למעקב אחר נטילתן, לבדיקות שוטפות הנוגעות לתופעות לוואי אפשריות ולמעקב אחר מצבם הגופני של המטופלים. עוד התברר במחקר כי רופאי ילדים מעורבים בזיהוי בעיות ובהדרכת הורים, אך אין בסמכותם מתן תרופות בבריאות הנפש, ובמקרים הדורשים טיפול תרופתי הם מפנים את הילדים למערך בריאות הנפש.