מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותמחקר: הנקה מפחיתה סיכון להתקף טרשת נפוצה

מחקר: הנקה מפחיתה סיכון להתקף טרשת נפוצה

לנשים עם טרשת נפוצה שהניקו את תינוקן באופן בלעדי למשך חודשיים לפחות היה סיכון מופחת להתקפים בחצי השנה לאחר הלידה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

נשים עם טרשת נפוצה יכולות להרות וללדת בדיוק כמו נשים אחרות, ללא סכנה מיוחדת להן או לעובר. יתרה מכך, בתקופת ההיריון השינויים במערכת החיסון בגוף האישה שבאים להגן על העובר מגנים גם מפני התקפי המחלה ולכן ישנה ירידה דרסטית בסיכון להתקף. עם זאת, לאחר הלידה עולה הסיכון להתקף של המחלה. מחקרים הראו כי בין 20% ל-30% מהנשים עם טרשת נפוצה חוות התקף תוך שלושה עד ארבעה חודשים לאחר הלידה. השפעת ההנקה על התקפים לאחר לידה שנויה במחלוקת והמחקרים שנערכו בנושא עד היום הגיעו לתוצאות סותרות.


כדי לבחון את ההשפעה של הנקה על הסיכון להתקף של טרשת נפוצה לאחר לידה, חוקרים מאוניברסיטת רוהר בבוכום ומוסדות נוספים בגרמניה אספו נתונים של 201 נשים שהיו בהיריון בין השנים 2008-2012, אשר היו במעקב במשך שנה לאחר הלידה. הנקה בלעדית הוגדרה כהנקה לאורך חודשיים מלאים ללא שימוש בתחליפי חלב וזו השוותה להנקה חלקית בה השתמשו גם בתחליפי חלב וללא ההנקה.


מתוך 201 הנשים, 120 (59.7%) הניקו באופן בלעדי למשך לפחות חודשיים מהלידה, 42 נשים (20.9%) שילבו בין הנקה לבין תחליפי חלב בחודשיים הראשונים, ו-39 נשים (19.4%) כלל לא הניקו. רוב הנשים (178 נשים המהוות 88.6% מהמדגם) השתמשו בתרופות לטרשת נפוצה טרם ההיריון.


לפי הממצאים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology, מתוך הנשים אשר לא הניקו באופן בלעדי 38.3% חוו התקף טרשת נפוצה בתקופה של עד חצי שנה מהלידה, לעומת 24.2% אשר הניקו את תינוקן באופן בלעדי למשך חודשיים לפחות. לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים מספר גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות בהם תדירות ההתקפים לפני ההיריון, הם מצאו כי הסיכון להתקף היה גבוה ב-70% בקרב נשים שלא הניקו הנקה בלעדית. 

 

דילמה חשובה 

 

כאשר החוקרים ביצעו השוואה בין הנשים שהניקו באופן בלעדי לבין נשים שהפסיקו להניק וחזרו במהרה להשתמש בתרופות לטרשת נפוצה, הם מצאו כי לנשים שהפסיקו להניק והחלו טיפול תרופתי היה סיכון גבוה פי 2.2 לחוות התקף.


המחקר עשוי לסייע לנוירולוגים ולמטופלות שלהם בדילמה חשובה. לפני הכניסה להיריון על הנשים להפסיק להשתמש בתרופות לטרשת נפוצה והן יכולות לחזור ולהשתמש בתרופות רק במידה שהן לא מניקות או כאשר הן מפסיקות להניק - לטובת בטיחותו של התינוק. חלק מהנוירולוגים נוטים להמליץ לא להניק או להפסיק את ההנקה כמה שיותר מהר, בכדי שניתן יהיה לחזור לטיפול התרופתי, בעיקר בקרב נשים שהיה להן מהלך מחלה אגרסיבי טרום ההיריון. המחקר הנוכחי, אשר מצטרף לעדויות ממחקר קודם שערכו החוקרים, תומך בכך שניתן לאפשר לנשים להניק מבלי להגדיל את הסיכון שלהן להתקף טרשת נפוצה.

