מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותמחקר: פילאטיס מסייע בהורדת לחץ הדם ואחוזי השומן

מחקר: פילאטיס מסייע בהורדת לחץ הדם ואחוזי השומן

אפשר גם בזום: חוקרים אמריקאים מצאו כי פילאטיס לא רק מחזק את השרירים, אלא גם משפר את גמישות העורקים ומסייע בהורדת לחץ הדם ומוביל לשיפור באחוזי השומנים בגוף. איך זה קורה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

פעילות גופנית מהווה מרכיב מוכח ומרכזי בשמירה על אורח חיים בריא ובמניעת תחלואה וסיבוכים בכלי הדם. ההמלצות לאנשים עם יתר לחץ דם והשמנה מורות על שילוב של פעילות גופנית אירובית, למשל בהליכה מהירה, ריצה ו/או רכיבה על אופניים, לצד פעילות אנאירובית – תרגילי התנגדות לחיזוק שרירי הגוף באמצעות משקולות או באחד מענפי הספורט האנאירוביים, ובכללם פילאטיס.

 

בשנים האחרונות הפכו אימוני פילאטיס לפופולאריים במדינות המערב, ובעיקר אימוני 'פילאטיס מזרנים' המשמשים לחיזוק שרירי הגוף והגמשת המפרקים, כשהגוף משמש בהן כמעין משקולת. בשיטה זו, שדורשת השקעה מצומצמת יחסית במזרנים ובשטח אימונים קטן יחסית, ניתן באמצעות שינויי תנוחות ותנועות בעצימות נמוכה יחסית להוביל לשליטה מוגברת בנשימות עמוקות שמעשירות את הגוף בחמצן, וכן להפחית מהלחץ על המפרקים, לשפר את היציבות וטווח התנועה ולהאיץ את זרימת הדם. עם זאת, עד כה ההוכחות המדעיות על התועלת בפילאטיס עדיין מצומצמות יחסית.

 

עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי בקרב נשים עם השמנת יתר שמאובחנות עם יתר לחץ דם – פילאטיס תורם לשיפור בתפקוד כלי הדם ובגמישות העורקים ולהורדת לחץ הדם, לצד ירידה באחוזי השומן בגוף.

 

החוקרים מאוניברסיטת מרימאונט שבווירג'יניה, לצד חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של טקסס, אוניברסיטת נברסקה-אומהה וכן אוניברסיטת איספאהאן שבאיראן, בחנו את ההשפעות של 'פילאטיס מזרנים' במדגם של 28 נשים צעירות בגילי 27-19 עם השמנה (מדד ההשמנה BMI היה בין 30 ל-40 יחידות) ולחץ דם גבוה וללא עישון ומחלות רקע נוספות, לרבות דלקות מפרקים או אבנים בכליות ובדרכי השתן. כל הנבדקות היו פעילות גופנית באופן מתון יחסית, והקפידו על עד 90 דקות פעילות גופנית בשבוע, בחצי השנה שקדמה למחקר.

 

שלושה חודשים של פילאטיס מזרנים 

 

למחצית מהמשתתפות במחקר (14 נבדקות) הותאמו שיעורי 'פילאטיס מזרנים' במסגרת של שלושה מפגשים של כשעה למפגש מדי שבוע שהועבר על ידי מדריכי פילאטיס מוסמכים, וזאת למשך 12 שבועות, כשכל מפגש כלל חימום ומתיחות (10 דקות), תרגילי פילאטיס משתנים (40 דקות) ומתיחות להרגעת הגוף (10 דקות). בכל אחד מהתרגילים הייתה הקפדה על תרגולי נשימות, שמהווים עיקרון יסוד של פילאטיס, וכן על 10-6 חזרות (סטים) לכל תנוחה או תנועה שתורגלו. 14 נבדקות נוספות שימשו כקבוצת ביקורת.

 

לכל אחת מהמשתתפות במחקר נבחנו מדדים פיזיולוגיים שונים הן בתחילתו והן בסופו, לרבות מדד לנוקשות העורקים תוך מדידת הדופק בקרסול (מדד הקרוי baPWV, קיצור של brachial-ankle Pulse Wave Velocity); 'מדד ההגברה' (AIx, קיצור של Augmentation Index) שבוחן את גמישות העורקים תוך מדידת עוצמת ההדף מהעורקים בתגובה לזרימת הדם הסיסטולית – כלומר לאחר התכווצות הלב בפעימת לב; רמות NO בנוזל הדם (פלסמה) – דהיינו רמות החנקן החמצני, שככל שהן גבוהות יותר – כך זרימת הדם מהירה יותר; וכן אחוזי השומן בגוף כפי שנמדדים במכשיר מיוחד הבוחן את כמות השומנים באמצעות אומדן התנגודת החשמלית של הגוף (מכשיר הקרוי InBody 230).

