מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר: גם פעילות גופנית בסוף השבוע בלבד משפרת את הבריאות

מחקר: גם פעילות גופנית בסוף השבוע בלבד משפרת את הבריאות

חוקרים מצאו כי מי שמבצעים פעילות גופנית בסוף השבוע בלבד מצליחים למנוע תמותה בהיקפים דומים בהשוואה לאלו שפעילים גופנית לאורך השבוע כולו


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות מודגשת חשיבותה של פעילות גופנית סדירה כחלק מאורח חיים בריא כולל למניעת תחלואה ושיפור מצב הבריאות. ההמלצה המרכזית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ורבים מהארגונים הרפואיים בעולם, אשר מיועדת לאוכלוסייה הבוגרת, לרבות בריאים, מבוגרים מעל גיל 65 וחולים כרוניים, מורה על הקפדה של לפחות 150 דקות פעילות גופנית אירובית שמפוזרת במספר ימים בשבוע בעצימות מתונה (ועד 300 דקות), או לחילופין 75 דקות מפוזרות במשך השבוע של פעילות גופנית בעצימות גבוהה, וזאת לצד יומיים לפחות של פעילות גופנית לחיזוק השרירים.

 

בשנים האחרונות התעורר החשש כי אורח החיים המערבי, שמלווה בעבודה אינטנסיבית בימי השבוע ואינו מאפשר לרבים פעילות גופנית במהלך ימי העבודה – עלול בהיבט זה להזיק לבריאות. אולם מחקר חדש מארה"ב מצא כי גם אם מרכזים את הפעילות הגופנית כולה בסופי השבוע בלבד – ניתן עדיין להשיג את אותה התועלת בהפחתת הסיכון לתמותה.

 

ככל שהאימון ארוך יותר – התמותה יורדת

 

צוות המחקר, שכלל חוקרים מאוניברסיטאות ברחבי העולם, ביקש לבחון האם קיימים הבדלים בסיכון לתמותה בין אנשים שפעילים גופנית רק בסופי שבוע, המכונים "לוחמי סופ"ש" (Weekend Warriors) ומתאמנים 2-1 פעמים בסוף השבוע בלבד, לבין אלו שמבצעים פעילות גופנית סדירה 3 או יותר פעמים בשבוע.

 

המחקר בוצע בקרב 350,978 בוגרים אמריקאים בגילי 18 עד 85, כמחציתם (50.8%) נשים, תוך ניתוח נתונים ממחקר לאומי נרחב בארה"ב (מחקר NHIS) שנערך בן השנים 1997 ל-2013 על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), וכלל ראיונות עם הנבדקים באשר להרגלי הפעילות הגופנית שלהם, במעקב של 10.4 שנים בממוצע לנבדק. 190,080 מהנבדקים במחקר (52.5%) הוגדרו ככאלו שאינם פעילים כלל גופנית, ובהמשך אלו שמבצעים פעילות גופנית סדירה בהתאם להמלצות הארגונים הבינלאומיים סווגו לשתי קבוצות: זו של "לוחמי הסופ"ש" שמנתה 9,992 נבדקים (3%), וקבוצה גדולה בהרבה נבדקים המבצעים פעילות גופנית לאורך השבוע כולו, אשר מנתה 150,906 איש (44.5%).

 

הממצאים הצביעו על כך שאין הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לתמותה בין אנשים שפעילים גופנית בסוף השבוע לבין אלו שפעילים במשך השבוע כולו. בהשוואה לאנשים שאינם פעילים גופנית כלל, בשני המצבים דווח על ירידה בסיכון לתמותה - הן בסיכון הכולל לתמותה והן בסיכון לתמותה מסיבות ספציפיות - בהצלבה עם נתוני תמותה בארה"ב (National Death Index).

 

מכלל הנבדקים במחקר, 21,898 נפטרו עד שנת 2015, בהם 4,130 ממחלות לב וכלי דם ו-6,034 מגידולים סרטניים. נמצא כי בהשוואה לאלו שאינם פעילים גופנית, הסיכון הכולל לתמותה היה נמוך ב-8% בקרב אלו שמתאמנים בסוף השבוע בלבד, ונמוך ב-15% בקרב אלו שמתאמנים בקביעות לאורך השבוע. בבחינת גורמי סיכון ספציפיים לתמותה, הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם היה נמוך ב-13% בקרב מתאמני סוף השבוע וב-23% בקרב המתאמנים לאורך השבוע כולו; והסיכון לתמותה מסרטן היה נמוך ב-6% בקרב מתאמני סוף השבוע וב-12% בקרב המתאמנים לאורך השבוע. בהמשך, בהשוואה סטטיסטית בין מתאמני סוף השבוע לאלו שמתאמנים במשך השבוע – לא זוהו ההבדלים מובהקים בין הקבוצות.