 

החוקרים לא בחנו את המנגנון העומד מאחורי הקשר שנמצא בין הנקה בלעדית לסיכון מופחת להתקפי טרשת נפוצה, אך ייתכן שהסיבה היא הורמונאלית - לאחר שהנשים שהניקו באופן בלעדי הפסיקו להניק (לאחר זמן חציוני של 5.1 חודשים), הסיכון שלהן להתקף היה דומה לסיכון בקרב נשים אחרות. ידוע כי עם סיום ההנקה הבלעדית מתרחשים שינויים הורמונאליים בגוף האישה המובילים לחזרה של הביוץ. 

 

יש לציין כי למחקר מספר מגבלות, בהן מספר המשתתפות הקטן יחסית והעובדה שהוא מחקר תצפיתי וככזה הוא אינו יכול להוכיח כי הקשר שנמצא הוא קשר של סיבה ותוצאה - משמע שלא ניתן לומר בוודאות שההנקה הבלעדית היא הגורם לסיכון המופחת להתקפים של טרשת נפוצה. ייתכן שגורמים שהחוקרים לא לקחו בחשבון התערבו והשפיעו על התוצאות. כעת נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו את הנושא. 

 


JAMA Neurol. 2015; doi:10.1001/jamaneurol.2015.1806

 


למידע נוסף על היריון עם טרשת נפוצה

ערן-ברקוביץ
03/09/15 23:36

יחסית למחלת הטרשת הנפוצה מספר המשתתפות נחשב ליפה ומכובד למחקר מסוג זה. החוקרת מציינת שמשתנים מתערבים פוטנציאלים כמו גיל ו-EDSS נבדקו ולא נמצאה להם השפעה שיכולה להיות אלטרנטיבית לממצאים (כל אחד מהמשתנים נבדק ברגרסיה לינארית בה הוצב ראשון ונבחנה יכולתו הסטטיסטית להסביר את הירידה בשכיחות ההתקפים ואף אחד מהם לא נמצא מובהק). ואכן המחקר הזה מאושש את ההסבר ההורמונאלי לטרשת נפוצה, שדרך אגב גם הירידה הדרסטית בכמות ההתקפים בעת/במהלך ההריון מוסברת ע"י השינויים ההורמונאלים.

המחקר מסכים עם ההשערות שלך: אכן ההבדלים ההורמונאליים בין נשים וגברים כנראה ומסבירים את השונות המגדרית במחלה והנה כתבה בנושא: http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=209058

יש כבר ניסויים שרוצים להשתמש בהורמונים לטיפול בטרשת נפוצה, הנה מחקר ראשוני בנושא שאנו מחכים לראות את תוצאות הניסויים הראשונים בבני אדם: http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=210842#wrap_

ולגבי הסכנה שבתרופות, כנראה שהתשובה היא שאינן מסוכנות או אלו שמעודדות התקפים, כי לא דווח על הבדל בין אלו שהפסיקו להניק ולקחו תרופות לבין אלו שהפסיקו להניק ולא לקחו תרופות. כמובן שזהו מחקר תצפיתי ולא ניסויי (כלומר לא קבעו באופן ראנדומאלי מי תקח ומי לא תקח תרופות ומתי, אלא רק צפו וניתחו מה שקורה במציאות) ואכן ניתן למתוח ביקורת על התוצאות והממצאים. החוקרת גם אומרת שהיו במדגם יותר נשים שלקחו תרופות ממה שהיה צפוי - רמז לקח שייתכן והמדגם שונה מהמציאות ויש להכליל את הממצאים בזהירות.

 

 

pfs1
03/09/15 21:23

אם נניח שאפשר לקבל את התוצאה כנכונה - למרות המספר הקטן של המשתתפות, והמשתנים הנוספים שבוודאי יש לקחת בחשבון - מה זה אומר בעצם על המחלה והתפתחותה?

זה עניין הורמונלי? [ אם כן מה בעד ומה נגד?]; ואם זה נכון - האם יש הבדל בין מחלת נשים לגברים - שלא חולקים את אותם הורמונים בדיוק, לא הרים ולא מיניקים?

 

פרשנות אלטרנטיבית - התרופות [של אלה שחזרו במהירות לקחת] - מזיקות?