הסופי שבוע האלה גומרים אותי לחלוטין. כל שבת זה אותו דבר. אני מגיעה למצבים של לפני תהום, כל יום ראשון שוברת את הראש אם להתקשר למטפלת לבקש עזרה להגיד שאני במצוקה או לא. כל יום ראשון מתקשרת והכל בלי שינוי. היא לא עונה.ץ לא אכפת לה ממני אם אחיה או ...

 חשבתי שהבוקר יהיה יותר רגוע וקל. שוב טעיתי... לא יכולתי בלילה ואני לא יכולה עכשיו.... מחר שוב העבודה,  אחרי שנים שלא הייתה לי עבודה, למעשה זו העבודה הראשונה הרצינית שלי. מכל האחרות ברחתי אחרי כמה שעות. חשבתי שזה יעזור לי במשהו, לדעת שסו...

 ועוד מצפה לי לילה קשה בלי שינה. כל כך קשה להחזיק מעמד..... מתפוצצת כבר מהכל. יש כל כך הרבה רעש והמולה בחוץ. ושקט מחריד אצלי בפנים שקט שמקשה על הנשימה..... על מה האנשים בחוץ מפגינים? על רווחה כלכלית?? בזמן שאני מתחננת פה לעוד יום נורמאלי.....

 אני לא מרגישה את עצמי, לא פיזית חא נפשית. הכל מרוקן לי, לא מרגישה את הגוף.... המוח מרוקן וריק.... מרגישה כמו חיה מתה.... השקט הזה, הוא בלתי נסבל.... שקט חיצוני ושקט פנימי חוסר שקט שרודף אותי, לילות חסרי שינה דממה... חושך... ריק.... הלוואי...

 קשה לי מאוד עכשיו. הימים האחרונים היו קשים מנשוא. מרגישה שאני מתדרדרת, שכוחותיי שכל כך התאמצתי להחזיר לידיי חומקים ממני. לא יודעת מה לעשות ועם מי להתייעץ. אני מרגישה לבד בתוך כל החושך הזה לא מסוגלת לסבול את עצמי נפשית וגופנית. לא יכולה לסב...