 

המחקר מצא כי ככל שהפעילות הגופנית בוצעה בכל פעם לפרק זמן ארוך יותר – כך השיפור בבריאות גבר. הסיכון הכולל לתמותה בקרב אלו שביצעו פעילות גופנית במשך פחות מ-20 דקות בכל פעם לא היה שונה מאלו שכלל אינם פעילים גופנית, ואף היה גבוה ב-2%, ואילו בקרב מי שהיו פעילים גופנית למשך שעה ויותר – הסיכון הכולל לתמותה כבר היה נמוך ב-17% בהשוואה לאלו שאינם פעילים גופנית.

 

החוקרים מסכמים כי ביצוע פעילות גופנית במשך 150 דקות בעצימות מתונה עד גבוהה, או לחילופין 75 דקות של פעילות עצימה, כפי שמורות ההמלצות של ארגוני הבריאות בעולם, מובילים לאותה התועלת הבריאותית במניעת תמותה גם אם פיזרו את האימונים לאורך השבוע וגם אם ריכזו אותם בסוף השבוע לבדו.

 

בהודעה לתקשורת האמריקאית אמר פרופ' לנרדו רזנדה מצוות המחקר, מהמחלקה לרפואה מניעתית באוניברסיטת סאן פאולו בברזיל, כי "אלו חדשות טובות בהתייחס לכך שדפוס הפעילות הגופנית של 'לוחמי סוף השבוע' עשוי להיות נוח יותר להרבה אנשים כדי להשיג את רמת הפעילות הגופנית המומלצת".

 

החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות בהקפדה על ההמלצות לביצוע פעילות גופנית סדירה כחלק מאורח חיים בריא ופעיל. לדבריהם, הממצאים עשויים לסייע למומחים בבריאות הציבור לכוון מטופלים לביצוע פעילות גופנית, גם כשאורח החיים שלהם עמוס במשך השבוע, כאשר למעשה כל פעילות גופנית תורמת לתמותה, גם אם היא מבוצעת בסוף השבוע בלבד.

 

במחקר השתתפו חוקרים מאונברסיטת הרווארד בארה"ב, לצד חוקרים מברזיל, ספרד, נורבגיה, שבדיה, בריטניה, וסין. הממצאים מתפרסמים בגיליון יולי 2022 של כתב העת JAMA Internal Medicine.

 

אותן הטבות גם בבריאות הנפש

 

המחקר מגיע על רקע חוסר בהירות בספרות הרפואית באשר למינון הפעילות הגופנית המומלץ לשיפור הבריאות ומניעת תחלואה ותמותה. מטה אנליזה שפורסמה באוקטובר 2020 בכתב העת BMJ Open Sport & Exercise Medicine מצאה כי פעילות גופנית הן בעצימות מתונה והן בעצימות גבוהה מעניקות שיפור דומה בהפחתת הסיכון לתמותה מכל הסיבות, אם כי פעילות בעצימות גבוהה שמבוצעת בפיקוח מאמנים מקצועיים מספקת שיפור רב יותר בכושר הגופני. מחקרים לא הצליחו עד כה להצביע על הכמות המינימאלית של פעילות גופנית לשיפור הבריאות. מספר עבודות הצביעו בעבר על שיפור במצב הבריאות והפחתת הסיכון לתמותה בקרב המתאמנים בסוף השבוע בלבד. כך, למשל, במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד (Harvard Alumni Health Study) שממצאיו פורסמו באוקטובר 2004 בכתב העת American Journal of Epidemiology, העלה כי בהשוואה לגברים שכלל אינם מתאמנים, אלו שמתאמנים בסוף השבוע נמצאים בסיכון נמוך ב-15% לתמותה ואלו שמתאמנים לאורך השבוע כולו נמצאים בסיכון נמוך ב-36% לתמותה, אם כי במחקר זה השתתפו 8,451 גברים בלבד, והוא לא היה נרחב כמו העבודה הנוכחית. עד כה לא בוצע מחקר מקיף שהשווה בין דפוסי ביצוע פעילות גופנית, כפי שנעשה במחקר החדש.

 

מחקר נרחב מבריטניה שבחן את דפוס הפעלות של "לוחמי סוף השבוע", שממצאיו פורסמו ביולי 2017 בכתב העת International Journal of Behavioal Nutrition and Physical Activity, הצביע על תועלת דומה לזו שמתקבלת אצל אנשים שפעילים במשך השבוע כולו בהפחתה של 32% בסיכון ללחץ ומתח נפשי, בהשוואה לאנשים שאינם פעילים גופנית כלל.

 

JAMA Internal Medicine, doi:10.1001/jamainternmed.2022.2488