הכנסת טיפולים לגמילה מעישון לסל התרופות בתחילת 2010 באמצעות תרופות וסדנאות גמילה הובילה לעלייה משמעותית בניסיונות הגמילה של ישראלים מעשנים ולראשונה לשינוי מגמה וירידה בהיקף עישון הסיגריות במדינה. אולם למרות מגמה מבורכת זו, שיעור המעשנים בישראל עדיין עומד על כ-20%, ומהווה בעיה רפואית משמעותית התורמת לתחלואה רבה ולתמותה.

מחקר ישראלי חדש מגלה כי מעשנים רבים בארץ לא שמעו על סדנאות הגמילה של קופות החולים ולכן לא מודעים לאפשרות להיגמל מסיגריות דרך הסל.

במחקר שנערך במסגרת שירותי בריאות כללית והוצג החודש בכנס המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, נבחנו שינויים בדפוסי הגמילה על רקע הכנסת טיפולי הגמילה לסל לפי נתונים שנאספו מכלל משתתפי הסדנאות בקופת החולים בשנת 2009 - בטרם כניסתן לסל, 1,500 משתתפים בסדנאות בשנים 2011-2010 לאחר הכללתן בסל, וכן בקרב קבוצת ביקורת של 1,500 מעשנים שנחקרו בשנים 2011-2010 ולא השתתפו בסדנאות הגמילה.

מהמחקר עולה כי מעל לשליש מקבוצת הביקורת - 39.2% - לא ידעו כלל על קיומן של סדנאות הגמילה מעישון, למרות שאלה ניתנות כאמור במימון ציבורי. בקרב משתתפי קבוצת הביקורת, בהשוואה למעשנים שפנו לסדנאות, היו יותר גברים, לא יהודים, צעירים ואנשים עם רמות השכלה והכנסה נמוכות יותר.

עלייה פי 17 בפנייה לסדנאות

הכנסת התרופות לגמילה מעישון בשילוב עם סדנאות גמילה לסל חייבה הרחבה של פריסה ארצית לכלל הסדנאות, ולוותה בעלייה משמעותית של פי 17 בהיקף צריכת התרופות והרישום לסדנאות, כפי שעולה מנתוני הכללית. אולם למרות החשש שליווה את המהלך כי סיבסוד התרופות והסדנאות והגידול בשימוש בהן יובילו לירידה ביעילות הסדנאות ובהתמדה בגמילה מעישון, המחקר גילה כי שיעור הנגמלים בשילוב של תרופת וסדנאות לא ירד אלא נשאר קבוע.

במחקר נמצא כי בעקבות הכנסת טיפולי הגמילה מעישון לסל, חלה עלייה בפנייה לסדנאות בעיקר בקרב גברים, ערבים ועולים צעירים. בקרב המשתתפים בסדנאות הנוטלים תרופות לגמילה, 60% עד 65% הפסיקו לעשן במהלך הסדנה או בעקבותיה, שיעור שנותר קבוע לפני הכללת טיפולי הגמילה בסל ואחריה. בקרב אלו שהשתתפו בכל מפגשי הסדנה שיעורי הגמילה עמדו על 72.4%, בהשוואה לרבע בלבד (23.1%) מקרב אלו שפרשו מהסדנה באמצע ולא השלימו את כל ששת מפגשי הסדנה.

43% התמידו בגמילה שנים לאחר סיום הסדנה 

בקרב כל המגזרים נשמרה יציבות בשיעור המתמידים בגמילה מעישון כעבור 5-3 שנים: 43%-42%, הן בקרב הנגמלים לפני הכנסת הטיפולים לסל והן בקרב אלו שנגמלו לאחר הכנסתם לסל התרופות. מדובר בנתון מעודד מאוד. מחקרים מראים כי שיעור האנשים שמפסיקים לעשן ונשארים לא-מעשנים אחרי שנה עומד על 3%-5% בלבד בקרב אלה שנגמלים לבד, ללא שום עזרה מקצועית או תרופתית. 

מקרב הנותרים שנשברו ושבו לעשן לאחר טיפול הגמילה, 60% חזרו לעשן תוך חצי שנה מסיום הסדנה. גם שיעור זה נותר קבוע לפני ואחרי הכנסת טיפולי הגמילה לסל.

החוקרים מסכמים כי הכנסת טיפולי הגמילה לסל התרופות הייתה יעילה, מאחר והיא הובילה להרחבה משמעותית של השירות מבלי לפגוע באחוזי היעילות. עם זאת, החוקרים קוראים להגברת מודעותם של מעשנים לקיומן של הסדנאות, על רקע שיעור גבוה של חוסר ידע אודותן, וכן לשקול תמיכה נוספת וחיזוק למשתתפי הסדנאות ברבעון הראשון שלאחר הסדנה, כדי למנוע חזרה של המשתתפים לעשן.

במחקר השתתפו החוקרים ד"ר דיאן לוין-זמיר, טל אפרמן-יצחק, פרופ' רן בליצר, שוש גן-נוי וד"ר משה חשן, והוא מומן על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות.

לפי נתוני דוח העישון של משרד הבריאות ממאי 2014, לצד הערכות כי הכנסת טיפולי הגמילה מעישון לסל תוביל לאומדן של כ-6,000 ישראלים בשנה שיפנו לקבלת השירות, שיעור הפונים בפועל לטיפולי גמילה בסל עמד בשנה הראשונה (2010) על 11,844, ומאז זינק בהתמדה פי 2.25 ל-26,702 פונים בשנת 2013.

קישור לכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות במאי 2015