 

החוקרים מצאו כי בחלוף 12 שבועות של אימונים, 'פילאטיס מזרנים' תרם להפחתת המדדים שנבחנו באופן מובהק, לרבות ירידה ממוצעת של 5 יחידות בלחץ הדם הסיסטולי בתגובה להתכווצות הלב, כפי שנמדד בעורק הברכיאלי בזרוע; ירידה ממוצעת של 6 יחידות בלחץ הדם הסיסטולי שנמדד באבי העורקים (האאורטה); וירידה של 2% באחוזי השומן בגוף; וכן עלייה ברמות החנקן החמצני בדם, בהשוואה לנבדקות בקבוצת הביקורת. הממצאים מדווחים בגיליון אפריל 2020 של כתב העת American Journal of Hypertension.

 

שיפור בתפקוד האנדותל

 

החוקרים מסכמים כי "פילאטיס מזרנים עשוי להוות התערבות מועילה לשיפור בתפקוד כלי הדם ולשיפור בלחץ הדם בקרב נשים עם השמנה ולחץ דם גבוה – נשים המצויות בקבוצת סיכון לפתח מחלות כלי דם בגיל צעיר".

 

המחקר לא הצליח להוכיח כי באופן ישיר ערכי לחץ הדם ירדו אצל הנבדקות כתוצאה מאימוני הפילאטיס. אולם יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי ההשפעות החיוביות של 'פילאטיס מזרנים' על הורדת לחץ הדם, כפי שבאות לידי ביטוי במחקר, קשורות ככל נראה בשינויים במטבוליזם (חילוף החומרים) בגוף, ובכללם עלייה בריכוזי החמצן ועלייה בצריכה האנרגטית – אשר מובילים לירידה באחוזי השומן, וכן שיפור בתפקוד כלי הדם, ככל הנראה תוך השפעה מיטיבה על תפקוד האנדותל – השכבה הפנימית של כלי הדם, באופן שעשוי להוביל לירידה בסיכון להצטברות שומנים ולטרשת עורקים, ולשיפור בזרימת הדם וירידה בלחץ הדם.

 

הממצאים הנוכחיים מתיישבים עם עבודות נוספות מהשנים האחרונות, אף כי עבודות מצומצמות, שמצביעות על התועלות של פילאטיס לשיפור הבריאות. בין השאר, מספר מחקרים העלו כי פילאטיס עשוי לסייע בהקלה בכאבים, לרבות מחקר מברזיל שבוצע בתנאי מחקר מבוקרים כפולי סמיות, שממצאיו פורסמו באפריל 2020 בכתב העת Advances in Rheumatology, אשר מצא כי פילאטיס מסייע בקלה על כאבים של אנשים עם פיברומיאלגיה. מספר מחקרים ממליצים על פילאטיס גם כפעילות גופנית שעשויה לסייע לאנשים עם דלקות מפרקים. ובנוסף, שתי עבודות מתורכיה ובריטניה העלו בקיץ 2013 כי פילאטיס משפר את התפקוד של אנשים עם טרשת נפוצה, כפי שמתבטא בין השאר בשיפור בשיווי המשקל, בניידות ובכוח השרירים. גם בישראל, מחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא ופורסם במארס 2017 בכתב העת Clinical Rehabilitation, העלה כי פילאטיס עשוי לסייע בשיפור היציבה וההליכה אצל אנשים עם טרשת נפוצה.

 

ממצאי המחקר הנוכחי מתיישבים עם עבודות נוספות מצביעות על תרומתה של פעילות גופנית סדירה להורדת לחץ הדם. כך, חוקרים אמריקאים מצאו בחורף 2012 כי גם פעילות אירובית קלה, למשל בהליכה מהירה – תורמת להפחתת לחץ הדם, ומאמר מקיף שניתח ממצאים מ-391 מחקרים שונים ופורסם בחורף 2018 – מצא כי אצל אנשים עם לחץ דם גבוה – פעילות גופנית עשויה להפחית את לחץ הדם אפילו בדומה להשפעתן של תרופות.

 

 

American Journal of Hypertension,  doi: 10.1093/ajh/hpaa026