בשנים האחרונות מחקרים אפידמיולוגים שונים קושרים בין קומה גבוהה לסיכון מוגבר לגידולים סרטניים שונים. עם זאת, באשר לסרטן המעי הגס – תמונת המצב מעורפלת, כשקיימים בספרות הרפואית מחקרים שמצביעים על נטייה מוגברת למחלה אצל גבוהים, כאלו שמצביעים על העדר קשר בין גובה להתפתחות מחלה ואף עבודות שמצאו סיכון מוגבר למחלה דווקא אצל נמוכי קומה.

ההנחיות הקליניות המקובלות ברפואה מצביעות על מספר גורמי סיכון לסרטן המעי הגס שיש להתייחס אליהם בהחלטה על בדיקות סקר מוקדמות למחלה, לרבות היסטוריה משפחתית, אבחון פוליפים, תסמונת לינץ' וגיל מבוגר, ולצד גורמי סיכון למחלה שזוכים להסכמה נרחבת בספרות הרפואית כמו השמנה, שתיית אלכוהול, עישון, צריכת בשר אדום ומעובד והעדר פעילות גופנית, הרי שקומה גבוהה אינה כלולה כיום בהנחיות הקליניות הרווחות כגורם סיכון מובהק למחלה.

עתה מגלה מטה אנליזה חדשה מארה"ב קשר עצמאי ובלתי תלוי בין גובה לבין התפתחות סרטן המעי הגס – קשר שעשוי להצביע על הצורך בהפניית אנשים גבוהים במיוחד לבדיקות לאבחון מוקדם למחלה בגילים צעירים יותר.

החוקרים מהמרכז הרפואי-אוניברסיטאי ג'ונס הופקינס שבמדינת מרילנד ביצעו סקירה ל-47 מחקרים שפורסמו עד אוגוסט 2020 אשר בחנו את הקשר שבין גובה לסרטן המעי הגס, בהשתתפות 280,644 נבדקים שאובחנו עם סרטן המעי הגס ו-14.139 שאובחנו עם גידולים שפירים במעי הגס מסוג אדנומה.

ניתוח נתונים מ-19 מחקרים מצביע על סיכון גבוה ב-14% להתפתחות המחלה בקרב אנשים גבוהים, ו-14 מחקרים נוספים הצביעו על סיכון גבוה בהיקף מצומצם יותר של 9% למחלה.

ב-19 מחקרים שבהם הושוו מטופלים בעשירון העליון של הגובה בהשוואה לעשירון התחתון – התברר כי לגבוהים ביותר סיכון גבוה ב-24% לאבחון בסרטן המעי הגס בהשוואה לעשירון התחתון, ו-7 מחקרים נוספים זיהו סיכון גבוה בהיקף נמוך יותר של 7% למחלה בהשוואת עשירוני הגובה העליון לתחתון.

המחקר גם מצביע על קשר ברור בין גובה לבין התפתחות גידולים שפירים מסוג אדנומה במעי הגס, כאשר כל עלייה של 10 ס"מ בגובה מעלה ב-6% את הסיכון לאדנומות.

החוקרים מסכמים כי על פי הממצאים, "יש לשקול להתייחס לגובה כגורם סיכון בהנחיות לביצוע בדיקות סקר לגילוי סרטן המעי הגס". הממצאים מדווחים בגיליון מארס 2022 של כתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention.

סיבות פיזיות וביולוגיות

המחקר מחזק ממצאים נוספים ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות אשר קושרים בין גובה לעלייה בסיכון לסרטן מסוגים שונים. כך, למשל, חוקרים אמריקאים דיווחו בסתיו 2018 על סיכון גבוה יותר אצל גבוהים להתפתחות גידולים סרטניים, כאשר בקרב גברים גבוהים מהממוצע כל עלייה של 10 ס"מ בגובה קשורה לסיכון גבוה ב-11% לסרטן, ואילו בקרב נשים גבוהות מהממוצע כל עלייה של 10 ס"מ בגובה קשורה לסיכון גבוה ב-13% לסרטן. מתוך 23 סוגי סרטן שנבדקו – 18 נקשרו לגובה, ורק סרטן הלבלב, סרטן הקיבה, סרטן הפה והלוע, סרטן הוושט וסרטן צוואר הרחם לא נמצאו בשכיחות גבוהה יותר אצל גבוהים. מטה אנליזה שפורסמה בחורף 2015 קבעה ספציפית כי קיים סיכון מוגבר להתפתחות סרטן השד בקרב נשים עם נטייה גנטית לקומה גבוהה, כלומר אצל נשים גבוהות עם סמנים גנטיים שקשורים לצמיחה לגובה. בבריטניה, מחקר שהתבסס על מאגר נתונים נרחב ופורסם בקיץ 2011, זיהה נטייה להתפתחות גידולים סרטניים מעשרה סוגים בקרב נשים גבוהות בגיל העמידה, ובכללם גם סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת, וכן סרטן העור מסוג מלנומה, סרטן השד, סרטן הרחם, סרטן השחלות, סרטן הכליות, סרטן מערכת העצבים המרכזית, לימפומה שאינה הודג'קין ולויקמיה.

