מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
פרופ' איתמר רז
פרופ' איתמר רז
מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב

מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב

מחקר נרחב בארה"ב העריך היקף משמעותי של סיכון למחלות לב וכלי דם גם במוצרי טבק שאינם סיגריות, לרבות מקטרת, עישון סיגר וטבק במציצה ולעיסה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מזה שנים רבות שהתבסס הקשר בין עישון סיגריות למחלות לב וכלי דם. קשר זה מוסבר בחשיפה לחומרים רעילים מזיקים המצויים בסיגריה. ככלל, כ-20% ממקרי התמותה בעולם ממחלת לב כלילית מיוחסים לעישון סיגריות. לפי מטה אנליזה שפורסמה בינואר 2018 בכתב העת British Medical Journal – כל חשיפה לסיגריה מעלה את הסיכון למחלות לב, כאשר אצל גברים הסיכון למחלת לב כלילית גבוה ב-48% בעקבות עישון של סיגריה אחת ביום וגבוה כבר פי 2.04 בעישון של 20 סיגריות (חבילה) ליום, ואצל נשים בסיכון גבוה ב-57% בעישון סיגריה ליום וגבוה פי 2.84 בעישון 20 סיגריות ליום.

 

למרות הקשר המוכח בין סיגריות למחלות לב, תפקידו של הטבק בסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית אינו ברור דיו. כתוצאה מכך, עולה הרושם המוטעה כי ישנם מוצרים מבוססי טבק שאינם סיגריות אשר פחות מזיקים לבריאות.

 

עתה מצאו חוקרים אמריקאים במסגרת עבודה נרחבת כי גם מוצרי טבק שאינם סיגריות מאיצים פגיעות לבביות ומלווים בעלייה בסיכון להתפתחות מחלות לב שונות.

 

אירוע מוחי, אי ספיקת לב ופרפור פרוזדורים

 

החוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור וכן מאוניברסיטאות ומרכזים רפואיים נוספים ברחבי ארה"ב אספו נתונים על מוצרי טבק מ-15 מדגמים בארצות הברית בין השנים 1948 עד 2015. ניתוח הנתונים כלל 103,642 משתתפים בוגרים, כמחציתם (47.8%) נשים אשר דיווחו על שימוש בלפחות מוצר טבק אחד שאינו סיגריה, כולל מקטרת, סיגר, או טבק ללא עישון.

ניתוח הנתונים מהמדגמים שנבחרו העלה כי עישון סיגרים בהווה מלווה בעלייה של 25% בסיכון לפתח אירוע מוחי, עלייה של 32% בסיכון לפרפור פרוזדורים ועלייה של 29% בסיכון לאי-ספיקת לב, בהשוואה למשתתפים שמעולם לא עישנו סיגרים. בקרב אלו שדיווחו על שימוש בלעדי בסיגרים וללא כל עישון סיגריות בעברם נרשמה עלייה של 53% בסיכון לאירוע מוחי, בהשוואה לאלו שמעולם לא עשינו סיגרים או סיגריות.

בהמשך, עישון מקטרת בהווה היה מלווה בעלייה של 23% בסיכון לאי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו שמעולם לא עישנו מקטרת. מנגד, בקרב אלו שדיווחו כי הם נוהגים לעשן מקטרת אך אינם מעשנים סיגריות נרשמה עלייה של 43% בסיכון להתקף לב, בהשוואה לאלו שמעולם לא עישנו מקטרות או סיגריות.

 

שימוש פעיל במוצרי טבק ללא עישון, בהם טבק במציצה ו/או בלעיסה, היה מלווה בעלייה של 31% בסיכון לתמותה עקב מחלת לב ובעלייה של 20% בסיכון להתקף לב בהשוואה לנבדקים שמעולם לא השתמשו במוצרי טבק ללא עישון.

 

עם זאת, נתוני המחקר עדיין זיהו כי עישון סיגריות מלווה בסיכון הגבוה יותר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם ותמותה מכל-סיבה, בהשוואה לכלל מוצרי הטבק שנבחנו – עישון סיגרים, מקטרת או מוצרי טבק בלעיסה ו/או מציצה.

 

המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI) והמחלקה למוצרי טבק במנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2025 של כתב העת JAMA Network Open.

 

גידולים סרטנים וחוורוורת

 

החוקרים מסכמים כי עישון סיגריות לווה בעלייה משמעותית בסיכון לכלל תוצאי התחלואה והתמותה הקרדיו וסקולאריים שנבחנו, בהתאם לממצאי מחקרים קודמים. אמנם הקשר עם מוצרי טבק ללא עישון היה משתנה, ולווה בעלייה מתונה יותר בסיכון בהשוואה לסיגריות. אך עם זאת, הממצאים מצביעים על כך שגם תחליפי טבק כגון סיגרים, מקטרות וטבק ללא עישון עלולים להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם ויש להיזהר מהם. החוקרים מציינים כי הממצאים עשויים לסייע במתן הנחיות רגולטוריות משמעותיות יותר על הגבלת ההפצה של מוצרי טבק בארה"ב.

 

המחקר הנוכחי לא בחן את הסיבות הפיזיולוגיות לסיכון הלבבי במוצרי טבק שאינם סיגריות. מעבודות אחרות עולה כי מספר מנגנונים עשויים להסביר את הסיכון שתועד במחקר, לרבות השפעות הטבק על עלייה בלחץ הדם ובקצב הלב באופן המעמיס על הלב, השפעות הטבק על הקשחה והיצרות של העורקים הכליליים המספקים דם ללב והצטברות טרשת עורקים, ירידה באספקת החמצן ללב, עלייה בסיכון לקרישי דם, ירידה בכולסטרול הטוב ועלייה בכולסטרול הרע והפרעות חשמליות בלב שמגדילות את הסיכון להפרעות קצב שונות.

 

ממצאי מחקר תומכים בעבודות נוספות בשנים האחרונות שמזהים סיכונים במוצרי טבק שאינם סיגריות.

 

מחקרים מזהים כי טבק בלעיסה או מציצה עשויים להכין ניטרוסמינים (TSNAs) – מרכיבים זעירים כימיים שנקשרו למספר סוגים של גידולים סרטניים, לרבות גידולי ראש צוואר (לרבות סרטן הפה, הלשון, הלחיים), סרטן הוושט וסרטן הלבלב. מוצרי טבק גם נקשרו בהופעת נגעים לבנים בריריות הפה בשם לויקופלקיה ובעברית "חוורוורת" שטוחים או בולטים שעלולים להפוך בהמשך לממאירים.

 

JAMA Network Open, doi:10.1001/jamanetworkopen.2024.53987