מחקר חדש מוסיף על העדויות לפיהן גם לגברים קיים "שעון ביולוגי" מסוים. חוקרים מאוניברסיטת אינדיאנה מצאו כי לילדים שנולדו לאבות מבוגרים עשוי להיות סיכון גבוה יותר משמעותית למגוון בעיות פסיכיאטריות וקשיים אקדמיים, בהשוואה לילדים שנולדו לאבות צעירים יותר.

החוקרים מסבירים שמחקרים קודמים העלו את האפשרות שגיל מבוגר יותר של האב קשור למוטציות גנטיות במהלך ההתפתחות של הזרע, העלולות לגרום לסיכון מוגבר לבעיות פסיכיאטריות ואקדמיות אצל הילד.

המחקר הנוכחי, שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry, נערך בקרב 2.6 מיליון אנשים שנולדו בשוודיה בין 1973 ל-2001. החוקרים ביקשו להעריך את הסיכון לבעיות פסיכיאטריות ובעיות אקדמיות בקרב ילדים שנולדו לאבות מבוגרים באמצעות שימוש בהשוואות בין אחים ובני דודים.

הם מצאו כי אחים שנולדו לאבות שהיו בני 45 או יותר היו בעלי סיכון גבוה יותר פי כמעט 3.5 לאוטיזם, פי יותר מ-13 להפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD), פי 2 לפסיכוזה, פי כמעט 25 להפרעה ביפולרית, פי כמעט 3 לניסיונות התאבדות ופי 2.5 לשימוש בסמים, בהשוואה לאחים שנולדו לאבות שהיו בני 20-24. כמו כן, היה להם סיכון גבוה יותר ב-59% להיכשל כיתה.

הקשר בין גיל מבוגר של האב לסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות אצל הילד, נותר גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים רבים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו מצב סוציו-אקונומי וגיל האם. למרות זאת, המחקר לא יכול להוכיח קשר של סיבה תוצאה בין גיל האב להפרעות הפסיכיאטריות בילד.

חשוב להבין שאין משמעות הממצאים שכל הצאצאים לאבות מבוגרים יסבלו מבעיות פסיכיאטריות או חינוכיות – גם אם קיים סיכון מוגבר, הסיכון האבסולוטי שילד מסוים יפתח הפרעה פסיכיאטרית עדיין אינו גבוה. עם זאת, המחקר מוסיף לעדויות המראות כי עשויה להיות משמעות לדחיית האבהות לגיל מאוחר.

JAMA Psychiatry. Published online February 26, 2014