קומה גבוהה מצטרפת למספר גורמי סיכון לסרטן שהוכחו בעבודות רבות. בהקשר לסרטן המעי הגס, סקירה בנושא שפורסמה בחורף 2020 בכתב העת Cancer Control העלתה כי הסיכון להתפתחות המחלה בגיל צעיר יותר תלוי בגורמי סיכון מגוונים, לרבות עישון סיגריות, צריכת אלכוהול, השמנה, עלייה ברמות הסוכר בדם, עלייה בלחץ הדם ועלייה ברמות הטריגליצרידים בדם, כאשר גובה לא נבחן כגורם סיכון בסקירה זו.

אחת הסיבות לקשר בין גובה לסרטן קשורה בכך שאנשים גבוהים נמצאים סטטיסטית בסיכון גבוה יותר להתפתחות תאים ממאירים, מאחר ויש להם יותר תאים בגוף. באופן דומה, גבוהים גם נוטים לאיברים פנימיים גדולים יותר, ועל כן סטטיסטית קיים באיברים אלה סיכון גבוה יותר לשגשוג תאי ולהתפתחות תהליכים ממאירים. בהקשר זה יש לציין כי בעשורים האחרונים, לצד מגמת ההשמנה, ניכרת גם עלייה במידות גוף אצל הדורות הצעירים, לרבות גובה רב יותר וגיל התבגרות מינית מוקדם יותר.

בנוסף, מחקרים קושרים בין מספר מסלולים ביולוגיים שמאפיינים אנשים גבוהים לבין התפתחות סרטן, לרבות עלייה בהפרשות גורם הגדילה IGF-1 אשר נקשר לעלייה בסיכון של מספר גידולים סרטניים, לרבות סרטן המעי הגס, מאחר והוא מעודד שגשוג תאי ומעכב תהליכי השמדה (אפופטוזיס) של תאים עם פעילות פתולוגית. גורם הגדילה מגורה על ידי הורמון הגדילה, אשר מווסת את הצמיחה לגובה על ידי גדילת העצמות.

החוקרים מציינים כי הממצאים מורים על הצורך לבצע בדיקות סקר לסרטן המעי הגס בגיל צעיר יותר לאנשים גבוהים, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא. החוקרים מציינים כי הגדרה המקובלת לאדם בעל קומה גבוהה היא בגובה ששווה או גדול יותר משתי סטיות תקן מהממוצע, ובארה"ב – 1.92 ס"מ לגבר ו-1.80 ס"מ לאישה. החוקרים אף מונים מספר קבוצות סיכון שיש לשקול להפנותם לבדיקות סקר לסרטן המעי הגס בגיל צעיר יותר עקב נטייתם לגובה רב, לרבות אתלטים גבוהים, אנשים עם נטייה גנטית לקומה גבוהה ומאובחנים עם תסמונות גנטיות נדירות שמתאפיינות בגובה רם, לרבות אקרומגליה (בעברית 'גידלון') ותסמונת מרפן.

כיום ההמלצות הנהוגות בישראל מורות על ביצוע בדיקות דם סמוי בצואה לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס לכלל האוכלוסייה מגיל 50 אחת לשנה ולקבוצות סיכון עם סיפור משפחתי (קרוב מדרגה ראשונה או שני קרובים מדרגה שנייה שאובחנו במחלה) – ביצוע בדיקות קולונוסקופיה מגיל 40 אחת לחמש שנים.

Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention, doi: 10.1158/1055-9965.EPI-21-0398