מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותמחקר: פייסבוק לא גורם לדיכאון

מחקר: פייסבוק לא גורם לדיכאון

מחקר חדש מצא כי בניגוד לאזהרות קודמות, בילוי זמן רב בפייסבוק לא מוביל לדיכאון


לא נמצא קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לסבירות שהאדם יסבול מדיכאון (צילום: Shutterstock)
לא נמצא קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לסבירות שהאדם יסבול מדיכאון (צילום: Shutterstock)

 

מחקר קטן שנערך בצעירים מראה, בניגוד לממצאים קודמים, כי לא קיים קשר בין משך הזמן שאדם מבלה בפייסבוק או רשתות חברתיות אחרות לדיכאון.

 

החוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין אומרים כי ייתכן שמיותר להזהיר הורים לילדים ומטופלים מפני הסיכון ל"דיכאון פייסבוק" רק בהתבסס על כמות הזמן שהם מבלים ברשת. בכך החוקרים חולקים על אזהרת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים שפורסמה בשנה שעברה, לפיה קיים קשר בין שימוש בפייסבוק לדיכאון.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Adolescent Health נערך בקרב 190 בני 18 עד 23 והשתמש במדידת הפעילות שלהם באינטרנט בזמן אמת ובבדיקות קליניות להערכת דיכאון. כדי לבדוק את הפעילות האינטרנטית החוקרים שלחו לסטודנטים שאלות באמצעות הודעות טקסט רבות במהלך שבעה ימים. הסטודנטים נשאלו אם הם גולשים כרגע ברשת, כמה זמן הם גולשים ומה הם עושים ברשת.

 

החוקרים מצאו כי רוב הצעירים השתמשו ברשתות חברתיות פחות מ-30 דקות (53%) או בין 30 דקות לשעתיים (39%) ביום. רק 8% דיווחו על כך שבילו יותר משעתיים ביום ברשתות החברתיות.

 

בניתוח הנתונים לא נמצא קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לסבירות שהאדם יסבול מדיכאון – בקרב צעירים שבילו את הזמן הרב ביותר בפייסבוק ודומיו, הסבירות לדיכאון לא הייתה גדולה יותר בהשוואה לאלה שבילו רק כמה דקות ביום ברשתות החברתית.

 

החוקרים מייעצים להורים לבחון את השימוש של ילדיהם ברשתות חברתיות בהקשר של כל חייהם – האם התנהגותם השתנתה? האם מצב הרוח שלהם השתנה? האם יש להם חברים? האם התפקוד שלהם בבית הספר עקבי?

 

 

עצות: איך לשמור על ילדים ברשתות חברתיות 

 

Journal of Adolescent Health published online 09 July 2012